מחקר חדש שניתח דנ"א מ-33 חברי קהילה יהודית שנקברו במאה ה-14, מצא כי יש קשר גנטי ביניהם לבין יהודים אשכנזים החיים כיום. המחקר, אותו הוביל פרופ' שי כרמי מהאוניברסיטה העברית, פורסם היום (רביעי) בכתב העת CELL, ובמסגרתו הדנ"א חולץ מתוך שרידים שהתגלו בבית הקברות היהודי העתיק בעיר ארפורט שבגרמניה במסגרת חפירות הצלה.
כמו כן, במחקר נמצאו עדויות לנוכחות של שתי קבוצות גנטיות בין יהודי ארפורט: אחת הדומה לאשכנזים בני ימינו ממערב אירופה ואחת המכילה דנ"א ממקורות מזרח אירופאיים. בנוסף, הדנ"א שנדגם מכיל עדויות לכך שהאשכנזים חיו בקהילות קטנות מאד לאורך ימי הביניים. למשל, שליש מהקהילה היהודית בארפורט היו צאצאים מהצד האמהי של אישה קדמונית אחת.
"הנתונים הראו שהיהודים האשכנזים היו מבודדים גנטית במהלך 600 השנים שבין המאה ה-14 להווה. כל ערבוב שהתרחש עם אוכלוסיות אחרות היה מוגבל בהיקפו ולא השפיע מהותית על ההרכב הגנטי כיום", הסביר פרופ' כרמי.
מספר חוקרים הראו בעבר כי יהודי אירופה בימי הביניים התחלקו גיאוגרפית ותרבותית לשתי קבוצות עיקריות. המחקר הנוכחי הראה גם את קיומן של קבוצות נבדלות מבחינה גנטית. קבוצה אחת מהעיר ארפורט, שיתכן כי מייצגת את יהודי מערב גרמניה של ימי הביניים, הייתה דומה גנטית לאוכלוסיות מודרניות של יהודים ספרדים וכן ליהודים אשכנזים בני ימינו מצרפת וגרמניה.
בקבוצה השנייה נראו עדויות לערבוב עם אוכלוסיות לא יהודיות ממרכז או מזרח אירופה. "הקבוצה המערבית של יהודי צפון אירופה בימי הביניים חיה בסביבת חבל הריין בגרמניה, בו הוקמו קהילות האשכנזים הראשונות. יהודי המזרח חיו במזרח גרמניה, אוסטריה, צ'כיה ופולין. שתי הקבוצות נבדלו גם בשפתם ובמנהגיהם".
ממצאים מהעיר ארפורט, הממוקמת בגבול בין האזורים בהם חיו יהודי המערב והמזרח, מתעדים הגירה לעיר במאה ה-14. הנתונים ההיסטוריים, הארכיאולוגיים, והגנטיים מציעים את ההשערה כי נקברו בעיר יהודים משתי הקהילות ללא הפרדה חברתית ביניהן. לאחר ימי הביניים, הקהילות התמזגו ויצרו תרבות אשכנזית אחת. בהתאמה, יהודים אשכנזים כיום נראים כתערובת כמעט שווה של שתי הקבוצות מימי הביניים.
המחקר גם מצא כי אוכלוסיית ראשוני האשכנזים הייתה כה קטנה, עד כי שליש מהקהילה היו צאצאיה מהצד האמהי של אישה קדמונית אחת. כמו כן, נמצאו בארפורט וריאנטים גנטיים, חלקם גורמים למחלות קשות, הנפוצים כיום ביהודים אשכנזים אך נדירים באוכלוסיות אחרות. החוקרים מסבירים כי זהו סימן היכר של אוכלוסייה עם מספר מייסדים מצומצם, מפני שווריאנטים אלו נישאו לרוב על ידי מספר קטן מאד של מייסדים, והפכו לנפוצים לאחר שהאוכלוסייה גדלה מבחינה מספרית.
לטענת פרופ' כרמי, הממצאים הנוכחיים עדיין דורשים מחקר נוסף: "מדובר בבית קברות אחד מעיר אחת לאורך מאה אחת בלבד, עובדה שמקשה עלינו להחיל באופן ודאי את המסקנות לכלל האוכלוסייה היהודית האשכנזית לאורך כל ימי הביניים". כמו כן, בעוד שנמצאו קשרים גנטיים בין יהודי ארפורט לבין אוכלוסיות מודרניות מהמזרח התיכון, דרום אירופה, ומזרח אירופה, לא ניתן היה לקבל אומדנים אמינים לחלק היחסי של כל מקור ולזהות במדויק את המקורות. לטענת החוקרים, יש צורך במחקרי דנ"א מאתרי קבורה נוספים של יהודים אשכנזים ושל אוכלוסיות אחרות מאזור הים התיכון כדי לאשש את תוצאות המחקר וכדי להבין טוב יותר את המקורות הגנטיים של האשכנזים הראשונים.