עבור פרשנים רבים מטעם תיק 4000 הוא כמו קני מסדרת הקאלט "סאות'פארק", שנודעה בכך שבכל פרק היא מתה מחדש. כמו בסאות'פארק, כך האולפנים מטעם, מבדרים אותנו כל פעם מחדש בדיווחיהם כשאחרי כל עדות במשפט נתניהו הם מכריזים מחדש כי "תיק 4000 קרס", "תיק 4000 קרס סופית", "תיק 4000 מת", "תיק 4000 נקבר סופית".
בואו נצלול רגע אל שתי העדויות שעשו את הרעש הגדול בשבועיים האחרונים - עדותה של יו"ר מועצת הכבלים והלווין לשעבר יפעת בו חי-שגב, ועדותו של דוד שרן, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה - שגרמו לתיק 4000 למות שוב בפעם המי יודע כמה. בשתי העדויות הללו, לצערי, לא נכחתי באולם אך התעדכנתי מדיווחי עמיתיי המצוינים שהיו שם (מ"חדשות 13", "ישראל היום", "הארץ", "וואלה", וכו'), וכדי לא להחמיץ פסיק, קראתי גם את דיווחיהם הנלהבים של חלק מסריסי נתניהו היושבים באולם.
בן חי-שגב הגיעה לבית המשפט חדורת רוח קרב. "אני מחכה כבר הרבה זמן להגיד את האמת", פתחה בן חי-שגב. "מבקשת שתינתן לי הבמה להגיד את הכול". זה נשמע מבטיח מאד. כולם חיכו לרימון הרסס שתשליך עוד רגע קט למרכז אולם בית המשפט, אלא שבמקום רימון השליכה בן חי שגב לאולם צרור כדורי משחק מגומי מלא, כאלה שלא מפסיקים לקפוץ ולרוב לא עושים נזק, אבל עושים הרבה סחרחורת.
"אבי ברגר", פתחה, "השתמש בסמכותו כדי למנוע ממני להתקדם בעניין מיזוג בזק יס". ברגר היה מנכ"ל משרד התקשורת לפני שלמה פילבר, והיה עד תביעה בתיק 4000. התובעת יהודית תירוש העירה לה כי לא סיפרה על כך בחקירתה, ועל כך השיבה בן חי שגב: "לא נשאלתי". בשלב זה תירוש הקריאה לבן חי שגב קטעים מחקירתה, שם נשאלה על ברגר, ולא הזכירה אפילו ברמז את מה שאמרה באולם.
על כך השיבה בן חי שגב: "עברתי חקירה רשלנית ופחדנית תוך כדי הטלת מורא, שאמורה להטריד כל אחד במדינת ישראל, ולכן יימצאו אמירות של תוצאה של הטיה". אם כך, שאלה אותה התובעת תירוש, למה לא אמרה את הדברים במסגרת רענון הפרקליטות שהיה סמוך למתן עדותה, שנים אחרי עדותה המלחיצה במשטרה. בן חי-שגב השיבה כי אין לה אמון במערכת ולכן בחרה להגיד את הדברים לראשונה בבית המשפט. מילא.
מי ששמע או קרא בזמן אמת את דבריה של בן חי שגב באולם, חיכה לרגע הדרמטי שבו תחשוף סוף סוף את האמת שמנעו ממנה לומר. הרי ברור היה שאינה מתכוונת לקשקוש הזה על ברגר (שלא אמרה בחקירתה), שכן הקשקוש הזה לא משנה אפילו במילימטר את תמונת המצב בתיק, פשוט משום שממילא הדבר העיקרי שהפרקליטות רצתה לשמוע מבן חי שגב היא את מה שאמרה במשטרה - המסר שהעביר לה פילבר מנתניהו.
"כדאי שבית המשפט יידע שהחקירה שלי נמשכה בין עשר ל-12 שעות שבמהלכן הטלפון שלי נלקח ממני. זכיתי לכוס תה אחת ולא יצאתי לשירותים". שלא תבינו אותי לא נכון, חקירה במשטרה, ואפילו עדות במשטרה, היא חוויה מחורבנת, ולא היה קורה כלום אם החוקרים היו משפרים את החוויה בטח למי שאיננו חשוד בכלום. אבל בואו, בן חי-שגב היא לא העדה הראשונה שמעידה עדות ארוכה במשטרת ישראל, ולא באמת נפלתי מהתיאור המצמרר שלה על כוס התה היחידה. עם כל הכבוד, בית משפט בישראל מנסה לברר אם ראש ממשלה בישראל היה מעורב במעשה מושחת, עברייני, או לא. אולי נתמקד בזה. איש לא היכה את העדה, ואפילו לא צרח עליה. נתקדם.
