בעולם המוסלמי יחלו השבוע בצום רמדאן. החודש צפוי להתחיל ביום חמישי ה-23 במרץ ולהסתיים ביום חמישי ה-20 באפריל, או ביום שישי שלמחרת.
רמדאן הינו אחד מחמשת עמודי התווך שעליהם נשענת דת האסלם. קדושתו של חודש זה נובעת מתוך אמונה כי בעזרת הצום מכפרים המאמינים על חטאיהם, תוך שהם מבינים איך העניים חיים וכך הם עוזרים להם ומבינים את הערך של מה שאלוהים נתן. למוסלמים ברחבי העולם זה חודש של התבוננות פנימית והתקרבות לאל.
מקובל לברך זה את זה "רמדאן כרים" (رمضان كريم שפירושו "רמדאן נדיב") או "רמדאן מובראכ" (رمضان مبارك שפירושו "רמדאן מבורך"), ו"כל עאם ואנתום בחיר" (كل عام وانتم بخير שפירושו "כל שנה ואתם בטוב").
החודש נמשך 29 או 30 ימים, תלוי בירח. ייחודו הדתי העיקרי של החג הוא הצום, איסור אכילה ושתייה ומנעמי חיים אחרים, שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה. גם העישון נאסר.
במהלך החודש מוסלמים מאמינים מתחילים את היום טרם עלות השחר, כדי להספיק לאכול את "הסוחור", הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום. בישובים הערבים מקובל 'מסחראתי', שליח ציבור שעובר ברחובות ומעיר את הישנים, בד"כ בלווית הקשת תוף, לסעודה המפסקת הזו של קודם הצום ולתפילת השחרית.
היום מסתיים בשקיעה, יש מקומות שבהם מציינים את סיום הצום בירי "תותח רמדאן" ואחר כך מתכנסת המשפחה לארוחה מיוחדת שנקראת "איפטאר", שלה מקובל להזמין אורחים. החודש כולו ואף התקופה הקודמת לו, מאופיינים בצרכנות ובקניית מתנות. הלילות מתאפיינים באווירת פסטיבל. בערים רבות נערכות בלילות רמדאן פעילויות תרבות, ספורט, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. בבית צופים בסדרות טלוויזיה לכל המשפחה המופקות במיוחד לחג.
נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות בתאורה מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים ממתקים מיוחדים, עוגות ועוגיות (ואף כדורי פלאפל) בצורת סהר, כוכב או לב. בין המאכלים הנפוצים בחודש רמדאן ניתן למנות את הכנאפה ואת הזלאביה.
בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי, המבוסס כמו החודש העברי על הירח, אך חסר שנה מעוברת "לתיקון" מול 365 ימי השנה החודש, החודש נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה. כך הוא מתקיים מדי שנה במועד אחר, ועם השנים חל במועדים שונים ובכל ארבעת עונות השנה.
על פי האמונה הדתית, כל מוסלמי/ת בוגר/ת מעל 11-12 חייב לצום, גברים ונשים כאחד. אנשים שלא יכולים לצום מסיבות כמו חולים, נוסעים, קשישים, פטורים מהצום, אך חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה, במקרה שאינם יכולים לצום כלל.
רמדאן הינו חג משפחתי. את הארוחות השוברות את הצום סועדת המשפחה יחד. הכול מרבים לעזור לזולת, להתנדב ולהתפלל. לכן יש תפילה מיוחדת המכונה "תַראוויח" שעורכים אותה בלילה לאחר סעודת האיפטאר.
הלילה ה-27 של הצום נקרא "לילת אל-קדר", שבו על פי האמונה המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של הקוראן לנביא מוחמד. סיומו של החודש חל חג עיד אל-פיטר, אחד בשוואל, המכונה החג הקטן ונמשך שלושה ימים.
"רמדאן הוא לא אירוע ביטחוני, וההיערכות לא צריכה להיות כאילו מדובר במלחמה", אמר (שני) עו"ד יעקוב איברהים, מנהל שותף של המחלקה הציבורית בעמותת "יוזמות אברהם", בדיון הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, בנושא "היערכות כוחות הביטחון לרמדאן", "רמדאן הוא אירוע דתי, מסורתי, משפחתי, חגיגי. כשמתייחסים אליו כאל משהו שמצריך היערכות מבצעית, זה מגביר את המתיחות ופועל כנבואה שמגשימה את עצמה. אמנם, צריך וראוי לנהל את היחסים בין יהודים ומוסלמים בתקופה הזו בצורה יותר מושכלת - אבל לא באמצעות הפגנת נוכחות של חיילים ושוטרים אלא באמצעות היכרות עם המסורות אלה של אלה ומתן כבוד לחג שמציין המיעוט".
לדבריו, "על המשטרה להיערך על ידי מתן שירות למוסלמים, הבטחת מקומות חניה לצד המסגדים, בעיקר את הנגישות למסגדים בירושלים".