לקראת המשך הדיונים על חוק היועמ"שים בוועדת החוקה, הייעוץ המשפטי של הכנסת פרסם הלילה (שלישי) מסמך שבו הזהיר מפני ההשלכות של קידום הצעת החוק על ידי הקואליציה הנוכחית. עו"ד גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, כתב כי המשמעות של הצעת החוק היא "הממשלה, וכל אחד משריה, הם אלו שיקבעו עבור עצמם האם פעולותיהם עומדות בדרישות הדין, וזאת כל עוד בית המשפט לא פסק בעניין".
עו"ד בליי מנה מספר דוגמאות לכך וציין כי "שר יוכל לקבוע עבור עצמו האם פעולה שלו נעשתה בניגוד עניינים, תוך התעלמות מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשל אשר לא תחייבו כלל; השר יוכל לקבוע בעצמו האם העברת כספים לגופים המקורבים לו אישית נעשתה באופן שוויוני; השר יוכל לקבוע בעצמו אם קיים את דרישות הדין להליך מינהלי תקין, כגון מתן זכות שימוע בעת שהוא שולל היתר או רישיון מאזרח וכיוצא בזה". לדברי עו"ד בליי, "ברבים מהמצבים הללו גם בית המשפט לא יוכל לתת סעד מתאים בדיעבד, בין משום שהגוף שהופלה בקבלת תקציב או הפעולה בניגוד עניינים כלל לא ייוודעו לציבור, ובין משום שעד המועד שבו בית המשפט יידרש לבחון את הפעולה הבלתי חוקית היא כבר הפכה לבלתי הפיכה, למשל משום שכספים כבר הוצאו וגורמים שונים הסתמכו עליהם".
בנסיבות אלה, הוסיף עו"ד בליי "מתן היתר להתנהלות מן הסוג האמור עלולה, בין היתר, לפגוע בעקרון שלטון החוק ובאמון הציבור בו; לפגוע במעמדה של "חזקת התקינות המינהלית" (החזקה הניתנת לסתירה ולפיה הרשות המינהלית פעלה כדין) ובכך להוביל להתדיינות יתר בבית המשפט; ואף עלולה להוביל לשיבוש בעבודת משרדי הממשלה במצב שבו הדרג המקצועי במשרד יידרש לפעול בהתאם להנחיית השר כשהייעוץ המשפטי סבור שמדובר בפעולה שלא כדין".
הצעת החוק היועצים המשפטיים קובעת הלכה למעשה כי הממשלה, ראש הממשלה וכל אחד משרי הממשלה מוסמכים לקבוע את עמדתם המשפטית והם אינם מחויבים לעצה משפטית שניתנת להם והם רשאים לדחות אותה או לפעול בניגוד לה. בנוסף, לפי נוסח ההצעה, הם יקבעו את העמדה שתוצג בשם בפני ערכאות שיפוטיות ואת הזהות של מי שייצג את עמדתם. התיקון, קובע הייעוץ המשפטי לכנסת, "נועד לשנות באופן משמעותי היבטים מרכזיים באופן פעולתו של היועץ המשפטי לממשלה".