כחמש שעות אחרי שתאיר ראדה נרצחה, ניהל רומן זדורוב שיחה ממושכת עם שיפוצניק בשם מיקי, שעבד באותה שעה בבניית תוספת לדירה מול בית ספר נופי גולן שבו אירע הרצח.
הרצח, ההרשעה - והקונספירציות: משפט זדורוב מגיע לסוף דרמטי // פרויקט מיוחד >>>
שיחה זו כמעט שלא נחקרה על ידי המשטרה. קיום השיחה המדוברת לא עלה במהלך המשפט הראשון. במשפט החוזר שיחה זו נידונה בקצרה, כשהועלתה על ידי התביעה. מהתייחסות השופטים ניכר היה כי הם לא מייחסים לה כל חשיבות והתביעה לא שבה לעסוק בה.
האם בפרשה, שבה כל שביב מידע שנגע בה עבר במסרקות ברזל צפופות על ידי שופטים, עורכי דין, חוקרי משטרה ועוד רבים שגילו בה עניין, נכון היה לוותר בקלות כזאת על חקירת אותה שיחה וההקשר שלה?
תאיר ראדה נרצחה ב- 6 בדצמבר 2006. ביום שלאחר מכן, היה אמור להתחיל זדורוב בעבודה בביתו של תושב קצרין, ראובן ג'נח. בערב התנהלה בין ג'נח וזדורוב שיחת טלפון שזכתה להתייחסות ארוכה בהליכים המשפטיים, סביב השאלה אם זדורוב נכשל בלשונו והסגיר את הפרט המוכמן כי ידע שהרצח היה בתא שירותים בבית הספר. אלא שבתביעה ביקשו בנוסף לסוגיה זו גם להצביע על כך שבאופן תמוה, לטענתם, זדורוב הודיע לג'נח כי הוא ידחה את תחילת העבודה ולא יגיע אליו למחרת.
התביעה טענה כי מדובר היה בהחלטה מפתיעה שלא היה לה הסבר מניח את הדעת והיא לוותה בשקרים לג'נח בזמן השיחה ולאולגה אשתו, אחרי השיחה. לג'נח הוא אמר שעליו לשוב למחרת לעבוד בבית הספר ולאשתו אמר שג'נח הוא שפנה אליו וביקש שלא יבוא אליו למחרת.
מוקדם יותר, באותו ערב, בשעה 18:58, ניהל זדורוב עוד שיחת טלפון. זו הייתה שיחה שנמשכה כמעט 12 דקות ונחשבה ארוכה משמעותית משיחות אחרות שהוא ניהל, שרובן היו שיחות לבני משפחה. אותה שיחה הייתה עם שיפוצניק בשם מיקי שעשה תוספת בניה בבית שמול בית הספר נופי גולן.
במהלך שיחותיו עם המדובב "ארתור", סיפר לו זדרוב כי אחרי הרצח "עשה תוספת בניה" במשך שלושה ימים. בעדותו במשפט הוא אמר שהוא לא זוכר מתי עשה זאת, אבל טען שבכל מקרה לא מדובר היה בימים חמישי, שישי ושבת שאחרי הרצח. הוא נעצר ביום שלישי, 12 בדצמבר, כך שלא היה מסובך יותר מדי למקם על לוח השנה את שלושת הימים שבהם עבד בתוספת הבניה.
שיחה נוספת בין השיפוצניק וזדורוב נערכה למחרת הרצח, יום חמישי, גם היא ארוכה בהשוואה לשיחות אחרות שלו. באותו יום קיבל השיפוצניק קוב בטון לצורך יציקה לתוספת הבניה. זדורוב טען בשיחותיו עם המדובב כי את המכנסיים שלבש בעת הרצח לא ימצאו כי הוא שם אותם בשקית שהכניס לשקית נוספת, ותיאר מקום ששופכים בו בטון מדי יום. תיאור כזה לא מתאים לעבודת תוספת הבניה, אולם העיסוק בבטון בשני המקרים היה ראוי לבדיקה. לחוקרי המשטרה אמר כי את המכנסיים השליך לאשפה והחיפושים התמקדו באתר האשפה. גרסת ההטמנה בבטון נזנחה.
זדורוב אמר כי אינו זוכר את פרטי השיחות עם השיפוצניק, למרות שהיו ארוכות ובימים שזמן קצר אחר כך טלטלו את חייו. מנגד, את השיחה עם ג'נח זכר היטב לפרטי פרטים. גם השיפוצניק מיקי נחקר במשטרה וטען כי אינו זוכר על מה שוחחו. גם כשאמרו לו שמדובר בחקירה באזהרה, הוא לא נזכר על מה הוא וזדורוב דיברו.
בעדותו של זדורוב שאלה התובעת מיטל חן-רוזנפלד אם החבר השיפוצניק שעבד מול בית הספר אמר לו משהו על הרצח. כשעה ורבע לפני השיחה החלו להגיע ראשוני המחפשים לבית הספר וכרבע שעה לפני השיחה נמצאה הגופה. דבר מציאת הגופה היה ידוע אז לבודדים שמצאו אותה, אולם ההתרחשות בבית הספר וסביבתו בשלב זו הייתה משמעותית ותושבים רבים כבר היו באזור.
השופטים קולה וצרפתי ביטלו את קו החקירה הזה והשופט קולה אף טען כי השאלה אם שוחח עם ידידו על רצח בשעה זאת, שבה אף אחד בקצרין לא יודע על כך, היא שאלה אינה הוגנת וקו החקירה הזה נפסק.
ביום חמישי תישמע הכרעת הדין במשפט החוזר של זדורוב.