בזמן שהדרכים לירושלים נחסמו בשל המחאה נגד התכנית של הממשלה להחלשת מערכת המשפט, בבית המשפט המחוזי בירושלים הדיונים בתיקי האלפים המשיכו כסדרם. על דוכן העדים העיד היום (שני) ניצב-משנה מומי משולם, ראש צוות החקירה בתיקים 1000 ו-2000, ומי שהוביל את חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים אלו.
בחקירה הראשית, שנערכה על ידי עו"ד קרן צבירן מפרקליטות המדינה, נשאל משולם כיצד החקירה התנהלה מבחינת קבלת אישורים מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט. השאלה נשאלה מכיוון שהסנגורים בתיק מרבים לטעון כי לא התקבל אישור מאת היועץ לחקור בתיק, אך משולם סיפק היום גרסה שונה לסוגיה: "לא היה נחקר שלא עבר את כל המסננת של האישורים", אמר משולם והוסיף: "לי אין את העצמאות להחליט לנקוט בפעולה ללא אישור. כל צעד, כל פעולת חקירה, נניח זימון של עד, הייתה צריכה לקבל אישור של הגורמים במשטרה ובפרקליטות. כמובן שכל הבקשות שלנו לחקור עברו את האישור של היועמ"ש".
פרט מעניין נוסף שמשולם סיפק הוא איך החקירה בתיק 1000 הבשילה וכיצד חוקרי המשטרה הגיעו אל הדס קליין ואל שאר העדים בתיק: "חקרנו נהג בשם רועי רוזן, שנהג להסיע את יאיר נתניהו למלון רויאל ביץ'. הגענו לרויאל ביץ' וחקרנו את מי שהייתה אחראית על ניהול הבניין, גברת בשם איילה. היא סיפרה שהיא הייתה בקשר עם הדס קליין, שהייתה מתאמת את ההגעות של יאיר נתניהו. אחר כך שאלנו את הדס קליין האם ניתנו טובות הנאה והיא ענתה בחקירה והוסיפה לנו על אספקת שמפניות וסיגריות".
בהמשך משולם נשאל על חקירתו של רה"מ נתניהו. משולם סיפר שהיו שמונה חקירות ושהוא היה שותף בשבע מהן. בשלב הזה שאלה עו"ד צבירן מהפרקליטות על תוכן החקירה של רה"מ. "האם במהלך החקירות של רה"מ נתניהו הוא העלה טענה לפיה הוא לה היה מודע להיקף השמפניות בגלל שהם ניתנו לרעייתו?"
על כך משולם השיב: "גבינו עדויות מהרבה אנשים שהיו מעורבים בקו האספקה. אם זה נהגים, אם זה השפית, אב הבית. בחקירה הראשונה למיטב זכרוני רה"מ אישר את השמפניות והסיגרים, ובחקירה השניה הוא מסר גרסה אחרת".
בשלב הזה הפרקליטות סיימה את החקירה הראשית וסנגורו של רה"מ נתניהו, עו"ד עמית חדד התחיל לחקור את משולם בחקירה הנגדית.
"ההתנהגות שלך פתטית"
החקירה הנגדית של חדד את משולם הייתה סוערת למדי, ושמו של העיתונאי בן כספית עלה בה יותר מפעם אחת. זאת, לאחר שמשולם אישר שבן כספית העיד בפני המשטרה על קבלת המתנות ששיגר איש העסקים ארנון מילצ'ן לבני הזוג נתניהו. חדד שאל כמה שאלות שדרכן הוא ביקש להבין מי מסר את המידע שבן כספית העיד עליו במשטרה. לשמע השאלה הזאת בפרקליטות התנגדו לשאלה: "יש חיסיון עיתונאי, משולם לא יכול להשיב על כך. אי אפשר לחשוף את המקור של כספית".
עו"ד חדד ניסה לעשות זאת בדרכים מרומזות, עד שלבסוף הוא ממש צעק זאת על דוכן העדים וטען שכספית היה כביכול מקור מודיעיני של המשטרה בתיק. אלא שגם הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם העירו לחדד שהוא לא יכול לשאול מי היה המקור של בן כספית והם האיצו בו לחדול מלשאול על כך.
בשלב הזה נרשמו רגעים מתוחים בבית המשפט. משולם עקץ את חדד: "ההתנהגות שלך היא פתטית. תכבד אותי ואני אכבד אותך".
חדד התרגז: "אבקש מבית המשפט להורות לעד הדי חצוף שלנו לא לדבר ככה, אני מבקש להעיר לו".
משולם לא נשאר חייב: "אתה לא תרים עליי את הקול".
בשלב הזה השופטת פרידמן-פלדמן ניסתה להרגיע: "רק רגע" היא צעקה.
חדד ספק שאל ספק איים: "אתה עדיין בשירות פעיל?"
בשלב הזה השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה מהשניים להירגע ולהמשיך את החקירה במתכונת של שאלות ותשובות.
במה נאשם נתניהו
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה!) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה לשעבר, עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.
שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת יורוקום שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, ביניהן קבוצת בזק ואתר וואלה! מואשם לציד רעייתו איריס אלוביץ' במתן שוחד ושיבוש מהלכי משפט בתיק 4000.
בתיק 1000 נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.