צה"ל לא תיקן פרצות על דעת עצמו, רה"מ והקבינט ידעו ולא פעלו: "הפקירו את המכשול"

הסתננות ללא התרעה ואלפי שוהים בלתי חוקיים פלסטינים שנכנסים לישראל באין מפריע בכל יום. זהו המחדל שעולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם אחר הצהריים (שלישי). המבקר מתניהו אנגלמן וצוות משרדו גיבשו דו"ח העוסק בנושאים ביטחוניים ולפיו בשנת 2021 נכנסו דרך הפרצות בגדר ההפרדה כ-1.4 מיליון שב"חים וגם כיום נכנסים 6,000 שב"חים מדי יום. בנוסף, עולה מהדו"ח תמונה מדאיגה שלפיה מאז שנת 2017, צה"ל החליט שלא לתקן פרצות וכל זה בזמן שראש הממשלה והקבינט ידעו על המחדל ולא פעלו.

מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף שנת 2021, קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש. ממסמכי פיקוד מרכז עולה כי בשנים 2020 ו-2021 זוהו 918 אלף וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות שב"חים לישראל דרך הפרצות במכשול בגזרות החטיבות המרחביות אפרים ומנשה.

המבקר וצוותו מצאו גם כי להחלטה להפסיק לתקן את הנזקים בגדר לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות מצמצום התיקונים וזאת בין היתר גם בשל צמצום כוח האדם, שבמהלך השנים הצטמצם משנת 2002 ועד לשנת 2019 ועד מרץ 2022 בכ-70 אחוזים.

אנגלמן מציין בדו"ח כי הפסקת תיקון הפרצות בגדר הובילה להתדרדרות מתמשכת בכשירות המכשול הצה"לי מ-92 אחוזי כשירות בשנת 2018 ל-52 אחוזים בסוף שנת 2021. המשמעות, כך קובע המבקר, היא אובדן המשילות במרחב ללא מענה חלופי למניעת הסתננות לתוך שטחי ישראל.

בנוגע לאחריות הקבינט, אנגלמן קובע כי הבעיות בגדר בקו התפר הוצגו למקבלי ההחלטות במשרד הביטחון וכן לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני מאז שנת 2017 ואילך. עם זאת, קובע הדו"ח, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור המכשול עד רצח 11 הישראלים בפיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות במכשול בחודשים מרץ ואפריל בשנה שעברה. כזכור, חודש מרץ אשתקד היה מדמם במיוחד עם 12 ישראלים שנרצחו בפיגועים.

רק באפריל 2022 בעקבות גל פיגועים הוקצה תקציב בסך 360 מיליון שקלים על ידי הקבינט לצורך הקמת חומה שתחליף קטע בגדר באורך 40 ק"מ. המבקר מציין כי אמנם זה עשוי לצמצם את תופעת ההסתננות, אך לא מדובר בתוכנית שלמה ומקיפה. מנתוני המשטרה, כך עולה מהדו"ח, בשנת 2021 עמד מספר המעצרים של שב"חים על 6,823 בלבד מתוך כ-1.4 מיליון שב"חים שנכנסו. עוד עלה כי נעצרו 5 אחוזים בלבד מכלל המסיעים שנחקרו בתקופה שנבדקה.

לא רק את נושא הגדר בדק דו"ח המבקר. נושא נוסף היה תנאי מחיה ותשתיות ללוחמים בחובה ובמילואים. צוות משרד המבקר סייר במחנות שונים וסקר יותר מ-800 לוחמים ולוחמות בתקופה שבין נובמבר 2021 ועד אפריל 2022. המבקר מצא כי התקצוב לתוכניות היה 492 מיליון שקלים והיה קטן בכ-27 אחוזים מהתקצוב המתוכנן. התוצאה הייתה שחלק מהתוכניות כלל לא מומשו. במסגרת הסיורים נמצא כי תשתיות כמו שירותים, מקלחות ומטבחים - 37 אחוזים מהם היו לא תקינות או תקינות באופן חלקי.

