אל"מ בדימוס דני שפירא, טייס הניסוי המיתולוגי של חיל האוויר והתעשייה האווירית, הלך היום (שישי) לעולמו, חודש לפני יום הולדתו ה-98. שפירא הספיק לקחת חלק בכמה מהרגעים הדרמטיים בתולדות המדינה, ונבחר ביום העצמאות ב-2013 להשיא משואה. שני בניו, רונן ועודד, הלכו בדרכו, הראשון משמש כטייס ניסוי בתעשייה האווירית, והשני כטייס באל על, אחרי ששירתו כטייסי קרב בחיל האוויר.
הוא היה האחרון שנשאר מבין ארבעת בוגרי קורס הטיס הראשון של חיל האוויר, אליו נשלח למרות שהספיק עוד קודם לשרת כטייס ב"הגנה". הוא צבר יותר מ-12 אלף שעות טייס כקברניט ומפקד מטוס, הטיס יותר מ-100 מטוסים, מבוכנה ועד סילון, ממטוסים קלים ועד מטוסי קרב במאך 2. וגם כאשר דברים השתבשו הוא מעולם לא נטש מטוס, ותמיד חזר לנחיתה בשלום.
ב-1982, במלחמת לבנון שירתו שלושתם במקביל, כששפירא האבא הטיס בגיל 57 מטוסי ערבה, מנחית אותם על כביש ביירות דמשק כדי לפנות פצועים לטיפול בישראל, רונן כטייס אף-15 ועודד כטייס כפיר. זו הייתה המלחמה השישית של דני שפירא, שהספיק להשתתף במלחמת העצמאות, מבצע קדש, ששת הימים, ההתשה ויום הכיפורים.
הוא נולד בירושלים ב-1925 וגדל בחיפה. אחרי שלמד בבית ספר מקצועי והוכשר כחרט מתכת, קיבל בגיל 19 רישיון תעופה פרטי, גויס לשירות האוויר של ההגנה וביצע טיסות סיור, תובלה והצנחה של מזון ושל נשק ליישובים נצורים.
כטייס צעיר השתתף במבצע הבאת מטוסי הספיטפייר שהסכימה צ'כוסלובקיה למכור לישראל, מטיס אותם מאירופה לארץ ללא מכשיר קשר כדי לפנות מקום לדלק. רק אחר כך סיים רשמית את קורס הטיס הראשון של חיל האוויר, והיה אחד מארבעת הטייסים הראשונים שקיבלו את כנפיו. במאי 1949 כבר יצא לטיסת צילום ראשונה בסוריה.
בהמשך היה אחד מטייסי הסילון הראשונים של החיל, במטוס המטאור, עבר קורס טייסי ניסוי בצרפת, ונשלח לבחון את מטוס המיראז' הצרפתי, שחיל האוויר שקל לרכוש. באחת הטיסות אירעה תקלה ברקטות ההאצה של המיראז', שנועדו להביאו במהירות לגובה רב. הרקטה לא כבתה כמתוכנן ושפירא מצא את עצמו מגיע לגובה של 70 אלף רגל, על מגבלות המטוס. הוא נחת על טיפות הדלק האחרונות.
בשנת 1966 הוטל על שפירא ללמוד ולהטיס את המיג ה-21 שטייסו מוניר רדפא ערק לישראל כחלק ממבצע של המוסד. מבלי שעבר הכשרה רשמית על המטוס הרוסי, והתבסס רק ספרות מקצועית ושיחות עם רדפא, התיישב שפירא במטוס שהיה אז חידה גדולה והפך לטייס הראשון במערב שמטיס אותו. הוא ביצע סדרת טיסות מול טייסי חיל האוויר, למד את חולשותיו, והדריך את הטייסים כיצד לנצלן. את התוצאות יישמו הטייסים בקרבות האוויר המוצלחים במלחמת ששת הימים.
ב-1970 הושאל לתעשייה האווירית כדי לבחון מיראז' שהושתל בו מנוע אמריקאי, לקראת פיתוח מטוס הכפיר. שנה אחר-כך הצטרף רשמית לחברה, הקים בה את אגף מבצעי אוויר, ובהמשך הפך הטיס את מטוס הערבה שפיתחה, את הכפיר, ומטוס המנהלים ווסטווינד. הוא ביצע טיסות הדגמה ומסירה ללקוחות, באחת מהן ביצע בדרום אמריקה נחיתת חירום מורכבת במזג אוויר קשה אחרי תקלת חשמל במטוס. ב-1988 פרש מהחברה ועד 1992 המשיך לטוס כטייס מילואים בחיל האוויר.
"היה לי אבא וחבר, ואיש מקצוע שהייתי מתייעץ איתו", סיפר היום בנו רונן. "בכל פעם שהייתי מתקשר אליו הוא היה מתחקר אותי על הטיסה שעשיתי באותו יום. ב-1985 קיבלתי אישור מיוחד ממפקד חיל האוויר להטיס אותו איתי באף-15, וב-2015, כשהיה בן 90, הוא הצטרף אלינו והשתתף כקברניט בטיסת ניסוי בתעשייה האווירית במטוס המנהלים G280. במשך שעתיים הוא הטיס את המטוס והתרגש מאוד, כולנו התרגשנו יחד איתו".
שפירא הותיר אחריו את ילדיו אירית, רונן ועודד. הוא יובא למנוחות בבית העלמין מורשה, ביום ראשון ב-11:00.