רק כ-20% מהתיקים שנפתחו במשטרה בין 2017 ל-2021 בגין אלימות כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך הבשילו לכדי כתב אישום - כך עולה מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שחושף נתונים מטרידים בטיפול של מערכת אכיפת החוק בתופעה.
לפי ממצאי הדוח, בשנים אלו נפתחו 294 תיקים נגד 428 חשודות וחשודים בביצוע עבירות כלפי 506 ילדים, מתוכם רק 58 תיקים הבשילו - נכון למועד פרסום הדוח - לכתב אישום, ורק 14 מתוכם הגיעו לשלב בו התקבלה החלטה שיפוטית. עוד עולה כי 68% מסך התיקים שנפתחו בשנים אלו נסגרו או מצויים בשלבי סגירה, ו-24% נוספים נבחנים אצל הפרקליטות והמשטרה.
מספר התיקים שנפתחו בשנת 2021 במשטרה בגין עבירות אלימות כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך עומד על 73, עלייה של 35% משנת 2017, בה נפתחו 54 תיקים. עוד עולה מהדוח כי רוב התיקים עוסקים בפגיעה בילדים יהודים ומספר מועט בפגיעה בלא יהודים.
62% מהתיקים שנבדקו והוצגו בדוח מתמקדים בעבירות של תקיפה והתעללות, 17% מהם בהשארת ילד בלא השגחה ראויה, 8% בעבירות מין ו-6% באיומים. מבדיקה של 24 גזרי הדין שהוטלו נגד 31 נאשמות בשנים הללו, עולה כי על רובן הוטלו עונשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעים ולנפגעות ורק נגד 16 נאשמות העונש הוחמר למאסר בפועל. בין השנים 2018 ל-2022 נפתחו שלושה תיקים בגין חשד לביצוע עבירות הריגה וגרימת מוות ברשלנות של שלושה ילדים.
"אנחנו רואים שדחיית דיונים היא טקטיקה משפטית, שלוש-ארבע פעמים ויותר. בתיק שבו החשודות נעצרות מוגש לפעמים כתב אישום אחרי חודש, אבל אם הן לא - לפרקליטות יש 18 חודשים לקבל החלטה אם ללכת להליך פלילי", טוענת אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים, שמלווה מאות פרשות בשנה. "יש פרשות שגם אחרי שנתיים וחצי לא נכנסו לשלב ההוכחות. ואחרי כל כך הרבה זמן יכולים פשוט להחליט לסגור את התיק, גם כשיש ראיות".
לדבריה, "בחוק המצלמות החריגו את גני העירייה כי הסתדרות המורים התעקשה. באותם גנים יש המון תלונות ורובן נסגרות בגלל החוסר במצלמות - אין מצלמות אז אין תיק. אבל עד לפני כמה שנים לא היו בכלל מצלמות ובכל זאת המשטרה הייתה חוקרת. אבל במשטרה יש סחבת וחוסר כוח אדם, ולא עושים חקירה סמויה או מאמצים, גם כשיש הקלטות קשות שבהן הגננות מאיימות באלימות. החוקרים לא עומדים בעומס ומצלמות שוכבות שבועות בלי שאף אחד מסתכל".
"בפרקליטות מתחילים להתפלפל אם דחיפה ובעיטה שווה העמדה לדין, על קללות ואיומים אין מה לדבר בכלל", האשימה. "יש לנו מעונות שכבר שלוש פעמים הקליטו את הגננות עושות את זה והן ממשיכות לעבוד. במשטרה אומרים לנו 'אנחנו מתאמצים וחוקרים, והפרקליטות סוגרת את התיקים'". העלייה במספר התיקים קשורה גם במודעות הגוברת בקרב ההורים, בעקבות ההד התקשורתי שמקבלות פרשות ההתעללות. דניאל מדגישה כי אין זה אומר שהטענות פחות מוצדקות. "לצד העלייה במקרים יש גם פי תשעה כתבי אישום. אלה לא תלונות סרק".
ניסים דניאל, אב לילד בן ארבע מבאר שבע, מכיר את הטענות מקרוב. "הילד שלי עבר התעללות נפשית בגן, אבל לא הייתה לנו אפשרות להוכיח כי היו רק הקלטות. נפתח תיק במשטרה, עבר לפרקליטות, הזמן עבר ובסוף בא פרקליט שהחליט שהוא סוגר את התיק", שחזר את המקרה שאירע בשנה שעברה. "זו הייתה אכזבה מאוד גדולה. ילדים חסרי ישע חוו טראומה ומישהו סגר את התיק בקלות דעת, המצב הנפשי של הילד שלי עדיין קשה. הם נשארו עם צלקות לכל החיים והגננת עוברת לבאים בתור. בסיפור של הילד שלנו לגננת הייתה עוד תלונה בעבר שנסגרה מחוסר ראיות".
עו"ד הודיה קין, מנהלת מרכז המחקר של הכנסת, מסרה כי "הנתונים שהוצגו מצביעים על כמה מגמות ומאפיינים של תופעה חמורה של אלימות בגירים כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך. יש לציין כי הנתונים מתייחסים רק למקרים שמדווחים ונחקרים על ידי המשטרה, כך שבפועל היקף התופעה עלול להיות נרחב עוד יותר. היקף התופעה והחומרה שלה הובילו לכך שהנושא היה על סדר יומן של הכנסת ה-24 וכמה כנסות שקדמו לה ובא לידי ביטוי בחקיקה חדשה וביצירת פלטפורמה לשיתופי פעולה בין הגורמים השונים העוסקים בהתמודדות איתה. יש לקוות שפעילות זאת אכן תוביל לייעול המאבק בתופעה הקשה ולמיגורה".