לפרעות בחווארה צריך לקרוא בשמן: מעשי טרור על מלא

أعمال العنف في حوارة: إرهاب بكل معنى الكلمة

لو اقتحم فلسطينيون مستوطنة وأحرقوا منازل، لما انتهى الأمر بعد ساعات بعدد قليل من الاعتقالات. إذا بالسابق دار الحديث عن اشخاص هامشيين, فاليوم ممثليهم يتجولون بحرية في أروقة الكنيست والمكاتب الحكومية

פיגוע רודף פיגוע, אירוע רודף אירוע ובמדינת ישראל סופרים את הנרצח ה-14 בתוך חודש תחת "ממשלת הימין על מלא", הממשלה אשר נחשבה להתגלמות חלום אנשי הימין הביביסטי אשר חבריה חרטו על דגלם ערב הבחירות את הסיסמה הקליטה של "החזרת הביטחון האישי" אך בסוף לכולם ברור שאין חדש תחת השמש, לא ביטחון ולא אישי. מה שהיה הוא מה שיהיה.

אך שלשום נפל דבר בישראל. היינו עדים לאחד המחזות המזעזעים ביותר כשחבורת מתנחלים טרוריסטים החליטו לקחת את החוק לידיים ופשטו לעבר העיירה חווארה בעקבות הפיגוע שבו נרצחו שני האחים הלל מנחם יניב ויגל יעקב יניב מהתנחלות הר ברכה. הם החלו במסע התפרעויות רחב היקף אשר כלל הצתת רכבים ובתי תושבים פלסטינים תוך כדי השחתת הכבאיות כדי שלא יהיה איך לכבות בהמשך את השריפות כשלכוחות הביטחון לקח מספר שעות להתלבט על האירוע. אם מישהו חשב שיהיו עשרות עצורים ונראה שלל כתבי אישום, אז כדאי לו לחשוב על זה שוב.

תחילה יש לקרוא לילד בשמו, מדובר במעשי טרור על מלא. וכל הניסיונות לצייר תמונה של חוסר סימטריה לכאורה או להתעקש לא להשתמש במילה טרור על כל חלקיה וביטוייה הם לא פחות מאשר בזויים ועלובים. ואם לא די בכך אז היינו עדים לרפיסות כוחות הביטחון כשמדובר בקורבנות פלסטינים, האם למישהו נשמע הגיוני שאם המון פלסטיני היה פושט לעבר התנחלות יהודית כזו או אחרת ומתחיל להעלות באש את הבתים והרכבים אז היה לוקח מספר שעות להשתלט על האירוע או לסיים אותו עם שישה עצורים פלסטינים? ככל הנראה התשובה היא לא.

אך כנראה שהרוח הנושבת מכיוון חלק מחברי הממשלה והקואליציה חלחלה אל כיוון כוחות הביטחון, אחרת אין הסבר למה שהתרחש שלשום בחווארה.

אותה רוח נושבת שהמשיכה למחרת כשחבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית לא הסתייג מאלימות המתנחלים נגד פלסטינים, ואמר בראיון בגל"צ "את אפקט ההרתעה שהושג אתמול מדינת ישראל לא השיגה מאז חומת מגן. את התוצאה אני רואה בעין יפה מאוד". בריאיון אחר ברדיו "גלי ישראל" אמר כי הוא רוצה לראות את הכפר חווארה "סגור ושרוף - רק ככה נשיג הרתעה". בנוסף חברו למפלגה, חבר הכנסת יצחק קרויזר, העלה את האפשרות שהפורעים קיבלו השראה מחודש וחצי של ההפגנות נגד המהפכה המשפטית.

ואם לא די בכך אז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עשה לייק לציוץ של סגן ראש המועצה האזורית שומרון שכתב בו "את הכפר חווארה צריך למחוק היום". לאן הגענו? שר בממשלת ישראל וחברי כנסת תומכים בלקיחת החוק לידיים לכאורה ומעודדים אלימות מתנחלים נגד פלסטינים?

עכשיו נותר לדמיין סיטואציה שחבר כנסת ערבי עשה לייק לפוסט של סגן ראש מועצה ערבית אשר כתב בו על ישוב יהודי כלשהו "אותו צריך למחוק היום" או שהצהיר בראיון לרדיו בעקבות עליה באש של בתי יהודים "את התוצאה אני רואה בעין יפה מאוד", מה היו התגובות בישראל בכלל ובקרב חברי הקואליציה? סביר להניח שהיו ישר מכלילים את הח"כים הערבים והציבור הערבי וקוראים לעברם "תומכי טרור", "טרוריסטים בחליפה", "מחבלים בכנסת" ועוד כל מיני פנינים מבית היוצר של מפלגות הימין. אז מה ההבדל?

נותר רק לתהות אם נזכה לראות בקרוב שאלת סקר באולפן שישי "האם אתה מסכים עם הטענה שהממשלה נשענת על תומכי טרור", או שהחינוך הגלוי-סמוי בישראל הפך את הטרור והתמיכה בו לנחלת הערבים בלבד.

כאן בדיוק טמון שורש הבעיה אשר מתבטא ברצון במשך עשרות שנים לייצר משוואה חד צדדית שיש אלימות וטרור ערבי ומנגד יש ציבור שכל בניו הם טלית שכולה תכלת. הגיע הזמן להתעורר מהשקר ולראות את המציאות כפי שהיא. אם בעבר הקיצוניות בצד היהודי הייתה נחלת מיעוט קיצוני הזוכים למגוון כינויים כגון "עשבים שוטים", "מיעוט סהרורי", כשבמשך עשרות שנים עשו הכול בימין להוקיע אותם ולא לתת להם לגיטימציה על ידי התמודדות לכנסת, אז היום אותם קיצוניים כבר זכו ללגיטימציה שייחלו במשך שנים. נציגיהם מסתובבים חופשי במסדרונות הכנסת ומשרדי הממשלה.

אז אנא עזבו אתכם מהסיסמאות של "אין סימטריה", "אין מה להשוות" ועוד כל מיני סיסמאות שזכינו לשמוע ביומיים האחרונים. היום יש ציבור אלים וקיצוני שהולך וגדל, ואם היה מוקצה עד לאחרונה אז היום הוא רואה בעצמו את המדינה. אין לו שום רצון לקבל את חוקי המדינה וחוקי המשחק, מבחינתו הוא הריבון ואין דין ואין דיין. כנראה כי הוא כבר התרגל ליחס המפלה לטובה מכיוון המדינה וכוחות הביטחון.

בסוף נשאלת השאלה עד מתי. מה יש בסכסוך הבלתי נגמר הזה שמצדיק את ספירת הקורבנות הבלתי פוסקת בכל צד? עד מתי יש לתת לקיצוניים להוביל את השיח במדינה ולגרום לאנרכיה? בסוף אי אפשר להתכחש לעובדה שמתנהל בשטחי הגדה המערבית הכיבוש הארוך ביותר בהיסטוריה, כשאין שום רצון באופק לסיים אותו - כשלא בטוח מנגד שיש לרשות הפלסטינית נכון להיום את הכלים להשתלט על המצב בגדה המערבית. אך עם כל הצער שבדבר, מי שחושב שיש כיבוש מתמשך ללא מחיר, אז שילך ללמוד היסטוריה.