שר המשפטים לשעבר: "לא הגיוני שהעליון יגיד לראש הממשלה אם לקחת שר"

בעקבות רפורמת המשפטים שמתכנן שר המשפטים הנכנס יריב לבין להחל, ובה השינויים הצפויים בועדה למינוי שופטים, שוחח שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן עם בן כספית וינון מגל ברדיו 103 FM.

"נראה לי שהיא קצת מרחיקת לכת, או מרחיקת לכת בכמה וכמה נושאים שלי זה נראה יותר מדי", אמר פרופ' פרידמן. עוד הוסיף כי לדעתו יש צורך ברפורמה, אך לא בזו שהציג לוין. "זה היבט אחד", אמר פרידמן, "הבעיות שלנו הן לא רק בתחום הזה, יש לנו בעיות קשות מאוד גם באווירה בכנסת וגם בעובדה ששיטת המשטר הפכה, כמו שאמרו, לפלסטלינה".

"כל רגע יכולים לשנות כל דבר לפי איזושהי נוחות רגעית. כל דבר יכול להשתנות בכל רגע, אנחנו מאבדים את התחושה שיש משהו יציב בשיטת המשטר", הסביר פרידמן, "זה לא בעיה שבית משפט יכול לפתור אותה, לא בעיה שבידיו, אבל זו בעיה בתרבות השלטונית שלנו שמשתנה. יש כאן גם שנאה וגם בוז מהמחנות אחד לשני. שינויים כאלה נעשו גם בממשלת לפיד, זה לא רק בממשלה הזו, אבל ישנה אווירה שכל הבסיס, היציבות שהיינו איתה, הדבר הזה מתערער. הכול ניתן לשינויים בכל רגע מהיסוד. לרוב הדבר הזה נעשה בגלל אינטרס", טען.

כאשר נשאל במה הוא תומך מהרפורמה המשפטית של לוין, השיב פרופ' פרידמן כי בעיניו האפשרות להתערב במקרים של "עילת סבירות" היא חיונית, אך גם חזר בו ואמר כי על הדבר להיות בגבול מסויים.
"ההתערבות של בית המשפט בהחלטות ממשלה, או בהחלטות כנסת, מחמת אי חוסר סבירות ובייחוד בשאלה של מינויים, נראית לי לא מתקבלת על הדעת וראוי לבטל אותה. מהצד השני הייתי משאיר את עילת הסבירות בעתירות שנוגעות לזכויות של אנשים פרטיים". עוד הוסיף פרידמן כי היה משאיר את "עילת הסבירות" במקרים בהם לא מדובר בהחלטה או מינוי של הממשלה.

בתשובה, שאל אותו בן כספית לדעתו בנושא המינוי של משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה. "האם כל דבר בית משפט יכול לפתור? זה לא נראה לי. אם מדברים על המינוי הזה, אז המינוי לא נראה לי", אמר פרידמן, והוסיף, " השאלה היא האם בית המשפט יכול לפתור כל דבר? נראה לי שהתערבות של בית משפט היא הכי גרועה. היא יוצרת מתח בין הרשויות שמחריף עוד יותר".

לאחר מכן, נשאל הפרופ' בנושא פסקת ההתגברות. "אני לא תומך בזה. אבל העמדה שלי יותר מתונה. בשעתו הגשתי הצעה לפסקת התגברות, זה היה ברוב של 61 אבל בכפוף לתנאי - שיהיה לפחות הבדל של חמישה בין הרוב למיעוט. זאת אומרת 61 נגד 58 או נגד 59 לא עובר", הוא הסביר, "במילים אחרות - 61 נראה לי מעט מדי, ובכל זאת הייתי רוצה איזשהו כוח מרסן, אני לא רוצה להגיע למשהו כמו 70. הייתי מקבל 65 או האפשרות האחרת שהצעתי, פער של חמישה או שישה".

כמו כן, התייחס שר המשפטים לשעבר לשינוי בהרכב וועדה למינוי שופטים ואמר כי לדעתו יש להפריד בין מינויים לבית משפט השלום והמחוזי לבין בית המשפט העליון. "לשלום ולמחוזי אני לא חושב שיש צורך לשנות את המצב. העניין הוא בעיקרו מקצועי, אפשר לעשות שינוי כזה או אחר, אבל אין הצדקה לכך שהמינויים יהיו על ידי כוח פוליטי בכל הדרגים. זה נראה לי דבר לא מתקבל על הדעת. גם אין סיבה שלא יהיו עורכי דין במינויים לשלום לפחות. לכן בשלום ובמחוזי אני לא הייתי תומך בשינוי".

"לגבי העליון, לא נראית לי ההעדפה המוחלטת הזו. האפשרות האחרת היא מינוי על ידי אנשי ציבור. לא הייתי מתנגד לצירוף אנשי ציבור, אבל לא בהכרח מינויים על ידי הממשלה", אמר פרידמן והציע אלטרנטיבות , כגון מינויים על ידי גופים אחרים, בהם ראשי ערים או גוף אחר שיוקם עבור מינוי נציגי הסיבור."לא הייתי רוצה לראות בממשלה רוב מוחלט במינויים", הוא הדגיש.

לסיום, דן פרופ' פרידמן בעתירת בג"ץ בגין מינוי של אריה דרעי לתפקיד שר בממשלת נתניהו הנכנסת. "אני חושב שזה לא מתקבל על הדעת. לא נראה לי שבית משפט עליון יכול לפסול, ואני אמרתי את זה יותר מפעם אחת - לא מתקבל על הדעת שבית משפט עליון יגיד לראש ממשלה סביר או לא סביר שתיקח שר מסוים", אמר.

"אחת ההחלטות הכי אבסורדיות שהיו בהלכה הראשונה של דרעי, בית המשפט נותן הוראה לרבין בשם הסבירות לפטר את דרעי. הוא בעצם אומר לו 'תעשה את המעשה הכי בלתי סביר בשם הסבירות'. בלתי סביר לגמרי שרבין יפטר את דרעי, הוא מערער לעצמו את הממשלה, להגברת ההסתה נגדו. אני כן בעד פסקת התגברות, פסקת התגברות מאוד מתונה", סיכם.