וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טיפול במרכז מול טיפול בפריפריה: "לא יעלה על הדעת שילד באשקלון יופלה לרעה"

14.3.2023 / 16:00

דוח המבקר על אשפוז ילדים גילה פערים גדולים בין בית החולים באשקלון לעומת בית החולים לילדים דנה בתל אביב. הדוח מעלה גם כי כלל המתמחים בברזילי סיימו את לימודיהם בחו"ל וכי למעט רופא אחד - אין רופאים מומחים. וגם: המסקנות החמורות מניסוי החיסון הישראלי לקורונה

דוח מבקר המדינה שמתפרסם אחר הצהריים (שלישי) מעלה פערים גדולים באשפוז ילדים בבתי חולים במרכז ובפריפריה. הדוח שחיבר המבקר מתניהו אנגלמן וצוותו בדק את בית החולים דנה לילדים של בית החולים איכילוב בתל אביב ואת בית החולים ברזילי באשקלון.

לפי דוח הביניים, ביום הביקור של צוות משרד המבקר בבית החולים ברזילי היו מאושפזים 23 ילדים במחלקת ילדים ו-6 בטיפול נמרץ - נתון המהווה כ-100-83 אחוזים מתקן המיטות. עם זאת, בביקור שנערך בבית החולים דנה אושפזו ביום ביקור הצוות 42 ילדים במחלקת ילדים ו-21 במחלקת המטואונקולוגיה - 11 מיטות מעל התקן.

"לא יעלה על הדעת שילד באשקלון יופלה לרעה", כתב המבקר אנגלמן בחריפות בדוח. "היעדר רופאים מומחים לילדים בפריפריה בבתי החולים ובקהילה מונע טיפול ראוי ושוויוני בילדים אלו".

מנהל דנה ציין שכ-20% מהילדים החולים במחלות ממאירות והמאושפזים במחלקה להמטואונקולוגית ילדים נדרשים לטיפול למניעת סבל ובכאב, אך מצוקת כוח האדם הסיעודי והחוסר בתקנים ייעודיים אינם מאפשרים מתן טיפול כזה. בנוסף, חוסר התקינה בכוח אדם פרא-רפואי עלול לגרום לכך שבתיה"ח לא יוכלו להעסיק כוח אדם מקצועי זה, דבר שעלול לפגוע בטיפול בילדים ובבני משפחותיהם.

מבית חולים דנה נמסר כי תקינת הרופאים חסרה ואינה מתאימה עוד לצרכים, וכי ביה"ח מתגבר על כך באמצעות הסכמים שיש לו עם עיריית תל אביב-יפו ועם הקופות שמשפרים את יכולת הגיוס והעסקת הרופאים המומחים והמתמחים ברפואת ילדים.

המבקר מצא כי המצב בבית החולים ברזילי באשקלון אפילו גרוע יותר. על פי הדוח, כל המתמחים בברזילי אינם בוגרי הפקולטות לרפואה בארץ אלא בוגרי פקולטות בחו"ל. בביקור עלה כי יש קושי בגיוס רופאים מתמחים ומומחים לפריפריה וכי בכל תחום יש רק רופא מומחה אחד, כך שלעיתים יש תקופות שבהן ביה"ח עובד בחוסר של רופאים בתחום מסוים, כך למשל רק בשנת 2019 גויס נוירולוג ילדים. בשל המחסור ברופאי ילדים מומחים רבים מהרופאים המטפלים בילדים בדרום הארץ אינם רופאי ילדים מומחים אלא רופאי משפחה או רופאים כלליים שלא עברו התמחות.

עוד עולה מהדוח כי ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בברזילי יש רופא מומחה אחד וכן משרת תקן נוספת, אך לא הצליחו לאיישה. נמסר כי כשהרופא המומחה של היחידה נעדר ל-15 ימים בשנה החולפת, בכמחצית מזמן זו הייתה רופאת ריאות מומחית ילדים שעושה כוננויות, החליפה אותו וביתר הזמן היחידה הייתה סגורה.

המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון. ראובן קסטרו
בית החולים ברזילי באשקלון/ראובן קסטרו

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בישראל קיים מחסור במיטות אשפוז. המשרד פועל לבנות תוכנית רב שנתית ובתקציב המשרד לשנת 2023 ישנה התייחסות לתוכנית מטות רב שנתית למערכת האשפוז הכללי ותקציב פיתוח בהיקף של מאות מיליוני שקלים".

על סוגיית אשפוז הילדים נמסר מהמשרד כי "אנו ממשיכים לבחון את הנושא ולבדוק אילו בתי חולים נוספים ישנם העונים על אמות המידה שהוגדרו. בנוסף לבניית סקר לאומי עבור מחלקות אשפוז ילדים, המשרד יקים צוות עבודה לגיבוש סטנדרטים, ארגז כלים לצוותים המטפלים וגיבוש מנגנוני ניטור ובקשה שוטפים עבור בתי חולים".

באשר למחסור ברופאים אמרו במשרד הבריאות בתגובה: "המשרד פועל בציר אחד שמטרתו היא גידול במספר הרופאים בכלל וגידול במספר הסטודנטים שלומדים רפואה. הציר השני הוא טיפול באתגרים הייחודיים של הפריפריה. השנה יקים משרד הבריאות ועדה מייעצת בתחום כוח האדם על מנת לבצע תכנון לאומי ארוך טווח של כוח אדם רפואי ובכלל זה בתחום טיפול נמרץ ילדים. המשרד הקצה תקנים לקופות החולים מתוך מטרה לעודד הכשרת מתמחים כולל ברפואת ילדים. הקושי הקיים הוא כי עיקר ההכשרה מתקיימת בבתי החולים במחלקות ילדים ועל כן קצב ההכשרה מוגבל".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

היעילות הוכחה כנמוכה - ואישרו ניסויים בבני אדם

פרק נוסף בדוח המבקר עסק בפיתוח החיסון נגד קורונה במכון הביולוגי בנס ציונה וממנו עולה תמונה עגומה. המבקר אנגלמן קבע כי משרד הבריאות אישר למכון להתקדם לשלב הניסויים בבני אדם למרות שלא הוכח מנגנון מחסן. עוד נמצא כי רק לכ-60 אחוזים מהנסיינים שנטלו מינון גבוה של החיסון נצפו נוגדנים מנטרלים.

הסכום שהושקע בפרויקט פיתוח החיסון והנוגדנים עומד על כ-230 מיליון שקלים. ביולי 2022, הפרויקט נסגר בלי שפיתוחם וייצורם של החיסונים הושלם - כאשר עד אוגוסט 2022, אושרו בעולם 41 חיסונים נגד נגיף הקורונה.

"הפרויקט נכשל", כתב המבקר. "המכון הביולוגי הציג מצג שווא של התקדמות ועלויות כאשר המציאות הייתה שונה לחלוטין. גם אם ניתן לקבל זאת בתקופה הראשונית של מצב החירום אסור להסכים להתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין בתקופה לאחר מכן".

הדרישה הראשונית של המכון בפברואר 2020 לשם יישום פרויקט פיתוח החיסון היתה 63 מיליון שקל ו-50 עובדים, לבסוף הושקע סכום של 230 מיליון שקל, כאשר אומדן התקציב הנדרש להשלמת פיתוח החיסון עמד על כ-1.4 מיליארד. המבקר טען כי התוספות התקציביות הוצגו בחלקים ולא נתנו תמונת מצב מלאה. לוח הזמנים הצפוי לביצוע הפרויקט התארך מכ-11 חודשים לכ-36 חודשים - גידול של 227%.

שר הביטחון, בני גנץ, ביקר במכון הביולוגי, ביחד עם מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא, ועוזר השר להתגוננות. במהלך הביקור הוצגו לשר ההתקדמויות בפיתוח החיסון והנוגדן לקורונה. 6 באוגוסט 2020. אריאל חרמוני / משרד הביטחון, אתר רשמי
מנהל המכון הביולוגי לשעבר שמואל שפירא עם שר הביטחון דאז בני גנץ/אתר רשמי, אריאל חרמוני / משרד הביטחון

כך נמנע שיקוף מלא של לוח הזמנים הצפוי וההשקעה הנדרשת לפרויקט, שהוביל בסוף לכישלונו. במועד סיום הביקורת, יולי 2022, פרויקט החיסון והנוגדנים במכון, שהוגדר כמשימה לאומית נסגר בלי שפיתוחם וייצורם של החיסונים והנוגדנים הושלם, ובלי שהם אושרו לשימוש בבני אדם.

מבקר המדינה מצא כי הצעת מנהל המכון, פרופסור שמואל שפירא, לרה"מ נתניהו, אשר בעקבותיה ניתנה ההנחיה לקידום הפרויקט, לא עלתה בקנה אחד עם היכולות המוגבלות של המכון בתחום הייצור לפני התפרצות מגפת הקורונה, וכי המל"ל איפשר להעלות לדיון את נושא החיסון ולהציג את ההצעה לרה"מ, אף שהיה מודע לכך שמטה עוזר שר הביטחון לא ידע על הצעתו של פרופסור שפירא ולא קיים תהליך בקרה בנושא. בנוסף, הפרויקט נוהל שלא בהתאם לנהלים כאשר התקיימה פגישת עדכון אחת וביתר הזמן היה חוסר שיתוף פעולה מצד המכון. מטה עוזר שר הביטחון איפשר את התנהלות הפרויקט מבלי שהתקיימו תהליכי הבקרה הנדרשים.

על פי דוח המבקר, פיתוח החיסון והנוגדנים התקיים בלי שנכתבו לגביו מסמכי היסוד הנדרשים, ובהם מסמך המרכז את הצורך בתכשיר הרפואי ואפיונו, וללא ניתוח האפשרויות באמצעים הקיימים בעולם והאומדנים לגבי עלויות הפיתוח, הרכש וההצטיידות. כמו כן, הפרויקט התנהל בלי שליוותה אותו ועדת פיתוח. צוות ליווי ותמיכה לפרויקט שאותו הנחה להקים עוזר שר הביטחון התכנס פעם אחת בלבד ב-22.6.20, לא זכה לשיתוף פעולה מהמכון ולא התכנס עוד.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "התפרצות מגפת הקורונה לוותה ברחבי העולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט בתחושה של מצב חירום עם רמת אי ודאות גבוהה באשר למאפייני הנגיף והיקפי התחלואה והתמותה הצפויים. בנסיבות אלו, פעל המכון למחקר ביולוגי בתחושת שליחות ודחיפות לאומית והציע לדרג המדיני פרויקט לפיתוח חיסון, שהתנעתו אושרה ותוקצבה. בפיתוח החיסון, המכון הביולוגי התבסס על יכולת מדעית ייחודית והציג התגייסות מלאה ומרשימה של צוותי המחקר והפיתוח. החיסון שפותח בתוך כתשעה חודשים, בתקציב ובכוח אדם נמוכים משמעותית מגופים אחרים בעולם, עבר בהצלחה שני סבבים של ניסויים קליניים, תוך בקרה של הדרגים השונים לרבות משרד הבריאות. תהליכי הייצור והניסויים הופסקו לאחר חיסון מרבית אזרחי המדינה. הישגי המכון הביולוגי חשובים וראויים גם בקנה מידה בינלאומי. למרות שפיתוח החיסון לא הסתיים בהליך מסחור, ההשקעה בפיתוח החיסון שדרגה את יכולות המכון להתמודדות עם איומים ביולוגיים וכימיים. משרד הביטחון מברך על הביקורת ורואה בה כלי חשוב לבחינה והתאמת נהלי העבודה. כלקח מהטיפול במגפת הקורונה, הוחלט בין השאר במשרד הביטחון להעביר את האחריות בנושא המענה לפנדמיה לרשות החירום הלאומית (רח"ל). ההעברה בוצעה בצורה מסודרת בשנת 2022 לרבות תוכנית 'נחשול בריא'".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully