שלמה חיימזון איש ארגון ההגנה נפל במחנה מעפילים בקפריסין והוא בסך הכול בן 18. קרובי משפחתו ידעו כי הוא קבור בבירה ניקוסיה. גם באתר "יזכור" של משרד הבטחון מצוין כי הוא קבור בקפריסין. אלא שלאחרונה התגלו שרידיו בבית העלמין בחיפה ועכשיו סוף סוף מכינים לו מצבה עם שמו. היום (חמישי) ייערך בבית העלמין טקס לזכרו, כחלק מאירוע הזיכרון השנתי לנפטרי קפריסין.
חיימזון (לעיתים מאויית גם חיימסון), בן איטה וסומר נולד ברומניה ביום הראשון של שנת 1930. הוא היה תלמיד מצטיין והצטרף לתנועת השומר הצעיר. בעת מלחמת העולם השנייה נהרג אביו בידי הגרמנים. שלמה ואמו, ניסו להגיע בשנת 1947 לארץ-ישראל, אך הדבר לא עלה בידם. חיימזון היה ממעפילי האונייה "עצמאות", שהביאה על סיפונה אלפים מיהודי רומניה, אך נלכדה בידי הבריטים והובלה לקפריסין. נוסעיה נשלחו למחנות המעצר שבאי. חיימזון מיהר להצטרף לכוחות ארגון ההגנה שפעלו במחנות הללו.
הבריטים עזבו את ארץ ישראל במאי 1948, קמה מדינת ישראל, אבל את הפליטים העצורים במחנות המעפילים בקפריסין לא מיהרו הבריטים לשחרר. מדיווחי עיתוני התקופה עולה שאימו שוחררה ושבה לארץ, הוא הופרד מחברתו הצעירה פרלי שהייתה בהריון ממנו והותר לה לצאת ולעלות ארצה, והוא נותר לבד במחנה. כאחד מחברי "ההגנה", החליט להשתתף בניסיון בריחה מן המחנה, עם עוד שמונה חברים שניסו להשתמש במנהרה.
התקרית הקטלנית אירעה ב-29 בספטמבר, 1948. הניסיון לא צלח, הקבוצה נתפסה, וביקשה להיכנע. למרות זאת, זקיף בריטי התעלם מן הידיים המורמות וירה בחיימזון. הוא נהרג במקום. בכיסו נמצא מברק שבו הוא מתבשר שפרלי, בת הזוג שלו, ילדה לו בת בקיבוץ יד מרדכי. הוא היה בדרך לאיחוד הנכסף איתן.
בידיעה של רויטרס מניקוסיה נמסר אז כי 11 אלף המעפילים, העצורים על האי, שבתו רעב למשך יממה במחאה על הירי הקטלני בשלמה חיימזון. על פי הדיווח, חיימזון נורה על ידי שומר במחנה קראולוס, ליד פמגוסטה. הוא נקבר בבית העלמין היהודי ליד הכפר מארגו. הכפר נמצא בחלק הטורקי של האי. בית העלמין הוזנח מאד, ובהחלטת ראש הממשלה גולדה מאיר הוחלט להעלות לישראל את עצמות 163 המעפילים שנקברו בו, ובהם 50 בוגרים והשאר ילדים. ואכן ב-1970 במבצע שקיבל את השם "מארגו", הרב הצבאי הראשי דאז שלמה גורן ארגן 15 חופרים שהביאו את השרידים ארצה. בין חברי משלחת החופרים שהעלו את השרידים היה שייקה קריב שהמשיך מאז, לפני יותר מ-50 שנה, לפעול כדי לזהות 120 מבין המתים שנותרו אלמונים, ושנקברו בבית העלמין שדה יהושע בחיפה.
מודעת אבל שפורסמה, ככל הנראה בארץ ישראל, זמן קצר לאחר מותו, מסרה כי "שלמה חיימסון, חבר השומר הצעיר, נורה ונהרג בליל 29 ספט' 1948 בבריחתו ממחנה ריכוז". בגוף המודעה נכתב: "הרי גולי קפריסין נאנקים גם הלאה במחנות הריכוז ועינם צופה אלי מרחקים ואין ישועה וגאולה… בחתירתו להגיע לארץ נפל חיימסון. כדור מרצחים ניתק את פתיל חייו הצעירים… על קברו הרענן נגיד - שום מכשול לא יעצרנו…".
בטקס שייערך היום לא ינכחו שארי בשרו של חיימזון. פרלי חברתו דאז, הלכה לעולמה זה מכבר. גם דוראל וייס, שלו נשאה פרלי, ושלמעשה גידל עמה את הבת מרים, הלך לעולמו. הם היגרו לברזיל ומהבת מרים יש לשלמה חיימזון שני נכדים וחמישה נינים.
אמיר רוגל, ממייסדי ארגון מעפילי קפריסין, שהקים את הצוות שעוסק במתן השמות לקברי האלמונים, "לנכד שלו פיליפה שבברזיל, אמרתי שהאיתור של שלמה זה השיא של פעילותי בארגון מעפילי קפריסין. כיוון שמדובר בחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, עד היום סברו במשרד הביטחון שהוא טמון בקפריסין, והנה אנחנו לא רק שמאתרים אותו בחיפה, אלא אף יודעים באיזה קבר מהקברים שהיו מסומנים כאלמוניים הוא קבור. השיא הבא יהיה שנחליף את מצבות ה"אלמוני" לכל אותם עשרות שזיהינו".