בשלב כלשהו ביקשה התובעת תירוש להכריז על בן חי-שגב כעדה עוינת, ולאחר דין ודברים, החליטו השופטים, כפי שהחליטו בעדות פילבר, שלא להכריז עליה כעל עדה עוינת, אבל לאפשר לפרקליטות לחקור אותה בחקירה נגדית שזה בסוף מה שהיה חשוב לפרקליטות. בפועל הסתבר שלא היה ממש צורך בחקירה הנגדית הזאת, שכן בשורה התחתונה בן חי-שגב, על אף זעקות השבר שלה, די חזרה על מה שהעידה במשטרה, בוודאי בחלקים החשובים להוכחת הנטען בכתב האישום.
במשטרה סיפרה בן חי שגב שפילבר ביקש ממנה לזרז ככל הניתן את מיזוג בזק-יס, ושפילבר הציג את העניין מולה כבקשה של השר נתניהו. העניין הזה מרכזי מאד בתיק 4000 משתי סיבות עיקריות הקשורות זו בזו: ראשית הוא בליבת האישום - נתניהו יקדם את עסקת בזק-יס ששווה מאות מיליונים לשאול אלוביץ', ואלוביץ' מצדו ידאג לצרכיו של נתניהו בוואלה. הסיבה השנייה היא שנתניהו מכחיש מכל וכל את התערבותו בעניין המיזוג, מעבר לחתימה הפורמלית. החזית הזאת בין עדותו לעדות כמה וכמה עדים במשפטו היא דרמטית להוכחת האישומים, שכן ככל שיותר עדים מחזקים אירועים המתוארים בכתב האישום, כך גובר הסיכוי שהשופטים יאמצו אותם כממצא עובדתי. כפירה של נתניהו בעובדות הללו מעמידה אותו במצב משפטי בעייתי.
למרבה ההפתעה, בן חי-שגב אישרה את הדברים שאמרה במשטרה. "הוא (פילבר) אמר שהשר אמר לו", סיפרה במשטרה ואישרה את הדברים בבית המשפט. חוקר המשטרה שאל את בן חי-שגב אם השר לחץ על פילבר, והיא דייקה: "פילבר מציג את זה כבקשת שר, לא של מומו פילבר, אלא שהשר מבקש שייתנו עדיפות". "תראי כמה את מדייקת", הטיחה בה תירוש, "מבקש ולא לוחץ". במלים אחרות, על איזה לחץ והטיה דיברה בדיוק בן חי-שגב. נראה שהיא הייתה בשליטה מלאה על המלים שיצאו מפיה בחקירתה.
מתברר שכמו בספרות יפה, גם בחקירות פליליות יש מוטיבים חוזרים. בחקירת פרשת "האי היווני" שבה היה חשוד ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון כיכבה הקלטת שיחה בינו לבין החשוד המרכזי בתיק, דוד אפל, שבו שרון שואל את אפל: "האי בידינו"? כלומר, האם אותה עסקה, שהייתה חשודה כעסקה מושחתת, מומשה. כעבור 12 שנה כיכבה הממרה הזאת בעסקה אחרת, שגם היא חשודה כמושחתת.
ב-23 ביוני 2015, לאחר אישור עסקת בזק-יס, כתבה בן חי שגב לפילבר: "הר הבית בידינו! אושר"! "זה היה חשוב לך", שאל החוקר את בן חי-שגב, "זה היה חשוב לשר", היא השיבה. "מדוע את מדווחת לפילבר", שאל החוקר, "אני מדווחת לו כדי שידווח לשר, כי השר ביקש לתת עדיפות". עכשיו אני שואל אתכם, האם קני מסאות'פארק מת בפרק הזה? כי אני לא לגמרי בטוח. אבל אולי בפרק הבא בעדות דוד שרן?.
שרן כיהן בתקופת כתב האישום כראש הסגל של נתניהוץ בתיק הזה הוא רק עד, אבל בתיק הצוללות הוא נאשם בקבלת שוחד. שרן השתמש בפורמט הפתיחה של בן חי שגב, ואף שדרג אותו. "אני תחת איום פה, כי אני בהליך אחר ואי אפשר לנתק את הדבר הזה. אני תחת החרב של אותה יחידה בפרקליטות, היא מתעללת בי. התליין יושב פה לידי". משם הפליג לאיזו תיאוריית קונספירציה הזויה לפיה כשהגיע לראיון עד בפרקליטות, ראה לרגע את הפרקליט שעוסק בתיק הצוללות. "הוא עובד שם", הסביר לו התובע אמיר טבנקין, "שום דבר לא מקרי", השיב שרן בביטחון.