דו"ח המבקר כולל גם ביקורות מעקב אחר נושאים ביטחונים שונים. בין היתר מצא הדו"ח כי חלה עלייה של כ-4 אחוזים באי גיוס מסיבת "תורתו אומנותו בקרב גברים ועלייה של כ-2 אחוזים באי גיוס מסיבות דת בקרב נשים בשנתוני הלידה 2003-1998. סך שיעור אי הגיוס החזוי לצה"ל לילדי שנת 2003 עומד על 31 אחוזים עבור גברים ו-45 אחוזים מפוטנציאל הגיוס לנשים. דבר נוסף שעולה מהדו"ח נוגע לסוגיית גיוס ליחידות הטכנולוגיות וגם כאן הנתונים אינם מעודדים. שיעורי תושבי הפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים העיקריים הוא כמחצית משיעורם ביחידות בכלל הצבא: כ-16.5 אחוזים במסלולים הטכנולוגיים לעומת כ-32 אחוזים ביחידות בכלל הצבא.

ביקורת מעקב נוספת עוסקת בטיפול בחיילים הבודדים במהלך השירות ולאחר שחרורם. המבקר מצא כי מספר החיילים הבודדים ששירתו בצה"ל בדצמבר 2021 עמד על 6,613 ומרביתם נשארו בארץ. הביקורת החריפה שעולה מפרק זה מעלה כי מאז הביקורת הקודמת שנעשתה במשרד מבקר המדינה, ההכנסה החודשים ללא דמי קיום בשנים 2022-2017 עלתה ב-54 שקלים בלבד ל-1,136 שקלים בחודש. 5 אחוזים מהחיילים הבודדים שנשאלו על ידי משרד המבקר דיווחו שהמשכורת הזו כיסתה את כלל הוצאותיהם.

בנוסף, רוב החיילים הבודדים מתגוררים בדירות שכורות ו-44 אחוזים מהם נתקלו בקשיים במימון הוצאות שכר דירה ובמימון הוצאות התחזוקה. המבקר מצא כי קיימת שחיקה בסיוע שצה"ל מעניק לחיילים הבודדים במסגרת השתתפותו בהוצאות שכר דירה.

פרק נוסף בדו"ח מבקר המדינה המקיף טיפל בהעברת מחנות צה"ל ממרכז הארץ לדרום. מדובר בתוכנית שכונתה שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות). במסגרת הדו"ח נמצא כי יותא משבע שנים לאחר תחילת התוכנית, פונה כ-65 אחוזים מתוך סך השטח שנדרשה מערכת הביטחון לפנות. שיווקן של יותר מ-15 אלף יחידות דיור, שרובן במרכז הארץ, מתעכב בשל עיכובים בפינוי המחנות. בפועל, שיווקת של עשרות אלפי יחידות דיור עוכב בשל התארכות תהליך פינוי המחנות.

בנושאים נוספים בדו"ח, מבקר המדינה מצא כי ישנו פיגור של כארבע שנים בהשלמת האספקה והכנסתן למבצעיות של ארבע ספינות מגן להגנה על המים הכלכליים של ישראל. הייעוד המקורי היה בתחילת שנת 2019, אך כעת הצפי להשלמת הפרויקט הוא בשנה הנוכחית.

בפרק מעקב שעוסק באזורי תעשייה בניהול ישראלי באזור יהודה ושומרון, המבקר מצא כי הליקויים שהצביע עליהם בעבר לא תוקנו. בין היתר לא אוישו תקני נאמני ביטחון בכל המפעלים וכן מינהל ההסדרה והאכיפה של זרוע העבודה במשרד הכלכלה אינו מקיים ביקורות יזומות באזורי התעשייה באיו"ש בעניין תשלום שכר מינימום על מעסיקים ישראלים באיו"ש.

