עשרות צוללנים חזרו לחוף בו טבע שניאור וקיימו טקס לזכרו במים: "להעלות את המודעות לסכנות"

קבוצת צוללנים ירדה היום (שישי) לריף שבו מצא את מותו שניאור זלמן פלס, בחוף הילטון בתל אביב, והניחה בים זר פרחים לזכרו. להערכת המשפחה עשרות צוללנים השתתפו בטקס שנערך בשעה 09:00. במקום הועבר ריענון בטיחות בצלילה חופשית כדי למנוע מקרים דומים ולהעלות מודעות, בין היתר על ידי מי שאיתר את שניאור והעלה אותו מהמים.

"צריכים להיות במודעות כדי שאנשים אחרים לא ירדו לחוף לבד, בלי בלונים ובלי הדרכה. שניאור יצא לבד מהחוף עם סירה וצלל בעומק של 12-15 מטר. כנראה שנגמר לו החמצן והוא נשאר במים. חיפשנו אותו בים קרוב ל-30 שעות", סיפר אחיו תומר. צוללנים כמוהו יורדים עם רובים בלי בלוני חמצן, כי יש חוק שאומר שאסור לרדת עם שניהם יחד מחשש לזיהום הים עבור הדגים. הרבה צוללנים לא רוצים להסתבך ולקבל קנס של 3,000 שקל, אז עושים את זה בצלילה חופשית. שניאור היה צולל כמעט כל יום. אנשים היו מחכים לו וקונים ממנו דגים - מסעדות, בעלי עסקים בנווה צדק. הוא היה הולך כל פעם לעומקים כי שם נמצאים הדגים הגדולים. הוא היה ממש אריה ים, ככה קראו לו. הוא היה אדם שקט מאוד, עדין ומופנם. היה מרכיב ומכין דברים, אדם מוכשר. כמות האנשים שדיברו עליו אחרי מה שקרה הפתיעה אותנו".

אמו חנה הוסיפה: "הוא היה נעים הליכות, תמיד מדבר בשקט. ממציא פטנטים, אלוף בלתקן אופנועים וקורקינטים, המציא עגלה לסירה וסכינים מיוחדות, היה פעלולן עם אופניים ופרקוריסט. שניאור שירת כלוחם בצנחנים ואחר כך נשאר בכושר שיא. לא היה לו אחוז שומן אחד בגוף". כעת, המשפחה רוצה להכניס ספר תורה לזכרו. "הוא לא התחתן ולא היו לו ילדים. כנראה שנצא לגיוס המונים".

"אנחנו מנסים שכמה שיותר צוללנים יוכלו להיחשף לעניין הבטיחות הכל כך קריטי בתחום הזה. אף אחד לא רוצה לשמוע על מקרה כזה שוב", אמרו חבריו. "אנחנו בטוחים שהדבר יעשה קצת טוב למשפחה"
שניאור, בן 27 במותו, יצא לצלילה ודייג ביום שלישי שעבר. כמה שעות לאחר מכן נמצאה הסירה שלו כשעליה רק חפציו האישיים. המשטרה פתחה בחיפושים אחריו בסיוע צוללנים, סירות ורחפנים ולאחר כיממה אותרה גופתו.

שבוע קודם לכן, שניאור סייע לגולשת רוח שהייתה בעצמה במצוקה. "שניאור עזר לי לצאת כשנגמרו לי הכוחות לצאת מהים. באותו יום ניסיתי משהו חדש והתעייפתי מאוד. הוא היה שם עם הסירה וישר שם לב שנהיה לי קשה מאוד. הוא בא אליי וגרר אותי לאט ליציאה מהים. אם לא הוא הייתי בסכנה אמיתית, לא הייתי הראשונה שנסחפת ומגיעה למצב לא טוב. אני יוצאת הרבה לים וזו פעם ראשונה שהייתי בלחץ אמיתי", אמרה הגולשת גל אלהלל, בת 43 מתל אביב. כששמעה על מותו, החליטה לבקר בשבעה ולספר את הסיפור לקרוביו. "רציתי להביא לו בראוניז או עוגה כדי להגיד תודה ושאלתי באזור החוף אם מכירים אותו. שבוע אחר כך פרסמו שצוללן נעדר ושלחו את התמונה שלו. אם מישהו היה יודע שהוא במצוקה כמו שהוא ידע שאני - אולי לא היינו מדברים היום. מישהו עוזר לך לצאת מהמים ושבוע אחר כך אין לו מישהו שיעזור לו".