"אבא" ו"אמא" חוזרים לטפסים הממשלתיים, פסקת ההתגברות תקודם: ההסכמים הקואליציוניים הונחו על שולחן הכנסת

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 הונחו הבוקר (רביעי) על שולחן הכנסת, ולצד ההסכמים של כל סיעה, הם כוללים מסמך הסכמות משותפות עם התחייבויות למדיניות הממשלה בתחומי המשילות ומשפט, הכלכלה, החינוך, התעסוקה, הדיור ועוד.

מהמסמך עולה כי הממשלה מתכוונת לבטל את הרפורמות של הממשלה הקודמת במיסוי כלים חד פעמיים ושתיה מתוקה, להקפיא את הרפורמה בחקלאות, ולבטל את חוק ממשלת החילופים - שהליכוד עצמו חוקק ב-2020, שאיפשר את הקמת ממשלת נתניהו-גנץ ואחר כך את ממשלת בנט-לפיד.

כל סיעות הקואליציה העתידית הסכימו לתת עדיפות לרפורמה במערכת המשפט והתחייבות לתמוך בכל הצעות החוק שיציע שר המשפטים המיועד יריב לוין, "ושיעסקו בין היתר בהסדרת מערכת היחסים שבין הרשויות ובסמכויותיהן ובפרט במערכת היחסים שבין הכנסת והממשלה לבין מערכת המשפט ובית המשפט העליון ושיטת בחירת השופטים. כל זאת לשם השבת האיזון הראוי בין הרשויות".

במסמך נכתב כי החקיקה תכלול גם חקיקת חוק יסוד חקיקה ופסקת התגברות, וכי כל הצעת החוק בנושאים הללו תקבלנה עדיפות מוחלטת ומלאה. בנוסף, הממשלה תקדם הצעת חוק מטעם הליכוד שתהפוך את משרת היועץ המשפטי במשרדים הממשלתיים למשרת אמון של מנכל המשרד, שממונה על ידי השר. כמו כן, כל סיעות הקואליציה יתמכו בממשלה ובכנסת בביטול נבחרת הדירקטורים ו"ביטולן ועצירתן של ועדות איתור למיניהן", לשון המסמך.

כמו כן, בהסכמים בין כלל הסיעות הופיע הסעיף שעורר סערה בימים האחרונים ולפיו יתוקן חוק איסור הפליה במוצרים במסגרתו תעוגן האפשרות לקיים אירועי תרבות או לימודים של דתיים וחרדים המעוניינים בכך - בהפרדה בין גברים לנשים, וזו לא תחשב לאפליה אסורה. לצד זאת, יתוקן החוק באופן שיאפשר יצירת וקיום קהילות על רקע דתי וכן שימנע פגיעה בבית עסק שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית, ובתנאי שמדובר בשירות או במוצר שניתן להשיגו במקום אחר ב"קרבה גאוגרפית".

בנוסף, נכתב כי הגיור בישראל יוכר רק אם בוצע באמצעות מערך הגיור הממלכתי, וכך גיורים רפורמים או גיורים אורתודוקסיים אחרים לא יוכרו. כמו כן, בטפסים הממשלתיים יהיה רישום הורות תחת הכותרת "אבא" ו"אמא" אך לא תבוטל האפשרות של "הורה 1" ו"הורה 2" בטפסים דומים.

עוד נכתב במסמך כי הממשלה רואה בבעיית הפשיעה והאלימות הגואות במגזר הערבי "עניין מרכזי שיש לטפל בו בראש סדר העדיפויות", וכי הממשלה תקצה משאבים וכלים לשם האכיפה ומיגור הפשיעה והפילות הבלתי חוקית בחברה הערבית.

בעוד סיעות הקואליציה החרדיות דרשו וקיבלו הטבות ותקציבים לישיבות ובאברכים, לדרישת הליכוד נכללו במסמך התחייבויות בנוגע לחיילי צה"ל, בין השאר נכתב כי הקואליציה תפעל להעלאת שכר החיילים בסדיר ב-20%, הגדלת מלגות לסטודנטים יוצאי צבא ושירות לאומי, העלאת מימון תוכנית ממדים ללימודים כך שיכסה 100 אחוז משכר הלימוד באוניברסיטה ועוד.

בתחום יוקר המחיה המסמך כולל התחייבות להפחתת יוקר המחיה ובלימת האינפלציה, כולל הקפאת מחירי החשמל המים והארנונה תוך שיפוי הרשויות המקומיות, והתחייבות נוספת הקפאת מחירי הדלק והמוצרים בפיקוח.

בתחום המדיני נכתב כי הממשלה תפעל ל"העמקה משמעותית" של שיתוף הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם, ו"תבחן פתרונות ותפעל לקידום הסכמי שלום נוספים על מנת לסיים את הסכסוך הישראלי ערבי", מבלי לציין את הפלסטינים. עוד נכתב כי הממשלה תקדם הסכם פטור מויזות עם ארה"ב - אותו הליכוד מנע ובלם מוקדם יותר השנה מאחר וקודם על ידי הממשלה הקודמת.

בתחום החינוך המסמך כולל את הבטחת הבחירות של הליכוד - הממשלה תפעל להבטיח ולתקצב חינוך חינם לגיל הרך מגיל אפס עד שלוש. עוד נכתב כי הממשלה תפעל לקדם לבסס את אוניברסטת אריאל ובכלל זה שיפוי עקב הדרתה מהסכמים עם האיחוד האירופי ומדינות אסיה והקרנות הבינלאומיות השונות עקב הימצאותה מעבר לקו הירוק. המסמך כולל גם התחייבות לביטול הרפורמה של הממשלה הקודמת בלימודי התנך וההיסטוריה ולהחזרת משלחות הנוער של משרד החינוך לפולין.

בהסכמים שנחתמו מול עוצמה יהודית התקפל בן גביר פעמיים מול נתניהו. בהסכם, סעיף הגזענות שהיה אמור לאפשר לפעילי הימין ברוך מרזל ומיכאל בן ארי להתמודד לכנסת רוכך משמעותית והנוסח הסופי קובע כי סעיף 7א בחוק יתוקן אך "ניתן יהיה לפסול השתתפות בבחירות של רשימת מועמדים או מועמד השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים בטרור, ולא יווצר מצב שבו מפלים ציבור אחד לרעה ופוסלים רק צד אחד ולא פוסלים תומכי טרור".

עוד הוסכם כי יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ישמש כממלא מקום יו"ר ועדת שרים לחקיקה, אך הדרישה שלו לקבל זכות וטו על סדר היום לא נענתה. מההסכמים הקואליציוניים עולה כי לבן גביר תהיה זכות עיכוב בלבד, להצעת חוק אחת בכל פעם, למשך שבועיים, עד להכרעה סופית אצל ראש הממשלה. למעשה מדובר בזכות ערר, אותה יש בכל מקרה לכל שר בממשלה על החלטה של ועדת שרים ולדרוש להביאה לדיון מחודש במליאת הממשלה.

בין הנושאים הביטחוניים שהועלו במסמך ההסכמות נכתב כי הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן, חיזוק כוחות הביטחון, "ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו". כמו כן הוסכם כי הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן "כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב".

ההסכמים כוללים הסכמה על שמירה על הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה "כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים". עם זאת, הוסכם כי הממשלה תחוקק חוק שמסמיך את מנהלי בתי החולים לאסור הכנסת חמץ בפסח, נציג הרבנות הראשית ישתתף באופן קבוע בוועדה למתן היתרי עבודה בשבת, מעמדם של בתי הדין הרבניים יושווה למעמד בתי המשפט, ובכלל זה גם שכר הדיינים בדומה לשכר השופטים.

בתוך כך, שר הפנים המיועד אריה דרעי הודיע על חלוקת התפקידים בממשלה הבאה לחברי מפלגתו. לפי חלוקה זו, שני חברי כנסת מטעם המפלגה יכהנו כשרים באותו משרד: ח"כ יעקב מרגי יכהן בתפקיד שר הרווחה במחצית הראשונה של הקדנציה, ברוטציה עם ח"כ יואב בן צור. בן צור יכהן בתפקיד שר במשרד הרווחה ויהיה אחראי על הביטוח הלאומי וזרוע התעסוקה במשרד הרווחה, ובמחצית השנייה של הקדנציה יכהן כשר הרווחה.

ח"כ מיכאל מלכיאלי יכהן בתפקיד השר לשירותי דת, ח"כ חיים ביטון יכהן בתפקיד שר במשרד החינוך וח"כ משה ארבל יכהן בתפקיד סגן שר הפנים והבריאות. כמו כן, ח"כ ינון אזולאי יכהן בתפקיד יו"ר סיעת ש"ס בכנסת וחבר וועדת הכספים ובמחצית השניה של הקדנציה יכהן בתפקיד יו"ר וועדת הכנסת, ח"כ משה אבוטבול יכהן בתפקיד סגן שר החקלאות, ח"כ אוריאל בוסו יכהן בתפקיד יו"ר וועדת הבריאות וסגן יו"ר הכנסת וח"כ יוסף טייב יכהן בתפקיד יו"ר וועדת החינוך.

במפלגת הציונות הדתית חילקו את התפקידים כך: יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' יכהן כשר האוצר ושר במשרד הביטחון. ח"כ אופיר סופר יכהן כשר העליה והקליטה, אורית סטרוק תתמנה לשרת המשימות הלאומיות. שמחה רוטמן ישמש כיו"ר ועדת חוקה ושירותי דת של הכנסת, מיכל וולדיגר תהיה סגנית שר במשרד האוצר עם אחריות על תחומי רווחה ובריאות, אוהד טל - יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיות ורפורמות ומשה סלומון יכהן כסגן יו"ר כנסת, חבר ועדת חוץ וביטחון.