נשיא טורקיה טאיפ ארדואן אמר היום (שבת) שהוא מתכנן לרוץ לנשיאות בפעם האחרונה בשנת 2023. "אנחנו נסלול את הדרך לצעירים ונבקש את בפעם האחרונה את תמיכת האומה", אמר אדואן בנאום שנשא בטקס רשמי בצפון טורקיה, בעיר סמסון. בשנה הבאה אמורות להתקיים בטורקיה בחירות כלליות. לפני שבועות אחדים הודיע ארדואן, העומד בראש ה-AKP, מפלגת הצדק והפיתוח הטורקית, השולטת במדינה מאז שנת 2003.
בסקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים מסתמנת צניחה בפופולריות של מפלגתו של ארדואן, בעיקר בעקבות אינפלציה גואה וירידה בערך המטבע. בציבור הטורקי יש ביקורת על הניהול הכלכלי של המדינה. בנאום אמר ארדואן: "הקמנו תשתית שירותים שאפילו מדינות מפותחות מתקנאות בה. כיום אומרים שטורקיה היא מדינה שונה. הראינו את כוחה של מערכת התעסוקה שלנו בתקופה שבה מדברים על התכווצות של הכלכלה העולמית. ביחס למשבר האנרגיה, ראינו את הכוח של ההשקעות שלנו. בכל משבר קידמנו את היכולת שלנו לאחוז בהזדמנויות ולהסתמך על כוחנו".
טאיפ ארדואן הוא דמות שנויה במחלוקת בזירה הבין לאומית. מצד אחד, הוא נחשב לראש מדינה שקידם את מעמדה של טורקיה בזירה הבין לאומית והפך אותה למעצמה אזורית. קשריו עם איראן ורוסיה מצד אחד ועם המערב מצד שני הפכו אותו לשחקן חשוב במשחק הגיאו-פוליטי. מצד שני, הוא ניהל מדיניות פנים נוקשה מאוד בכל הקשור לזכויות אזרח, שינה את הסטטוס קוו בענייני דת בטורקיה, שנחשבה לפניו למדינה חילונית הרבה יותר, ופגע קשות בחופש הדיבור ובחופש האקדמי.
עמדותיו של ארדואן כלפי ישראל דרדרו את היחסים בין שתי המדינות לשפל, עד כדי החזרת השגרירים. תמיכתו בחמאס הציבה אותו בפוזיציה בעייתית מאוד לישראל, והביקורת החריפה שהשמיע עליה הרחיקה את המדינות שנחשבו קודם לכן לבנות ברית קרובות. לנקודת השפל הנמוכה ביותר הגיעו ישראל וטורקיה ב-2010, בעקבות המשט של כמה אוניות לעזה, וההשתלטות של שייטת 13 על האונייה מאווי מרמרה הטורקית, שבמהלכה נהרגו תשעה מנוסעי האונייה. על כס הנשיאות באותה עת ישב אמנם עבדאללה גול, אך ארדואן, שהיה ראש הממשלה, לא חסך את שבטו מישראל.
בשנה האחרונה חלה תפנית ביחסו של ארדואן לישראל, והוא נפגש עם הנשיא הרצוג ועם כמה פוליטיקאים בכירים בישראל, ובהם בני גנץ שביקר בטורקיה, ועם ראש הממשלה יאיר לפיד בעת ביקור באו"ם. ארדואן גם שיגר ברכה לבנימין נתניהו, עם בחירתו לראש הממשלה.