נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר היום (שני) בנאומו בוועידת האקלים ה-27 כי "המזרח התיכון נמצא על סף אסון". בוועידה, שנערכת השנה בסיני שבמצרים, אמר הרצוג כי "כאן בשארם א-שייח, אבקש לחזור על מחויבותה האיתנה של מדינת ישראל לאפס פחמן ולמעבר מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת עד 2050 . אך ישראל מוכנה ליטול אחריות כבדה הרבה יותר. ישראל נכונה להוביל את המאמץ למען חוסן אקלימי אזורי. בכוונתי להוביל את פיתוחו של מה שאני מכנה 'מזרח תיכון מתחדש', מערכת אזורית של שלום בר- קיימא".
הרצוג שטח את חזונו למאבק האזורי במשבר האקלים, נושא ש"קרוב מאוד לליבו" והדגיש כי בכוונתו להוביל את פיתוחו של "מזרח תיכון מתחדש" - מערכת אזורית של שלום בר-קיימא. כלומר, "האנרגיה הסולארית המיוצרת במדבריות של המזרח התיכון תהיה זמינה לייצוא לאירופה, לאסיה ולאפריקה. ישראל ויוון כבר עמלות על חיבורים חשמליים לצורך אספקת חשמל ירוק מישראל לאירופה. באזור שחווה תהליך מדבור מואץ, לישראל יש גם את היכולת והידע למגר מחסורי מים חמורים ולהציע פתרונות לחוסר ביטחון תזונתי. אנו נכונים לחלוק את המומחיות והכלים שבידינו — כך נראה מזרח תיכון מתחדש", אמר הנשיא.
השנה, לראשונה בפסגת האקלים של האו"ם, גם לישראל יש ביתן שבו היא מציגה את עצמה כ"מדינה של חלב חלופי, דבש חלופי ובשר חלופי". זאת גם הפעם הראשונה זה 40 שנים שלישראל יש ביתן במסגרת כנס או פסגה כלשהי שנערכת במצרים.
הביתן הישראלי בפסגה - אחד הביתנים הגדולים באירוע - נפתח היום בטקס חגיגי על ידי הנשיא הרצוג, בהשתתפות השרה היוצאת לאיכות הסביבה תמר זנדברג, שרת החינוך היוצאת יפעת שאשא-ביטון, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה היוצאת אורית פרקש, השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', נציגים ממשרד החוץ ועוד. הביתן, שנבנה בעלות של חמישה מיליון שקל, מציג פתרונות שמכונים "אקלים-טק", פתרונות מעשיים שנועדו לפתור את משבר האקלים ומבוססים על הטבע. בביתן הישראלי ייערכו בשבועיים הקרובים יותר מ-35 אירועים שונים בנושאים מגוונים: שמירה על המגוון ביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה, אדפטציה לשינוי אקלים, שיתופי פעולה אזוריים, ביטחון מזון, מים, אנרגיה, התמודדות עם תופעת המדבור ועוד.
לדברי יונתן פלד, סמנכ"ל משרד החוץ, העובדה שפסגת האקלים של האו"ם נערכה השנה במצרים, ובשנה הבאה תיערך בדובאי, מהווה ראיה לחשיבות האזור במאבק במשבר האקלים, ובמיוחד לעובדה שישראל היא חלק בלתי נפרד מהפתרונות האזוריים.
בנאומו אמר גם הרצוג כי מיזמים משותפים בין ישראל למדינות אחרות באזור כבר נמצאים בתכנון, ומחר צפויים להיחתם מזכרי דברים עם ירדן ואיחוד האמירויות בנוגע לפרויקט מרכזי ששמו "שותפות בשגשוג ירוק ושגשוג כחול" (Prosperity Green and Prosperity Blue Partnership) - שבמסגרתו, ירדן מתכוונת לספק לישראל חשמל ירוק, ואילו ישראל מצדה מתכוונת לספק לירדן מים מותפלים, בשיתוף ארצות הברית ואיחוד האמירויות. "זאת הדוגמה הטובה ביותר לשותפות יצירתית המשיאה ערך לכל השותפים, אשר יתרום ליציבות האזור כולו", הוסיף הרצוג.
הנשיא סיכם את נאומו בבקשה מיוחדת למדינות השכנות. "מצב חירום זה דורש מאתנו לשלב כוחות", אמר. "לא מחר - אלא ברגע זה ממש. הבה נהפוך את משבר האקלים להזדמנות להתמודד עם סכסוכי המאה ה-20 — ובכך נקדם שיתופי פעולה חיוניים למאה ה-21. הבה נמנף שותפויות אזוריות נחוצות, לצורך יצירת מסלול אל עבר הכללה, יציבות ושגשוג, על מנת ליצור את המזרח התיכון המתחדש, המשותף".
עם הגעתו לשארם, נפגש הרצוג עם מלך ירדן, עבדאללה השני. השניים דנו בין היתר בשיתוף הפעולה המשולש בין ירדן, איחוד האמירויות וישראל בנושא אנרגיה ומים ובפרויקט הירדן הדרומי לשיקום נהר הירדן. כמו כן, דנו השניים בהמשך קידום היחסים בין המדינות ובנושאים אזוריים שונים. לאחר מכן נפגש הרצוג עם נשיא איחוד האמירויות הערביות ושליט אבו-דאבי, השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן; בפגישה השתתף שר החוץ האמירותי השייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן. הנשיא גם נפגש לראשונה עם ראש הממשלה החדשה של איטליה, ג'ורג'יה מלוני, ועם ראש הממשלה הטרי של בריטניה, רישי סונאק. השניים דנו בפגישתם גם על אתגריים ביטחוניים - ובראשם הגרעין האיראני.
הוועידה השנה אינה צפויה לספק בשורות טובות בנוגע למאבק בהתחממות הגלובלית. בניגוד לעבר, הוועידה אף לא מתמקדת ביעדים לצמצום פליטות פחמן במדינות השונות, אלא בסיוע של מדינות העשירות למדינות העניות להתמודד ולהסתגל לשינויי האקלים.
בשבוע שעבר הזהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי נדרשת עלייה דרמטית במימון לטובת הסתגלות לשינוי האקלים נדרשת כדי להציל מיליוני בני אדם מ"טבח אקלימי". הסתגלות לשינוי אקלים כוללת הכנה של הגנות מפני שיטפונות, מקלטים נגד סופות ותוכניות חירום להגנה על אנשים במהלך גלי חום קיצוניים ובצורות. גוטרש אמר כי רק חלק קטן מהמימון הנדרש ניתן על ידי המדינות העשירות לטובת הגנה על מדינות עניות שנמצאות בסיכון בשל משבר האקלים.
בדו"ח של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) נכתב כי ההשפעות של משבר האקלים יהיו כה חמורות עד כי יגברו על היכולת לספק הגנה ללא מימון נוסף, מה שיוביל ל"מהלומות ארוכות טווח" שישפיעו על הדורות הבאים. הדו"ח מצא כי 80% מהמדינות החלו בתוכניות הסתגלות, אך רק שליש מהן הציבו יעדים ותאריכי יעד.