בית המשפט אסר השבוע על איתן כרסנטי, שבתו ונכדיו נרצחו על ידי נדב סלע ב-2017, להיכנס עם מכוניתו לעיר טבריה במשך חצי שנה. מגבלה זו הוטלה עליו, משום שעל רכבו תלה כרסנטי את תמונות הנרצחים עם הכיתוב: "עונש מוות לרוצחי ילדים - לא נשכח ולא נסלח". לדבריו, הוא עשה זאת "כדי להציב תמרור אזהרה מחשש שנשים נוספות יירצחו בידי בני זוגן, וכדי שכולם יראו את האסון הכבד שקרה לו ושהוא עדיין חי בתוכו". מרבית הזמן הרכב חונה ביישוב מגוריו, מגדל, שם גרו גם בתו ומשפחתה, בדירה צמודה לדירה שלו.
לפני שבוע פנתה אמו של הרוצח לבית משפט השלום בטבריה בבקשה כי יורה לכרסנטי להזיז את הרכב מהחניה ליד מקום עבודתה במגדל, וכן שלא ייכנס עם הרכב לתחומי העיר טבריה, שבה מתגוררת משפחתה. "הילדים שלי כולם גרים בטבריה", הסבירה לבית המשפט. "חלק מהילדים שלו הציקו לילדים שלי, ואם הרכב הזה יגיע לטבריה, זה יסתיים לא טוב ואני רוצה למנוע את זה", הסבירה. עוד טענה כי "המטרה שלו היא למוטט את המשפחה שלי. הם מקללים ומכפישים אותנו".
השופטת תמכה בכך שהוא ירחיק את הרכב ממקום עבודתה של אמו של סלע ושלא ייכנס לטבריה עם הרכב במשך כחצי שנה. "לא רציתי להתעמת עם השופטת ונאלצתי להסכים לכך. עכשיו אני מתחרט שהסכמתי. איזה מין דבר זה שנאסר עלי להיכנס עם הרכב לעיר מסויימת? אנחנו חיים בצפון קוריאה?", שאל בכעס כרסנטי.
בעוד שלושה שבועות יצויין יום השנה השישי להרצחם של דור כרסנטי, ילדיה ובנם של השכנים שגם היה בבית. כרסנטי אמר כי "מאז אותו יום נורא אין לי יותר חיים. אני אמנם קם בבוקר לעבוד ולכאורה אני מתפקד, אבל למעשה אני תקוע באותו יום".
"מהרגע שנכנסתי לדירה וראיתי את מראה הטבח הנורא, החיים שלי נעצרו והמראה הזה תקוע לי בראש. זה כאילו חטפתי פגיעה ישירה של טיל ואני לא מתאושש. אי אפשר להתאושש מדבר כזה. אני חי בגיהינום", המשיך הסב. לדבריו, הוא ימשיך להשמיע את זעקתו, את הכאב שלו, וימשיך לעורר מודעות כדי למנוע מעשי רצח נוספים של נשים בידי בעליהן.