אסף צור היה בן 17 בלבד כשנרצח בפיגוע בקו 37 בחיפה ב־2003. מוניר רג'בי, הנמנה עם המעורבים בפיגוע שהוביל להירצחם של עוד 16 בני אדם, עתיד להשתחרר בקרוב ממאסרו וככל הנראה ישוב להתגורר בחיפה, עיר מגוריו לפני הפיגוע. כעת, זועמות המשפחות השכולות בחיפה ממה שעתיד לקרות בקרוב, וקוראות לקדם הצעת חוק לשלילת אזרחות וגירוש מחבלים המקבלים כסף מהרשות הפלסטינית.
יוסי צור, אביו של אסף, שוחח עם בן כספית וינון מגל ב־103fm והביע את כעסו על חוסר האכפתיות של נבחרי הציבור, לדבריו, ממצוקת המשפחות. "רג'בי קיבל עסקת טיעון מאוד מקלה - 20 שנה בכלא, והוא עומד להשתחרר ביום השנה העשרים לפיגוע. כשנזכור את ילדינו הוא ייצא לחגוג מחוץ לכלא", שיתף בעצב. "מעורבותו הייתה חשובה ועיקרית. יש למחבלים זיקה ברורה וחוקית לרשות הפלסטינית, הם מגדירים את עצמם כך, אז שיילכו לגור שם. לצערי חברי הכנסת לא מבדילים בין חוקים חשובים לפחות חשובים, וקצת גוררים רגליים. גם בממשלת נתניהו הנוכחית שמענו קולות שאומרים שזה לא יעבור את הייעוץ המשפטי ואת בג"ץ. חברי הכנסת צריכים לשים בצד את כל השיקולים האחרים, מדובר במחבלים שחוזרים לגור בינינו".
"17 משפחות בחיפה חיות בסיוט מתמשך ממה שיקרה אם נלך ברחוב, בקניון או במסעדה ונפגוש ברוצח האחראי לרצח ילדינו מגיע מולנו, כשהוא מחייך, מבסוט, אולי אפילו מחזיק אישה", הוסיף. "אני מפחד שאתמודד באותו מקום עם התקף לב או שאאבד עשתונות ואקרע אותו לגזרים, ואז הלכו לי החיים. אף אחד לא דואג לנו, אנו לא חשובים אלא כולה משפחות שכולות, ואנחנו מתחננים שיתנו לנו לדבר. מגיעים ח"כים, נותנים אמפטיה אבל אין תכל'ס. אנו חייבים שמישהו ייקח את זה בידיים. שחררו אותנו מהעוול הזה של הסיוט במידה והוא יבוא לגור לידינו, ומהצורך הזה להפוך להיות לוביסטים של השכול בכנסת. זה לא יפה ולא ראוי. זה ביזיון לא נורמלי".
בסיום דבריו, הדגיש צור: "אני רוצה שיפסיקו עם כל התירוצים וההסברים, ושיקום מישהו שיגלה טיפה מנהיגות. זה לא קורה. אני אחד, ומשפחה היא אחת, אבל 200 אלף תושבי חיפה חיים בסדר עם זה שמחבל חמאס יגור לידם? הוא בטח יצטרך לעבוד איפשהו".
צור הוסיף כי לא יודע איך ינהג אם אכן רג'בי ישוב להתגורר בעיר מגוריו. "17 משפחות בחיפה חיות בסיוט מתמשך ממה שיקרה אם נלך ברחוב, בקניון או במסעדה ונפגוש ברוצח האחראי לרצח ילדינו מגיע מולנו, כשהוא מחייך, מבסוט, אולי אפילו מחזיק אישה", אמר. "אני מפחד שאתמודד באותו מקום עם התקף לב או שאאבד עשתונות ואקרע אותו לגזרים, ואז הלכו לי החיים. אף אחד לא דואג לנו, אנו לא חשובים אלא כולה משפחות שכולות, ואנחנו מתחננים שיתנו לנו לדבר. מגיעים ח"כים, נותנים אמפתיה אבל אין תכל'ס. אנו חייבים שמישהו ייקח את זה בידיים. שחררו אותנו מהעוול הזה של הסיוט במידה והוא יבוא לגור לידינו, ומהצורך הזה להפוך להיות לוביסטים של השכול בכנסת. זה לא יפה ולא ראוי. זה ביזיון לא נורמלי".
בסיום דבריו, הדגיש צור: "אני רוצה שיפסיקו עם כל התירוצים וההסברים, ושיקום מישהו שיגלה טיפה מנהיגות. זה לא קורה. אני אחד, ומשפחה היא אחת, אבל 200 אלף תושבי חיפה חיים בסדר עם זה שמחבל חמאס יגור לידם? הוא בטח יצטרך לעבוד איפשהו".