בפרק בדו"ח שטיפל בפינוי נקודות יישוב ישראליות באזור יהודה ושומרון, המבקר מצא כי בשנים 2012 עד 2022 פונו 115 משפחות ממגרון, עמונה, עפרה ונתיב האבות. המבקר אנלגמן מצא כי לא היה גוף אחראי שתכלל את עבודת הגופים השונים, שעליהם הוטלה האחריות למימוש החלטות הממשלה. המבקר מצא גם כי משרד ראש הממשלה לא קיים דיוני מעקב אחר אופן יישום החלטות הממשלה לפינוי יישובים וכן היה עיכוב בהסדרת מגורים זמניים למפוני עמונה כך שהייתה הוצאה כספית מיותרת בסך 5 מיליון שקלים. עוד עלה כי מזכיר הממשלה לשעבר לא דיווח לראש הממשלה על יישום ההחלטה שנגעה לפינוי תושבי נתיב האבות מדי שלושה חודשים כפי שקבעה הממשלה עצמה. אף שבהחלטה הוקצה סכום של 6 מיליון שקלים לסיוע למפונים, הוגשו 26 בקשות לסיוע ועד כה לא דנו בעניינן. המבקר מצא כי החלטות הממשלה לא כללו התייחסות לנושא הרווחה.

פרק נוסף בדו"ח נגע לייצוג אוכלוסיות שונות בחברות ממשלתיות-ביטחוניות. לפי הדו"ח, שיעור העסקתם של אנשים עם מוגבלות בתעשייה האווירית עמד על 2.3 אחוזים בלבד וברפאל על 0.58 אחוזים. מדובר באחוז נמוך ממה שנקבע בצו ההרחבה לעידוד והגברת תעסוקה של אנשים עם מוגבלות שעומד על 3 אחוזים. עוד נמצא כי שיעורי העסקתם של בני האוכלוסייה החרדית נמוכים משיעורם בגיל העבודה וכך גם בקרב בני העדה הדרוזית. יוצאי אתיופיה למשל מועסקים ברפאל בשיעור של 0.58 אחוזים בלבד לעומת תעשייה אווירית עם 2.3 אחוזים.

המבקר בדק גם את פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומצא כי 27 אחוזים מהדיווחים שנבדקו על ידי הרשות לא הוזנו כלל למאגר המידע וב-27 אחוזים נוספים מהדיווחים נמצאו ליקויים במיצוי המידע. בנוסף, מידע רב המגיע מגופים מסוימים בנושאי הלבנת הון ומימון טרור שהסתכם ב-3,567 דיווחים בשנים 2021-2017 לא מוצה.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "נתוני מערכת הביטחון, שהועברו למשרד מבקר המדינה, סותרים את הנתונים שפורסמו בדו"ח הביקורת. מערכת הביטחון השקיעה 8.3 מיליארד שקל במרחב התפר ב-20 השנים האחרונות. רובה המוחלט של ההשקעה קיימת ומתוחזקת עד היום וכוללת חומות, כבישים, מחנות, מעברים, טכנולוגיות, חמ"לים ועוד. הסכום ש'אבד' בשל הפרצות נאמד בכ-32 מיליון שקל בלבד לאורך כ-20 שנים של אחזקת הגדר ותיקוני פרצות. כבר מעל לשנה שגדר הביטחון תקינה ב-100% ומתוקנת מידי יום. לפני ההסלמה ומבצע שובר שלום, עמדה כשירות הגדר על כ-82 אחוזים. בתוך שבועיים מתחילת המבצע סגרה מנהלת גבולות התפר את המכשול והוא עומד על 100 אחורי כשירות. בניגוד לנטען בדו"ח, לא הייתה ירידה בתיקוני הגדר אלא להפך".

באשר להעברת מחנות צה"ל מסרו במשרד הביטחון: "במסגרת התוכנית פינו משרד הביטחון וצה"ל יותר מ-5,300 דונם. בימים אלה מקדם המשרד שני פרויקטי ענק שיאפשרו פינוי של 2,500 דונמים נוספים בצריפין ותל השומר".

בנוגע לטיפול בחיילים משוחררים מסרו במשרד: "האגף והקרן לחיילים משוחררים מסייע לחיילים בודדים משוחררים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. האגף והקרן ילמד את ממצאי הדו"ח ויפעל לשפר עוד יותר את הקשר עם החיילים הבודדים המשוחררים".