הצוות, המשפחה והאמת - פקודיו של יוני מייחסים לנו דברים שלא אמרנו

אנשי צוות אמנון, ששירתו בסיירת מטכ"ל כשאחי יוני פיקד עליה ופעלו למופת ובגבורה במבצע באנטבה, כתבו מכתב גלוי אל ביבי ואליי. בתחילה, לא התכוונתי לכתוב מאמר תגובה. מה - שוב להתייחס לסילופים עליי ועל בני משפחתי, אפילו אם הפעם הם הגיעו מפקודיו של יוני? ובכל זאת החלטתי להגיב, בעיקר בגלל אמירה אחת שלהם שהטרידה אותי מאוד ושאינה נותנת לי מנוח. נגיע אליה בהמשך.

אנשי הצוות כותבים שכיניתי את המשתתפים בהפגנות (ולכאורה כפועל יוצא מזה - גם אותם, שכן מסתבר שהם היו בין המפגינים) כ"כאלה שבלבלו להם את המוח". זה נכון. אכן, בעיניי מי שמאמין שהרפורמה המשפטית תהפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה, באמת בלבלו לו את המוח. אילו חברי צוות אמנון היו טורחים לקרוא את דבריהם של יוזמי הרפורמה ומגיניה וחושבים עליהם לעומק, היו מבינים שלא בהרס הדמוקרטיה עסקינן אלא להפך, בהעצמתה ובביצורה. כך סבורים גם מנהיגים פוליטיים לא מעטים מהאופוזיציה שבעבר דיברו נחרצות נגד המצב המשפטי הקיים ובעד הרפורמה - וכיום יוצאים נגדה בשצף־קצף. אלה, ומנהיגים אחרים שכמותם, אינם מאמינים ולו לרגע לאמירותיהם שלהם על "קץ הדמוקרטיה" ועל "דיקטטורה". הם אכן, ביודעין, מבלבלים לאחרים את המוח.

באשר לטיעונים אחרים במכתב על ביבי ועליי, אנשי הצוות מייחסים לנו דברים שפשוט לא אמרנו והתכוונו. מייחסים אותם לנו, ומיד אחר כך תוקפים אותנו עליהם. שיטה נחמדה. ובכן, בניגוד למה שכתוב במכתבם, לא קראתי למפגינים "ציונים על תנאי", ובוודאי לא לאף אדם מצוות אמנון (שממילא גם לא הזכרתי אותם ולו במילה). בעיניי, רובם הגדול מאוד של המפגינים הם ציונים בלי שום תנאי. בדבריי בראיון לערוץ 11, שממנו מן הסתם לקחו את ה"ציונים על תנאי" שלי, התייחסתי במפורש למי שמאיים לרדת מהארץ בגלל הרפורמה (ואוסיף כאן ואומר שבעיניי גם סרבני הגיוס ומעבירי הכספים והחברות לחו"ל הם אנשי "על תנאי") - ולא אמרתי על המפגינים שהם "יעזבו את הארץ בהזדמנות הראשונה". מאיפה באה ההמצאה הזו במכתבם?

עוד הם כתבו שטענתי שהם, כלומר המפגינים, יוצרים "אנרכיה ופחד". לא המפגינים יוצרים בעיניי אנרכיה - שיפגינו, זכותם - אלא האנרכיסטים מביניהם, שהם המיעוט, דהיינו פורעי החוק. אליהם כיוונתי את דבריי, כמו גם אל אותם מנהיגים שקוראים שלא לשרת בצה"ל ולפרוע חוק; שלא לדבר על אנשים בין המתנגדים לרפורמה שרומזים על האפשרות של שימוש בנשק חם נגד תומכיה. ואלה אכן זורעים פחד. על פי מכתבם, ביבי כביכול קרא לציבור שאינו תומך בו "בוגדים". מתי בדיוק הוא אמר את זה? אף פעם לא. העובדה שאנשי הצוות ניזונים משקרים אלה ואחרים על ביבי ומקבלים אותם כאמת לאמיתה, אינה הופכת את השקרים לאמת.

אלא שהכותבים לא הסתפקו בביבי ובי. לקראת סוף מכתבם, הם לא חסכו את ביקורתם מאבינו בנציון ז"ל בהקשר למושג "ציונות על תנאי", ואמרו עליו כך: "אביכם עזב את הארץ ב־1939 וחזר רק ב־1949, כשהסתיימה מלחמת העצמאות, ופעם שנייה עזב ב־1962 וחזר רק ב־1976 אחרי שבנו יוני נפל". חצי אמת גרועה משקר, כידוע, אבל זה נכון גם לגבי הבאת עובדות שלא בהקשרן. מעבר לכך שאבי יצא את הארץ ב־1940 ולא ב־1939 ושהוריי חזרו ארצה עוד בזמן מלחמת השחרור, צריך לדעת לשם מה נסע אבא לחו"ל. היה זה כדי להצטרף למשלחת הציונית של זאב ז'בוטינסקי באמריקה, שאבא היה היוזם להקמתה. תחילה הוא היה חבר במשלחת, וזמן מה לאחר מותו של ז'בוטינסקי, עמד בראשה.

ומה הייתה מטרתה של המשלחת הציונית? להביא לתמיכה אמריקאית בהקמתה של המדינה היהודית, מה שהיה חיוני לעצם הקמתה. כדי להשיג את המטרה הנכספת, עמל אבא בארצות הברית יומם וליל במשך שנים ארוכות - עבודת פרך ממש - בהפעלת מערך של תעמולה רבת־היקף שנועדה להשפיע על דעת הקהל באמריקה למען הציונות, ובמפגשים אין ספור עם אנשי קונגרס ועם אנשי הממשל. פועלו, ופועלם של אחרים, הביאו להשגת תמיכה רחבה, דו־מפלגתית, בהקמת מדינה ליהודים.

ומדוע נסענו לחו"ל ב־1963? היה זה בשביל מחקרו המהפכני של אבא בתחום שלא היה יכול לערוך אז בארץ, ושהביא לכתיבת ספריו המונומנטליים על האנוסים והאינקוויזיציה - ספרים ששופכים אור יקרות על בעיית האנטישמיות שהולידה את הציונות. מלכתחילה, כוונת הוריי הייתה לנסוע לזמן קצר, אבל המחקר של אבא התארך הרבה מעבר למתוכנן בגלל מורכבותו ובשל גילויים חדשים שלו שהצריכו בכל פעם מחקר משלהם.

ועכשיו, בקצרה - כי לא צריך יותר מזה - לסיבה הראשית שבגללה אני מגיב. היא מופיעה בתחילת מכתבם. "בימים אלו ישראל בסכנה", הם כתבו שם, "הפעם האויב מבית". כך ממש. האויב מבית. ובכן, מיהו אותו "אויב מבית"? האם האויב שלהם פה הוא אני ואחרים שמגינים על הרפורמה, כי בעינינו היא חיונית לקיום החופש במדינה? או אולי ראש הממשלה? או שריו? ואולי כל חברי הכנסת של הקואליציה? ואולי התכוונו אנשי צוות אמנון לרוב הגדול של הציבור הישראלי היהודי שהצביע עבורם? או שמא לכולנו? "האויב מבית". מחריד.