גם בפרק זה, כמו בפרק הקודם, הפרקליטות ביקשה להכריז על שרן כעל עד עוין, אך הפעם נתקלה בסירוב מוחלט של הרכב השופטים. "תתחיל עם השאלות", אמרה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לטבנקין, "ונראה לאן זה יתפתח". השופטת צדקה, שכן כמו בן חי-שגב, גם שרן חזר לרוב על דבריו במשטרה, תוך הסתייגות שאולי אינו זוכר טוב. במהלך החקירה הנגדית פיתח את ההסתייגות הזאת לאמירה ברורה שהמשטרה שיחקה לו בתודעה.
שרן תיאר במשטרה שיחה שלו עם נתניהו שבה נתניהו אומר לו ש"יש עם בזק בעיה". החוקר שאל אותו: "מה ביבי אמר לך על הבעיה? איזו בעיה? מה הבעיה"? "הוא אמר שיש בעיה עם איזה אישור במשרד התקשורת", השיב שרן. היו גם נקודות משונות בעדותו, כמו למשל שסיפר כיצד עמיקם שורר, סמנכ"ל בזק, בא אליו, אל ראש הסגל של ראש הממשלה, וסיפר לו על אישור שתקוע בבזק, ודקה אח כך הוא טען שלא היה לו מושג על מה מדובר.
בחקירה הנגדית ניסתה הסניגורית כרמל בן צור להנכיח את הזיכרונות שיכולים לתעתע בו והראתה לו שטעה כשתיאר כיצד דנה נויפלד, אז היועצת המשפטית של משרד התקשורת, טיפלה בהחתמתו של נתניהו על האישור. זאת בעוד שבפועל מימון שמילה, המשנה למנכ"ל אז, הוא זה שטיפל בעניין. שרן קפץ על המציאה וביקש מבית המשפט לשים לב כיצד במשטרה שיחקו בזכרונו. באופן מהותי לא היה לעניין חשיבות, שכן ממילא בכתב האישום מתוארת העובדה המדיוקת, לפיה שמילה הוא זה שהחתים את נתניהו.
האם תעתועי הזיכרון הללו בעניין הדמות הפקידותית שהחתימה פיזית את המסמך של שרן ישכנעו את השופטים כי כל מה שזכר שרן מהדברים שאמר נתניהו על בזק הם תוצאת הנדוס תודעה? מסופקני. יתרה מזאת, אם שרן אכן זרם עם הנדוס התודעה של החוקרים כדבריו, מדוע לא זרם אתם בעניין הכי חשוב? פילבר בעדותו מספר ששרן נכח לפרקים בפגישת ההנחיה - הפגישה החשובה ביותר בתיק הזה. שרן מהרגע הראשון הכחיש נוכחות כזאת ועמד על הכחשתו לאורך כל החקירה גם כשהופעלו עליו מניפולציות. אם כך, למדנו ששרן אינו פראייר ואינו רכיכה. כשהוא לא זוכר, הוא אומר מפורשות שאינו זוכר. אם כך, אם את המסר מנתניהו בעניין בזק הוא כן הזכיר פעם אחר פעם בחקירה, כנראה שיש לכך סיבה טובה.
כיוון המשפט התייצב לאחר עדות פילבר
לאור הדברים הללו, אם בן חי-שגב ושרן רצו להועיל לנתניהו נראה שהרעו לו. זאת משום שאם השניים באו להועיל לו, ולמרות זאת חזרו על עיקרי עדותם שתומכת בכתב האישום נגדו, עובדות שנתניהו מכחיש מכל וכל, הרי שהנזק בעדותם גדול יותר לנתניהו מעדים שלטענת ההגנה הגיעו עוינים לנתניהו. בקיצור, אם השניים באו לברך את נתניהו הם יצאו מקלליו. תסמונת בלעם, רק הפוך.
אחר הדברים הללו אזכיר כי מי שקורא טור זה יודע שכבר מאמצע עדות פילבר אני טוען כי סעיף השוחד בתיק 4000 רעוע, בעוד סעיף הפרת האמונים יציב. אם הערכתי שגויה, ומצבו של סעיף השוחד טוב יותר לתביעה מכפי שאני מעריך - כפי שחושבים חלק מעמיתיי - אז עדויות בן חי-שגב ושרן חיזקו אותו. אם הערכתי נכונה, עדויות בן חי-שגב ושרן, לא החדירו ויטמינים לסעיף האישום, אך בהחלט חיזקו את סעיף הפרת האמונים.
במלים אחרות, הכיוון שאליו שטה ספינת התיק הזה התייצב לאחר עדות פילבר, וקשה לראות שעדי התביעה הבאים ישנו את כיוון הספינה שאיננו יודעים ממש מהו, ולכל אחד מאתנו יש הערכה אחרת. כך או אחרת, החגיגות סביב כל דקלרציה של עד זה או אחר, די פתטיות, כמו גם הציפיה למותו המחודש של תיק 4000 בכל פעם מחדש.