"אין סיבה שמישהו יסלח לדסי ארליך על התנהגותה הטוקפנית כלפי מלכה לייפר רק בגלל שהיא (דסי ארליך, ב"א) הייתה קורבן להטרדה". אלו הם רק חלק מהדברים שפרסם צבי שטארך בבלוג ובדף הפייסבוק שלו בשפה האנגלית בעד מלכה לייפר, שהואשמה בישראל בעבירות מין והוסגרה לאוסטרליה.
מלכה לייפר מנהלת לשעבר בבית ספר יהודי במלבורן, עומדת בימים אלו לדין באוסטרליה בגין תקיפה מינית של שלוש מתלמידותיה. לייפר בת ה-55 נמלטה לישראל בשנת 2012, לאחר שהוצא נגדה צו מעצר, ובמשך שש שנים נאבקה נגד הסגרתה לאוסטרליה. לפני כשנתיים קבע בית המשפט העליון כי יש להסגיר אותה חזרה לאוסטרליה, שם נערך לה שימוע, שבו היא כפרה באישומים נגדה.
עם זאת, היו כאלה שרצו להיות הסנגורים שלה, אחד מהם, כפי שהוא כתב בלשונו הציורית, היה צבי שטראך שכתב בעילום שם בבלוג פרטי ובעמוד הפייסבוק שלו דברי הגנה על לייפר. כעת, בעקבות דבריו, ייאלץ לשלם כ-300 אלף שקלים לחלק מהתלוננות על לייפר ולארגוני סיוע לנתקפי עבירות מיניות.
שטארך אף הביע את דעתו, לפיה אין איסור מבחינת ההלכה היהודית במעשים שיוחסו ללייפר, ואין בה כל מסוכנות. עוד כתב כי אסור לפי ההלכה היהודית להסגיר אותה לאוסטרליה, אף אם יוכח שהמתלוננות בפרשה דוברות אמת. פסק הדין מצטט מדבריו של שטארך, לפיהם לייפר ראויה לאמפתיה עקב נסיבות חיים קשות שהביאו אותה למעשיה. מנגד, על פי פסק הדין, ביחסו למתלוננות, דן אותן שטארך לחומרה, וייחס להן, בין השאר, תלונת שווא מתוך בצע כסף ורצון לנקמה.
שטארך לא הסתפק רק בפרסום ברשתות החברתיות, ובנוסף שלח את דבריו בדוא"ל לחלק מהמתלוננות נגד לייפר, ואף הגדיל לעשות ושיתף את דבריו בעמוד הפייסבוק של דסי ארליך, אחת מהתלוננות נגד לייפר. ארליך מצידה שיתפה את המאמר עם כל חבריה והעוקבים אחריה, וכך הובאו מאמריו של שטארך לידיעת מספר רב של עוקבים של ארליך, תומכים וחברים.
אחד מהעוקבים של דסי ארליך לא אהב בלשון המעטה את פרסומיו של שטארך בעילום שם, והוא החליט לחשוף את שמו האמיתי. המהלך הוביל לתביעת לשון הרע מצידו של שטארך, וכן לתביעה בשל פגיעה בפרטיותו. טענותיו של שטארך לא הרשימו את השופטת מוריה צ'רקה מבית המשפט השלום בירושלים שקבעה כי הוא ישלם סכום של כ-300 אלף שקל לדסי ארליך, לעוד מתלוננות נגד לייפר וגם למספר ארגונים שעוסקים בהגנה על נפגעות ונפגעי עבירות מין.
בפסיקתה קבעה צ'רקה: "אין חולק על זכותו של שטארך לפרסם מאמרי דעה בבלוג אותו הוא מנהל, או על זכותו לפרסם פוסטים בעמוד הפייסבוק שלו. במסגרת זו, רשאי שטארך להביע דעתו בגנות הסגרת אזרחי ישראל ותושביה למדינות זרות, או בדבר קיומם או היעדרם של איסורים הלכתיים במעשים מיניים בין מורה ותלמיד או תלמידה. אלא שזכות זו אינה בלתי מוגבלת. במסגרת פרסומיו, כתב שטארך ביטויים משפילים ומבזים המייחסים למתלוננות תכונות שליליות. פרסומים אלו אינם נהנים מהגנת חוק איסור לשון הרע, שכן שטארך לא הרים את הנטל להראות שהם נעשו בתום לב. במיוחד בשים לב לכך שהמתלוננות לא פגעו בשטארך, לא הגיבו לפרסומיו בפרסום לשון הרע אודותיו, וכל חטאן הוא היעדר הסכמה עם עמדותיו והשקפותיו".
ביחס לעובדה כי שמו האמיתי של שטארך נחשף קבעה השופטת צ'רקה: "פרסומיו של שטארך נעשו תחת שם בדוי. הנתבעים, שנחשפו לפרסומים וסברו שהם עלולים להרתיע נפגעי עבירה מלהגיש תלונות, בחרו לפרסם את שמו האמיתי ותמונתו. איני סבורה שבכך עברו הנתבעים על הוראות חוק הגנת הפרטיות, וממילא, כיוון שהדבר נעשה בתום לב, ומתוך מניע כשר, אינו מקים לשטארך עילת תביעה נגדם".
שאנה אהרונסון, מנכ"לית ארגון הסיוע מגן שמלווה את התובעות בירכה על החלטת בית המשפט. "פסק הדין העביר מסר כי דמן של הנפגעות אינו הפקר", מסרה. "בדרך כלל חוקי הלשון הרע משמשים את הפוגעים שמאיימים באמצעותם על הנפגעות לבל יעזו לספר לעולם על הפגיעה אותה הן חוו. לשמחתנו הפעם השופטת קיבלה את תביעותיהן של הנפגעות והעבירה מסר חד משמעי לבל יעז איש לנצל את כוחו ברשת ולהוציא עליהן לשון הרע".
את המתלוננות ייצגו עורכי הדין חניטל בלינסון-נבון, רועי ששון ואביחי טויג ממשרד יגאל ארנון - תדמור לוי.
עורכי דינו של שטארך, עו"ד נעם שרייבר ועו"ד שלמה מצגר לא מסרו תגובה.