בן גביר טוען לאכיפה בררנית נגד הישראלים בשטחים - אבל הנתונים בצה"ל מראים אחרת

שר הביטחון יואב גלנט אישר והורה ביום שישי האחרון על פינוי בנוהל מהיר של המאחז הלא חוקי "אור חיים" במרכז איו"ש לזכר הרב דרוקמן, ובכך הציל את משרד הביטחון, צה"ל וממשלת ישראל ממבוכה פוליטית-מדינית. לאחר מכן מנע משבר עם ארצות הברית והאיחוד האירופי אך בעיקר ומעל הכול - מנע אתגר ביטחוני לכוחות בשטח.

כל מאחז לא חוקי שמוקם על אדמה פלסטינית או על קרקע שבעלותה שנויה במחלוקת מעורר לאחר מכן רצף של אירועים ביטחוניים באזור, שמסכנים חיי חיילים ואזרחים. לכן, המאמץ הפוליטי להפוך את האירוע לעניין אזרחי בסמכותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוא התעלמות מהמציאות בשטח בלשון המעטה והשלכת רימון עשן. הניסיון לטעון שלא מדובר באחריות של שר הביטחון יואב גלנט אלא באחריות על עניין אזרחי של סמוטריץ' - מנוגדת לעובדות.

מדובר בסיפור ביטחוני מאחר שכל יישוב חדש באיו"ש הוא אירוע מגה-אסטרטגי עבור הבית הלבן בוושינגטון, שמחייב אותם לפחות בבדיקה ותגובה, ובעיה מיקרו-טקטית עבור המ"פ שמאבטח את האזור בשלב הראשון עוד לפני שמתקבעות במרחב הפרות סדר אלימות ובשלב המתקדם פיגועי טרור.

מאחז לא חוקי מסוג זה הוא שינוי כל הדינמיקה הביטחונית בגזרה שמשנה את האיזונים הקיימים, ומחייב היערכות מודיעינית חדשה כולל בחינה של היקף כוחות לוחמים בשטח. לכן, מאחז לא חוקי מחייב את צה"ל לאבטח אותו ולהתמודד עם הפרות סדר אלימות, סיכון הלוחמים והאזרחים באזור.

למשל, כשהוקם מאחז אביתר באזור המועצה האזורית שומרון - כשני קילומטרים מזרחית לצומת תפוח, ומול כפר הפלסטיני ביתא - הטיחו פוליטיקאים ביקורת חריפה נגד מח"ט שומרון, מפקד אוגדת יו"ש ומפקד פיקוד המרכז, כיצד לא יידעו מבעוד מועד על הקמת המאחז, ואיך לא מנעו ופינו אותו זמן קצר לאחר מכן. יש להדגיש כי גם התחקיר המטכ"לי בחן טענות נגד תפקוד אלוף פיקוד מרכז, מפקד האוגדה והמח"ט, ולא מתחו ביקורת על מתאם פעולות הממשלה בשטחים מאחר שמדובר בעניין ביטחוני ולא בעניין אזרחי.

הקמת מאחז אביתר על הגבעה בהפתעה גמורה, גררה את צה"ל במסגרת הפשרה למנוע פינוי מבנים, אך כן לאבטח את האזור. מאז נהרגו לפחות שמונה פלסטינים, ונפצעו עשרות חיילי צה"ל ולוחמי מג"ב בהגנה על המקום ומניעת הפרות סדר מלהגיע גם לצירים.

ממש לא ברור על מה המריבה אם מדובר בפעילות לא חוקית. בהתאם לכך, יש להפריד בין סוגיות ביטחוניות שעומדות לפתחו של השר גלנט, ובטח תחת אחריותו של מפקד פיקוד המרכז, שהוא הריבון בשטח והמנחה המקצועי לביצוע המשימות המבצעיות - לבין סוגיות אזרחיות באחריות סמוטריץ' כמו אחריות על קריית ארבע, הרחבות גושי התיישבות, ייעול הבירוקרטיה ועוד.

היכן שמדובר בשינוי הסטטוס קוו, פעולות משנות מציאות כמו זרימת תנועה בצירים ומהלכים מייצרי חיכוך, יש לצה"ל חובה להתערב ואין לכך קשר למי המנהל האזרחי כפוף או פגיעה בהסכם הקואליציוני. יש להתייחס גם לעניין הפינוי בשטח על ידי קבלן אזרחי של המנהל. בעבר היו אלו חיילי צה"ל שהיו מטפלים בפינוי והרס המבנים, וכדי למנוע זאת הוחלט על פעילות פינוי והריסה על ידי עובדי קבלן בכפוף לחוק וסמכות.

במהלך פינוי המאחז על ידי כוחות מג"ב, קרא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לעצור אותו. "כולם חייבים בכיבוד שלטון החוק, אולם יש ליצור מדיניות שוויונית ואחידה", אמר בהודעתו, וטען כי המינהל האזרחי מפלה בין מתיישבים יהודים לפלסטינים בשטחים. "לא יתכן שכשערבים בונים ברחבי יהודה ושומרון, אנשי המינהל לא מדברים איתם ולא אוכפים את החוק, אך כשמדובר ביהודים, המינהל מבצע אכיפה בררנית ותוך שעות מבקש להרוס ולהחריב את המאחז".

טענה זו לפי קיימת אכיפה בררנית נגד הצד הישראלי לעומת הפלסטיני לא עומדת בקנה אחד עם העובדות. ממידע שהגיע לידי וואלה! עולה כי בשנת 2021 פונו ונהרסו כ-270 מבנים לא חוקיים פלסטינים לעומת כ-80 מבנים ישראלים. בשנת 2022 פונו ונהרסו כ-250 מבנים פלסטינים לעומת כ-30 מבנים ישראלים.