רק שש מתוך 2,733 בקשות שהגישה המשטרה ב-2022 לביצוע האזנת סתר נדחו - כך עולה הערב (ראשון) מדוח של המשרד לביטחון לאומי שהוגש לקראת הדיון שיתקיים מחר בוועדת החוקה על פרשת NSO. על פי הנתונים, ניתנו 2,727 היתרים ומספר האנשים להם האזינה המשטרה עמד על 2,847.
ממסקנות הדוח הסופי של ועדת מררי על פרשת NSO, שהוגש לפני כחצי שנה, עלה כי לא נמצאה אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל ביצעה חדירה ללא צו שיפוטי לטלפונים הניידים של היעדים ששמותיהם פורסמו בתקשורת, באמצעות תוכנת "פגסוס", כפי שנטען. יחד עם זאת, נמצאו מקרים בודדים שבהם הצו השיפוטי שניתן לא תאם את פעולת ההאזנה שביצעה המשטרה. אולם, במקרים אלה ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים.
עם זאת, צוות הבדיקה מצא ליקויים בעבודת משטרת ישראל ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. מהדוח עולה כי לאורך השנים לא יוחסה על ידי מקבלי ההחלטות במשטרה מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים. נמצא כי התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה.
עוד עלה ממסקנות הדוח כי במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת לא התקיים במשטרה הליך סדור בין גורמי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל לבין הגורמים הטכנולוגיים. נוכח היעדרו של הליך סדור בנוגע למשמעות יכולותיה של המערכת, כמו גם קשיים בשיתוף המידע, הצוות מצא כי נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן.