וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הממשלה לקחה את הנשים 30 שנה אחורה": המנכ"ליות לשעבר מדברות

עודכן לאחרונה: 8.3.2023 / 10:00

אחרי שהממשלה הקודמת שברה שיא עם מינוי של 9 מנכ"ליות למשרדים - הנוכחית של נתניהו שברה שיא עגום - אפס ייצוג נשי במוקד קבלת ההחלטות. לכבוד יום האישה הבינלאומי, מנכ"ליות לשעבר בריאיון מיוחד לוואלה! מתריעות על הסכנות ("מייצרים מציאות קשה לנשים") וגם מציבות יעד

בווידאו: הפגנת תנועות הנשים בהבימה/צילום: מירב כהן

בשבוע שעבר כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשונה את פורום המנכ"לים של הממשלה ה-37. בסוף הפגישה, כל המנכ"לים התקבצו לצדו לתמונה קבוצתית שתנציח את הצמרת הניהולית החדשה של המדינה וקל היה להבחין במכנה המשותף הגורף: על טהרת המין הגברי.

חדי עין יכלו להבחין באישה אחת בודדה, שעמדה קרוב לראש הממשלה: תאיר איפרגן, ראש זרוע העבודה. מלבדה, מאחר ואף שר או שרה בממשלה לא בחר באישה לתפקיד מנכ"לית משרדו, מספר הנשים בפורום המנכ"לים עומד על אפס. מדובר בשפל של יותר מ-20 שנה בייצוג נשים בדרג קבלת ההחלטות הבכיר ביותר בשירות המדינה, שמייצר תמונה עגומה ליום האישה הבינלאומי שחל היום (רביעי).

היעדרן המוחלט של נשים מתפקידי המנכ"ליות במשרדי הממשלה בולטת מיוחד לנוכח השיא ששברה הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, שתשעה משריה מינו נשים לנהל את משרדיהן. לרגל יום האישה, כינסנו ארבע מהן לפורום מנכ"ליות לשעבר: מנכ"לית משרד רה"מ לשעבר של יאיר לפיד, נעמה שולץ, מנכ"לית משרד התחבורה של מרב מיכאלי, מיכל פרנק, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה של תמר זנדברג, גלית כהן ומנכ"לית משרד התפוצות של נחמן שי, ציונה קניג יאיר.

"למה זה חשוב בכלל נשים?", משיבה גלית כהן, שטיפסה במשרד להגנת הסביבה במשך יותר מ-20 שנה עד מינויה למנכ"לית בממשלה הקודמת. "כל אחת מאיתנו מביאה פרספקטיבה משלה, ניסיון חיים משלה, ואת חוויית החיים שלה לשולחן. החוויה שלי כאישה את העולם היא שונה מחוויה של גבר כי ככה זה. 50 אחוז מהאוכלוסיה צריך להיות נוכח סביב השולחן כי איך אפשר לקבל החלטות כשמי שמקבל החלטות לא בא מהחוויה שלי, לא הרגיש אותי, לא מבין מה הצרכים שלי?".

כהן מספרת גם כי "אני גיבשתי במשרד להגנת הסביבה הרבה תוכניות לחברה הערבית, אבל כשרע"מ היו חלק מהקואליציה והיו סביב השולחן - זה היה אחרת. הם השפיעו על קבלת ההחלטות ושינו לחלוטין את התוכניות, לא במובן של הכסף, אלא בדיוקים, בהבנה מה בדיוק צריך כדי להבטיח שיש תוכניות יעילות וארוכות טווח באמת משיגות את היעדים".

מימין גלית כהן, מיכל פרנק, נעמה שולץ וציונה קניג. 5 במרץ 2023. ראובן קסטרו
מימין לשמאל: גלית כהן, מיכל פרנק, נעמה שולץ וציונה קניג יאיר/ראובן קסטרו
מספר הנשים במשרדי הממשלה ה-37. ללא, מערכת וואלה!
מספר הנשים במשרדי הממשלה ה-37/מערכת וואלה!, ללא

מיכל פרנק, המנכ"לית לשעבר של מיכאלי, גם היא עם ניסיון רב שנים בשירות הציבורי, במשרד האוצר ומשרד רה"מ, מוסיפה: "יש בהחלט תופעה של הומוגניות בקרב הפקידות המקצועית. הנשים זה היבט אחד, וזה נכון לגבי שאר המגזרים גם כן. לא יכול להיות שקובעי המדיניות נראים אותו דבר וחושבים אותו דבר, גדלו באותו בית ספר והיו באותה יחידה בצבא. שוק העבודה למד מזמן שצוותים אינטרדיסציפלינריים מייצרים תוצאה יותר טובה כי החשיבה היא לא דוגמטית. יש השפעה לחוויית החיים של האנשים שיושבים סביב השולחן, שמבינים צרכים אחרים וזה מביא לתוצר מדיניות טוב יותר, רלוונטי הרבה יותר לציבור".

לדוגמה, פרנק מביאה החלטות תכנון בתחבורה הציבורית. "אם הכול מגיע ממרכז הייטק אחד לאחר אז נותנים מענה לאוכלוסיה מאוד מסוימת. אבל אם מבינים שבמהלך היום צריך לתת מענה לקריות חינוך ודווקא בשעות של שלוש וארבע כדי לעזור לנשים להגיע למקומות עבודה - התכנון ייראה אחרת. כל מה שצריך זה לשאול את השאלות הנכונות - אבל מישהו צריך להבין כדי לשאול אותם", היא מסבירה.

ציונה קניג יאיר, שעוד לפני מינויה למנכ"לית הייתה הנציבה הראשונה לשוויון הזדמנויות בעבודה, מוסיפה: "בכל קבלות החלטות - מדיניות, מינויים, תקציבים, חלוקת משאבים, בניית מבנים ותשתיות, ונגישות תחבורה - יש היטב מגדרי. זה כמו להרכיב משקפיים כדי לראות יותר טוב. הפרספקטיבה המגדרית צריכה להיות מוטמעת בכל תהליך במדינה".

נעמה שולץ. ראובן קסטרו
נעמה שולץ, המנכ"לית לשעבר של משרד ראש הממשלה תחת כהונת לפיד/ראובן קסטרו

כל היושבות בפורום המנכ"ליות לשעבר מונו על ידי פוליטיקאים/ות עם אג'נדה פמיניסטית ליברלית, ששמו לעצמם למטרה לקדם נשים לתפקידים הבכירים ביותר: מיכאלי וזנדברג, וגם יאיר לפיד, שכשר האוצר מינה את יעל אנדורן כמנכ"לית הראשונה במשרד האוצר ובכהונתו הקצרה כראש ממשלה מינה את נעמה שולץ למנכ"לית משרד רה"מ, גם היא - האישה הראשונה בתפקיד.

הפער הדרמטי בין תקרות הזכוכית שנופצו בממשלה הקודמת לבין אלה שמתרסקות בנוכחית טמון בעיקר בהרכב הקואליציוני וסדר יומה החרדי-חרד"לי לעומת הקואליציה הליברלית של בנט ולפיד. "בשביל שיהיו נשים במרחב הזה, צריך שיהיה מי שירצה לשמר להן את ההזדמנויות האלה. הביצה מתייבשת כשאין מלכתחילה שום מוטיבציה לקדם נשים", שולץ אומרת.

כמו בתמונת פורום המנכ"לים הגברית, גם המנכ"ליות לשעבר נזכרות בישיבות וכינוסים שבהן היו האישה היחידה בחדר. "כשאת מזמינה גבר לפורום שיש בו הרבה נשים הוא ישר שם לב לזה, נרתע ואומר זה מאוד נשי. אם אנחנו לא היינו באות לישיבה או פורום עם רוב גברי לא היינו איפה שאנחנו נמצאות היום", אומרת המנכ"לית לשעבר פרנק. "אבל זה שאנחנו צריכות להילחם על כל צעד לא אומר שלא צריך לעזור לדור הבא שזה יהיה להן פחות קשה".

