הקבינט המדיני-ביטחוני אישר אתמול (חמישי) להטיל סנקציות על הרשות הפלסטינית, בעקבות פנייתה לבית הדין הבינלאומי בהאג. ההחלטה קובעת כי ישראל תעביר 139 מיליון שקלים מכספי הרשות לנפגעי טרור ויחול קיזוז מיידי מתשלומי הרשות למחבלים ובני משפחותיהם לשנת 2022 בהתאם לדוח מערכת הביטחון. כמו כן, יוקפאו תוכניות בנייה של הפלסטינים בשטחי C עקב ניסיונות השתלטות לא חוקיים של הרשות - בניגוד להסכמים הבינלאומיים, ישללו הטבות לאח"מים שמובילים את המאבק המשפטי-מדיני נגד ישראל וינקטו פעולות מול ארגונים ביו"ש שמקדמים פעילות טרור, לרבות פעילות מדינית-משפטית נגד ישראל בכסות של פעילות הומניטרית.
חלק מהצעדים עליהם הוחלט היו בעבודת מטה עוד בתקופת הממשלה הקודמת כמו קיזוז 139 מליון השקלים עבור קורבנות טרור וקיזוז כספי המיסים בשל העברת משכורות למחבלים. הקבינט החליט להאיץ את הביצוע שלהם. חלקים אחרים כמו שלילית תעודות האח"מ ועצירת תכניות הבניה הם צעדים חדשים.
בתגובה לסנקציות, השר הפלסטיני חוסיין אל-שייח מסר כי "כל הצעדים עליהם הודיעה ממשלת הכיבוש, כולל הגנבה הפיראטית של הכסף שלנו, לא ירתיעו אותנו מלהמשיך לפעול נגדם בארגונים ופורומים בינלאומיים. אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל לשחרר את מיליארדי השקלים שהם גנבו מאיתנו".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס אתמול לראשונה מאז השבעת הממשלה החדשה. בדיון דנו חבריו בצעדי תגובה למהלך של הפלסטינים באו"ם, שהצליחו להשיג רוב להצעתם, לפיה בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ייבחן האם נוכחות ישראלית בשטחים הינה חוקית. מתאם הפעולות בשטחים רסאן עליאן הציג לקבינט שורה של סנקציות אפשריות נגד הרשות הפלסטינית.
גורם ישראלי בכיר אמר שהמהלכים עליהם החליט הקבינט הם בבחינת "כרטיס צהוב לפלסטינים" במיוחד אחרי האיומים באלימות שהשמיע השגריר הפלסטיני באו"ם אתמול. הגורם הבכיר ציין כי היו צעדים נוספים שישראל שקלה לבצע אך נמנעה מהם כדי לא לפגוע באוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית . "הצעדים שהחלטנו לנקוט הם ממוקדים בעיקר בהנהגת הרשות הפלסטינית ובגורמים שמובילים את המהלכים נגד ישראל באו"ם ולא באוכלוסיה הכללית", אמר הפקיד הבכיר.
הצעת הפלסטינים אושרה בסוף שבוע שעבר על ידי הוועדה המיוחדת של האו"ם לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה. ההצעה עברה ברוב של 87 מדינות שהצביעו בעד, לעומת 24 שהתנגדו. 53 מדינות נמנעו. הישג זה של הפלסטינים צפוי לפתוח תהליך משפטי שעשוי להימשך כשנה, במהלכו יבחנו השופטים האם הנוכחות הישראלית בגדה המערבית ובמזרח ירושלים חוקית, ואלה ימליצו על צעדים שהאו"ם ומדינות העולם צריכות לנקוט נגד ישראל בשל כך. בישראל חוששים שחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק תביא להתגברות של יוזמות החרם נגדה.