היועמ"שים במשרדי הממשלה שותקים מול המהפכה המתקרבת: "הצמידו להם אקדח לרקה"

אחת מהדרישות שהליכוד העלה במשא ומתן הקואליציוני היא להפוך את תפקיד היועץ המשפטי במשרדי הממשלה למשרת אמון. זאת, בניגוד לדרך שבה המינוי מתבצע כיום - באמצעות מכרז, כך שלנציג השר במכרז יש קול שווה לנציג היועץ המשפטי לממשלה ולנציבות שירות המדינה.

כדי להבין מה חושבים היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה על ההצעה לשינוי דרך בחירתם, וואלה! פנה אל 20 מהיועצים המשפטיים במשרדים השונים כדי לשמוע את דעתם. עם זאת, רק שלושה טרחו להשיב, וגם התשובה הייתה לאקונית.

במשרד האוצר השיבו: "לא נתייחס". במשרד החוץ השיבו את באופן תמוה, כאילו אין במשרד יועץ משפטי וכאילו שינוי בדרך בחירתו לא תשפיע על עבודת המשרד. "אין לנו כל סיבה להשיב, כלל לא קשור אלינו", נמסר מטעם המשרד. במשרד לביטחון הפנים צלצלו והיו אדיבים, אך הסבירו שהם מעדיפים לא להתייחס לנושא.

חוסר המענה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה מעלה תהיות רבות, שכן אחת הטענות המרכזיות נגד המהלך היא הרצון לשמור על היועץ המשפטי כשומר סף, שתפקידו הוא להגן על האינטרס הציבורי. עם זאת, כעת, כשהייתה ליועצים המשפטיים הזדמנות להביע את דעתם - רובם מילאו פיהם מים.

כדי לסבר את האוזן, ההצעה לשינוי אינה חדשה, שתי הצעות דומות כבר הונחו על שולחן הכנסת. האחת של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שזכתה לשם "חוק היועמ"שים", שעיקרה היה שינוי דרך בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שבמקום שהאחרונים ייבחרו באמצעות מכרז, כפי שנהוג היום במשרדי הממשלה, הם ייבחרו על ידי ועדת איתור. ההצעה השנייה שאותה ניסח חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד דורשת להפוך את משרת היועץ המשפטי במשרדי הממשלה למשרת אמון, כך שהוא ימונה על ידי הממשלה כמו מנכ"לי משרד הממשלה.

המצדדים בשינוי בהפיכת היועץ המשפטי במשרדי הממשלה למשרת אמון, ביניהם ניתן למצוא בעיקר חברי כנסת מהצד הימני ואנשי אקדמיה מהצד השמרני, טוענים כי התפקיד הוא להעניק ייעוץ משפטי לשר, ולפיכך עליו להיות איש אמונו. מנגד, המתנגדים לשינוי, ביניהם ניתן למצוא בעיקר חברי כנסת מצד המרכז-שמאל של המפה הפוליטית וכן אנשי אקדמיה ויועצים משפטיים בדימוס במשרדי הממשלה שמזוהים עם הצד הליברלי, טוענים כי תפקידו של היועץ המשפטי במשרדי הממשלה הוא גם להיות שומר הסף שמגן על האינטרס הציבורי.

אדם שכיהן בעבר בתפקיד משפטי בכיר הסביר: "נבחרי הציבור עשויים להבקיע כאן שער עצמי. לא פעם, כשבאים בביקורת כלפי השר או צוותו, התשובה שלהם היא - 'זה עבר את הייעוץ המשפטי'. אם ימנו יועמ"ש מטעם השר - כבר לא יהיה מי שיוכל לקבוע כי פעולת הנבחרים תקינה".

מי שכן הסכימו לדבר לציטוט הם עורכי הדין אחז בן ארי, לשעבר היועץ המשפטי למערכת הביטחון ומייק בלס, המשנה ליועמ"ש בדימוס. בן ארי אמר לוואלה: "זה צעד הרסני לשלטון החוק, בטווח המיידי יש לו מימד של פגיעה באמון הציבור כלפי הממשל, משום שהיועצים המשפטיים מייצגים את האינטרס הציבורי והם מופקדים על יישום נאות של החוק. הכוונה להחליף אותם ביועצים משפטיים שנבחרו בדרך של משרות אמון מיועדת לגרום לכך שיועצים משפטיים שיש להם אג'נדה פוליטית יחליפו את היועצים הנוכחיים, בגלל זה הם ייבחרו לתפקיד, ואלה ינסו לעוות את החוק" .

אם הם יעוותו את החוק בתי המשפט יבלמו אותם?

"אנחנו רוצים להאמין שיש בתי משפט שבסוף יבלמו אותם במקרה שהם יעניקו פרשנות מעוותת לחוק, אבל גם בחלק הזה רוצים לטפל, לבטל את עילת הסבירות - גם הסכר הזה עומד להיפרץ. בנוסף, יש הרבה החלטות קטנות, יומיומיות, שלא מגיעות בסופו של דברי לבתי המשפט, רוב הדברים לא מגיעים לבתי המשפט. הציבור לא יודע עליהם וטוב שכך, בכל זאת ממשלה צריכה להתנהל ולא צריכה להתקוטט כל הזמן בבתי המשפט.