כהן מוסיפה על דבריה של פרנק: "אם נשים לא יראו יותר נשים בפרונט של קבלת ההחלטות ולוקחות ומובילות, אז איך הן ידעו שאפשר לעשות דבר כזה?". שולץ סיכמה: "כשאני הייתי ילדה חלמתי להיות דיילת. זה מה שידעתי שאישה עושה והייתי דיילת. הבת הגדולה שלי חולמת להיות שרת חינוך, כי היא ראתה שרת חינוך. זה מעצב תודעה".

גלית כהן. ראובן קסטרו
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר/ראובן קסטרו
מיכל פרנק. ראובן קסטרו
מנכ"לית משרד התחבורה לשעבר מיכל פרנק/ראובן קסטרו
ציונה קניג. ראובן קסטרו
מנכ"לית משרד התפוצות לשעבר ציונה קניג יאיר/ראובן קסטרו

אבל מבחינת פורום המנכ"ליות לשעבר, הדרת הנשים מהתפקידים הבכירים הוא רק קצה הקרחון של החשש שלהן לפגיעה במעמד האישה מהמדיניות של הממשלה החדשה. "זה שלא ממנים מנכ"ליות בממשלה זה הדבר הקטן, זו ההדרה הנראית לעין", שולץ אומרת. "אני לא מפחיתה מחשיבותו, אבל התהליכים האחרים שקורים בממשלה, אלה שאנחנו לא רואים אותם, הרבה יותר מדאיגים".

שולץ מתייחסת לחקיקה להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לעסוק בסכסוכים משפחתיים וכלליים, הרחבה של חופים נפרדים ועיגון של הדרת נשים והפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים ולרפורמה המשפטית ואומרת: "כל אלה יכולים לייצר מציאות קשה עבור נשים בישראל. אנחנו חייבות להילחם בזה עכשיו ולהסביר את זה ולשים על זה זרקור".

גם קניג יאיר סבורה כי "בחודשיים האחרונים מאז שהוקמה הממשלה הלכנו אחורה שלושה עשורים, אם לא יותר, מבחינה מגדרית. זה לא רק במינוי מנכ"ליות, או בנוכחות הפיזית של נשים, זה באמירות, זה בהבנה שהאנשים שנמצאים בצמתים של קבלת ההחלטות הולכים עם אמירות חינוכיות מפלות לבתי ספר, גני ילדים, לבתי כנסת, לעלוני בתי כנסת. היעדרן המוחלט של נשים מהזירה הממשלתית זה לא נובע ממשהו מקרי, זה ענין אידיאולוגי - יש פה פער ערכי גדול מאוד: האם נשים צריכות לתפוס את מקומן הראוי בהובלת והנהגת החברה הישראלית או שנשים צריכות להיות בתפקידים אחרים אבל לא בפרונט".

לדבריה, "לא מדברים מספיק על הפרספקטיבה המגדרית של המהפכה המשטרית. אני מכירה את שמחה רוטמן. זכויות נשים זה לא בסדר העדיפויות שלו או של שר המשפטים יריב לוין שבזמנו, כשהייתי נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה אמר לי: 'שוויון זה לא נחלת הכול'. רק לשמוע איך הם מדברים על פסק דין אליס מילר ואומרים שהכול היה בשביל לקבל ילדה אחת חמודה לקורס טיס. זה עיוות מוחלט של הראיה המגדרית".

וכדי בכל זאת לסיים את השיחה בנימה אופטימית, שולץ מציבה לחברותיה לפורום מטרה לעשור הקרוב: "המטוטלת נזרקה עכשיו כל כך רחוק, ובשביל שהיא תמצא את עצמה באמצע - אנחנו היום אחראיות לזרוק אותה רחוק לצד השני ולהחליט שבעשור הקרוב לא רק שצריכות להיות יותר מנכ"ליות, אלא ראשת ממשלה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully