שלום לשר האוצר החדש של מדינת ישראל, בצלאל סמוטריץ'. אחרי חודשיים מתישים של מו"מ והצהרות על "כלכלה יהודית" בעיתונות החרדית (אם נקיים תורה ומצוות - יהיה שפע כלכלי), סמוטריץ' נכנס למשרדו. ביום ראשון היו על שולחנו שני עניינים: עליית מחירי החשמל וביטול המיסוי על כלים חד פעמיים ומשקאות ממותקים. נחשו במה הוא בחר לעסוק?
קפיצות המחירים ביום ראשון מדאיגות פעמיים לפחות. בראשונה, קפיצה במחירים שמשלימה עליית מחירי החשמל ב-22% מתחילת 2022, מעלה את חשבון החשמל הממוצע החודשי שלנו ב- 1,000 שקל לשנה. זה נשמע לכם מעט? כנראה שאתם לא בחצי הרמוס של העובדים בישראל שמרוויחים פחות מ-6,000 שקל לחודש. וזה לא הכול. עליית מחירי החשמל מביאה מיידית לעליית מחירי המים והארנונה. ומייד אחר כך לקפיצה נוספת במחירי המזון. ביום ראשון הודיעו כמה חברות מזון גדולות על עליות של עד 25% במחירי המוצרים.
העליות הללו הביאו גם את בנק ישראל להשתמש בכלי המרכזי שלו לריסון האינפלציה, העלאות ריבית. בנק ישראל הודיע אתמול על עלייה שביעית ברציפות. מ-0.1% באפריל האחרון הריבית עלתה כבר ל-3.75%. המשמעות ליותר ממיליון משלמי משכנתאות בישראל? קפיצה של כ-1,000 שקל בחודש לגובה המשכנתא הממוצע.
ואלו הנתונים היבשים. הדבר המדאיג לא פחות, ואפילו יותר, הוא ההתנהלות של המערכת הפוליטית והממשלה סביב משבר יוקר המחייה. אחרי הבטחות לרוב בקמפיין הבחירות, הנושא נזנח לחלוטין בחודשיים המתישים של הרכבת הממשלה. המסמכים הקואליציוניים המפורטים נוגעים בהחלשת מערכת המשפט, בפיקוח על תכניות חינוכיות, בתקציבים ייחודיים לחינוך החרדי ולחינוך הדתי, בתיקון לחוקי איסור הפליה ועוד ועוד. מה נעלם? ההבטחות להקפאת מחירים ומאבק נחוש באינפלציה המשתוללת.
כששר האוצר החל את השבוע שלו היה לו מאוד דחוף לבטל מיידית את המיסוי על כלים חד פעמיים ועל משקאות ממותקים. הוא בחר לקדם מהלך שמטיב עם יצרניות המשקאות והכלים החד פעמיים ופוגע בעיקר בבריאות ובסביבה שלנו. הקלות שבה הדבר נעשה מדאיגה מאוד. היה אפשר לצפות לתהליך סדור: ליצירת מהלכים חלופיים בחינוך לצמצום צריכת הסוכר ובמעבר לכלים רב פעמיים. לסבסוד וקידום החלופות. זה לא קרה, כי הפוליטיקה שלנו הפכה ל"אצבע בעין" למחנה הפוליטי היריב.
נחזור לעליית מחירי החשמל. השוואות עולמיות מראות שהחשמל שלנו לא מהיקרים בעולם המערבי. אז תגידו: אין ברירה, המלחמה באוקראינה וכו'. אז לא. מתברר שרשלנות ואוזלת יד ממשלתית הביאו לעליות מחירי החשמל, שמלבות קפיצת מחירים בכל המשק. העלייה באה בגלל זינוק במחירי הפחם. אנחנו, כידוע, נסיכות גז טבעי לחופי הים התיכון. אז למה אנחנו מושפעים כל כך ממחירי הפחם? כי מהלכים והחלטות ממשלתיות להסבת תחנות כוח שורפות פחם לגז טבעי, פשוט לא התממשו. ביולי האחרון היה אמור להיות מושלם המהלך למעבר גז טבעי כחול-לבן, זול בהרבה והרבה פחות מזהם. הממשלה הקודמת לא הצליחה לממש את ההחלטות של עצמה. הכאוס הפוליטי שוב פגע בכולנו.
כל זה יכול היה להיות סיפור כלכלי מטריד ותו לא של "נתכווץ ונסתדר". למאות אלפי משפחות בישראל שחיות בעוני ובאי ביטחון תזונתי מדובר בסיפור מחריד. בעיצומו של החורף הן עלולות לסבול מניתוקי חשמל נוראיים. החלטת רשות החשמל להגביל את המשפחות המפגרות בצריכת חשמל לכשני שליש מהצריכה הממוצעת היא גזירה: מדובר בהכרח בפחות חימום. פחות תאורה. פחות תקשורת. במקרי קיצון, מדובר בגזר דין מוות לקשישים ואוכלוסיות בסיכון.
המאבק הזה לא יכול ליפול על החברה האזרחית. המאבק הזה לא שייך לפריפריות בלבד. הוא מאבק של כולנו. על האפשרות לחיות בכבוד באחת המדינות העשירות במערב שאיבדה את המצפן והמצפון, את האחריות החברתית ואת סדר העדיפויות הנכון. וכן, גם על ערכים יהודיים שמדגישים את החובה לבניית רשתות בטחון לכלל האוכלוסייה. אם הולכים על כלכלה בערכי יהדות, מר סמוטריץ', כדאי לקחת את המהות ולא את השולי והמיסטי.
הכותב הוא מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם ומייסד תנועת הפריפריות