דווקא סדר היום השוטף, אם הוא לא מבוקר על ידי יועצים משפטיים ראויים, יכול לגרום לכך שהמערכת תגיע למקומות אחרים שאתה לא רוצה לדעת עליהם. הניסיון לשנות את המבנה של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה הוא חלק מתוך מערכה גדולה לטפל בבתי המשפט, בצורת הבחירה של השופטים ובסמכויות שלהם, אז בשורה התחתונה אני לא בטוח שאם יועץ משפטי לא ראוי יעשה משהו שהוא לא נאות אז בתי המשפט יבלמו אותו".

בארצות הברית ממנים יועצים משפטיים במשרות אמון

"אי אפשר לקחת משיטות אחרות רק את מה שנוח לנו, בארצות הברית זה חלק משיטה יותר גדולה. נכון היועצים המשפטיים של המחלקות השונות בממשל הם משרות אמון, אנשים שמגיעים מתוך המחנה הפוליטי של השרים, אך התרבות היא שונה לחלוטין. המינוי שלהם צריך אישור של הקונגרס ושם עושים להם חיים קשים, זה אירוע למנות יועץ משפטי זה לא כזה קל.

שנית, האנשים האלה ואני ראיתי את זה בהתנסות אישית, כי עבדתי מול משרד ההגנה האמריקני. האנשים האלה מגיעים לשנתיים וחוזרים לסקטור הפרטי בדרך כלל, ובמהלך תפקידם הן נותנים פחות או יותר לדרג המקצועי הכפוף אליהם לעבוד ככה שהם לא לעד שם".

מייק בלס, לשעבר המשנה ליועמ"ש, מתנגד באופן חד משמעי ליוזמה. "כבר 13 שנים מנסים לקדם את היוזמה הזאת. בשנת 2009 רצו להעביר חוק שאומר שכל היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה יפוטרו בתוך שנה והשרים יוכלו למנות יועצים חדשים תחת אלה שפוטרו. החוק לא עבר אבל אני לא אשכח מה אמר לי חבר כנסת מסוים, שאחרי הצעת החוק כבר לא צריך לקדם אותה, כי היועצים המשפטיים בסדר, הם התיישרו. המסר עבר וזה נורא. הצמידו ליועצים המשפטיים למשרדי הממשלה אקדח לרקה".

לדברי בלס, "זה לא שלא היו מקרים בהם התגלעו חילוקי דעות בין השר לבין היועץ המשפטי של המשרד שעליו השר אמון. הגיע אלינו שר בעבר (בתפקידו למשנה היועמ"ש, ב"א) שלא הסתדר עם יועץ משפטי, זה קורה, אבל זה נקודתי ואז מטפלים בזה. אין כאן בעיית שורש שצריך בגללה לשנות את שיטת מינוי היועצים המשפטיים".

בלס הביע התנגדות נחרצת להצעה של חבר הכנסת אוחנה. "אני לא יודע איזה מודל יקודם, אך בהנחה שמדובר על המודל שלו אני מתנגד לזה בגלל שתפקידו של היועץ המשפטי במשרדי הממשלה, לפי החלטת הממשלה בנושא, 'לפעול כיועץ ומסייע לגיבוש המדיניות של השר והמנכ"ל ולעשות ככל הניתן ליישומה במהירות וביעילות במסגרת החוק, ובמקביל עליו לפעול כדי למנוע הפרת החוק'. כל יועץ משפטי שיגיע במשרת אמון, ולמעשה יהיה חייב את משרתו לשר, לא יוכל להגיד לאותו השר 'לא', כשחרב הפיטורים מרחפת מעל ראשו. הלכה למעשה הוא לא יוכל למלא חצי מתפקידו שזה לפעול למניעת הפרת חוק".

"ויש עוד רובד נוסף להתנגדות שלי ליוזמה הזאת", הוסיף בלס. "הצד של המקצועיות. שרים במדינת ישראל בממוצע מכהנים פחות משנתיים בתפקיד. מה שאומר שאם יוחלף שר, ככלל, גם היועץ המשפטי של המשרד בדומה למנכ"ל המשרד יוחלף איתו. לוקח זמן ללמוד את הדין הנוגע למשרד ממשלתי ולקדם חקיקה, וחילופים תכופים של ראש המערכת יפגעו במקצועיות הלשכה המשפטית של המשרד".

על המודל שהציעה השרה לשעבר שקד אמר בלס כי "המודל מעורר בעיות אחרות, אבל צריך לזכור ששקד אמרה בעצמה בכנסת, ב-2018, כשרצתה לקדם את יוזמתה - 'אני רוצה להגיד את זה גם מניסיון אישי וגם מסקר שעשיתי עם שרי הממשלה, שאין ספק שרוב היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, הם אנשים מקצועיים שעושים עבודתם נאמנה'".

"אם אין בסיס עובדתי לקושי מערכתי לעבוד עם יועצים משפטיים, אז למה נחוץ שינוי?", תהה בלס. "החשש הוא מפתיחת פתח לשחיתות, למשל, במכרזים וחלוקת תמיכות כספיות, ומדרון חלקלק שיתרחב לשומרי סף נוספים בשירות הציבורי, שאמורים להיות מקצועיים ולא פוליטיים".