המוני ילדים מסתובבים בחבורות בין בית לבית, מחופשים ומאופרים, מצלצלים בפעמון ושואלים: "ממתק או תעלול?". הסצנה הזאת לא לקוחה מארצות הברית, אלא משכונות בתל אביב, רמת גן, נתניה וערים נוספות, שחוגגות השנה את ליל כל הקדושים. אך ככל שהטרנד תופס תאוצה - כך עולה ביקורת מצד הורים שמתנגדים לציון החג הנוצרי.
בשכונת נווה צדק בתל אביב ההכנות החלו כבר לפני שבועיים. הודעות שקוראות לקשט את הבתים ולהכין את הממתקים נשלחו בקבוצות הוואטסאפ, והתושבים נענו בשמחה. יובל אברמוביץ', אב לילדה בכיתה ג', הרים גבה. "אמרתי לעצמי שאולי זה בגלל שאנחנו בשכונה מעורבת שגרים בה שגרירים, אנשי עסקים מחו"ל ולא מעט צרפתים", סיפר. כשהתקבלה הודעה דומה גם בקבוצת הורי הכיתה, אברמוביץ' התרעם. "פתחתי את הקובץ של המשפחות שמעוניינות לקחת חלק בחגיגות והיו רשומות כ-500 משפחות. שמעתי על יוזמות נוספות מחברים וחברות שלי בכרמיאל, נתניה ורמת גן וקראתי עוד סטטוסים על הנושא ברשתות החברתיות והבנתי שיש כאן בעיה".
הוא כתב על כך פוסט בפייסבוק שזכה למאות תגובות ושיתופים - ועורר דיון סוער. "גם לחג המולד ולסילבסטר אתה מתנגד? העלית תמונות משווקים כאלה באירופה", כתבו לו. "ההתנגדות שלי ממש לא קשורה להכנת ממתקים או להשאיר את הילדים בבית לבד. אשמח מאוד להכין סופגניות ולהיות עם הבת שלי בחנוכה. פשוט לא הבנתי את הקשר בין ליל כל הקדושים ולישראל", הוא משיב. "הסבירו לי שזה עניין של פתיחות, קבלת האחר ופשוט כיף. כיף אפשר גם לקיים בסוכה ולא זכור לי שהתארגנה בישראל בניית סוכות רבתית. אני לא אדם דתי, אבל אני חושב שאנחנו קצת מתבלבלים ומאבדים את עמוד השדרה שלנו ואת המסורת שמחברת בינינו".
שכונת החרוזים ברמת גן תתמלא גם היא הערב בדלעות מחורצות, שלדים ורוחות וסלסלאות מלאות בסוכריות ושוקולדים. בקבוצה שלהם ביקשו לקשט את הכניסה לדירה, להכין קערת ממתקים ותחפושות - ולסמן את הבית במפה שתאפשר לילדים להסתובב בין אחד לשני בבטחה, בלי לדפוק בדלתות שאליהן לא נקראו. ברוח התקופה, בתים שיציעו ממתקים לילדים עם אלרגיות או צליאקים יסומנו בירוק.
ועדיין, לא כולם מרוצים. "אותי מרגיז שכשבאים מחב"ד ורוצים לעשות הפעלות כיפיות לילדים בחגים עם תחפושות וממתקים ישר כולם רצים להשמיץ שיש הדתה, שבכוח מנסים להשפיע על הילדים ולקנות אותם בממתקים להיכנס לדת. ופה מביאים חג לא שלנו ויוצרים סביבו כזה באזז", זעמה שיראל הלל, אם לילד בן שמונה. "יש לנו מספיק חגים יהודים".
נילי מיכאל, מהנדסת חשמל ומחשבים ומאפרת, לא מבינה את הטענות. "למה לא בעצם? הילדים - ורופאי השיניים - נהנים מאוד ואף אחד לא מתכוון להמיר את דתו. הילדים יודעים שזה לא חג יהודי, ושאנחנו רק 'מאמצים את הכיף'", טענה. "אם מדברים על מסורת, אצלנו בהרצליה הערב הזה תפס תאוצה, יותר ויותר בתים ומשפחות מצטרפים לערב של 'פאן'. אפילו הצלחתי לשכנע את הבת הקטנה לטעום מרק דלעת".
הנוסחה דומה גם בשכונה שלה: בניינים שהציבו עמדות האלווין עם ממתקים ותפאורה אימתית רוכזו ברשימה מסודרת, שהופצה בקבוצות הוואטסאפ. "בחלק לא מבוטל מהבניינים חיכו להם מכשפות, שלדים ורוחות רפאים שקפצו והבהילו, וגם ממתקים בצורת עיניים מדממות ושיני ערפדים. בגן השעשועים הקמנו את עמדת האיפור וגם עמדת קעקועים. אחרי שהילדים סיימו לשדוד את בתי השכונה, הם זרמו לגן לשחק ולעשות 'טרייד-אין' במתוקים", אמרה. "זה מחבר בין השכנים, מחזק את תחושת הקהילתיות ומוציא מאנשים יצירתיות והומור".