בסביבתו של אהוד ברק תקפו היום (שני) את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וכינו את ההערות שכתב עליו בספרו "חמוצות". זאת, לאחר שטען נתניהו כי "במהלך השנים ברק עשה הון פוליטי ממבצע החילוץ של סבנה [...]. הוא מעולם לא טרח ליידע את הציבור או את העיתונות בכך שהוא אישית לא פרץ כלל למטוס". בסביבת ברק פתחו את הדברים ואמרו, "אהוד ברק הוא כידוע ממבקריו הפוליטיים היותר חריפים של נתניהו".
בספרו של נתניהו, הוא טוען כי ארבעה צל"שים הוענקו לברק עבור פעולות ש"היו נדירות בזמנו ביחידה, אבל במהלך הזמן הפכו לשגרתיות", וכי הצל"ש החמישי "לא ניתן לו בעבור אומץ תחת אש, אלא בעבור פיקודו על הסיירת". בסביבתו של ברק ציינו, "את הצל"שים העניקו לברק הרמטכ"לים צבי צור פעם אחת, יצחק רבין כמה פעמים, ודוד (דדו) אלעזר, על פני יותר מעשר שנים. ייאמר בציניות: ייתכן שהרמטכ"לים טעו ונתניהו צודק. הוא מוזמן להתווכח איתם".
לאחר מכן, בסביבתו של ברק הגיבו על טענותיו של נתניהו אודות פעילותו של ברק במהלך מבצע סבנה ב-1972, וטענו שהוא עצמו עשה "טעויות קשות". "בעת 'מבצע סבנה' היה נתניהו מפקד זוטר ביחידה, שעשה במהלך הביצוע כמה טעויות קשות שסיכנו את הביצוע", אמרו. "זאת חרף היותו בדרך כלל קצין צעיר טוב. ברק היה מפקד היחידה, שתכנן את המבצע, הכין אותו ופיקד עליו. הוא גם זה שהיה נושא באחריות אילו חלילה היה המבצע נכשל". בסביבתו של ברק הזכירו גם את סגנו של ברק, יוני נתניהו, ואמרו כי "את ברק כמפקד היחידה ראה גם נתניהו אחר, אובייקטיבי יותר".
בסביבת אהוד ברק ציטטו מ"מכתבי יוני" בקיץ 73', שם אחיו של נתניהו כתב על ברק כי הוא רואה אותו כ"מפקד למופת". "כל-כך הרבה דברים טובים אמרו עליך בדברי הסיכום, שכמעט יהיה מיותר מצידי להתחיל להפליג בשבחים", כתב יוני נתניהו. "בעצם, את הסיכום הטוב ביותר של כל אותם הדברים שהקנית ליחידה בשנים האחרונות נתת כרגיל אתה ב'אני מאמין' שלך בטקס ההחלפה.
"כמה מילים אישיות בכל זאת:
קשה לך לתאר עד כמה נהניתי לעבוד עמך. אני רואה את השנים האחרונות כזכות גדולה וכרווח אישי אמיתי. ללא ספק למדתי הרבה מאוד. לא פעם, כשחשבתי שאני כבר מכיר אותך, הפתעת אותי במשהו אחר ופתחת חלון נוסף לבחון בעדו דברים בצורה חדשה. כשפיקדת על היחידה היית לא רק מפקד למופת, אלא גם לימדת אותנו דרכי יעילות בעבודה ונכונות לקבל אחריות. לימדת אותנו להבחין בין העיקר לטפל ולהתרכז בעיקר. גילית גמישות רבה ורוחב לב מספיק להיסוג מעמדה שננקטה (כמו במקרים שנוכחת בהם שטעית, או אפילו שיתכן שטעית), ויחד עם זה קשיות ועקשנות חסרת-פשרות כשהיה צורך בכך.
"הקנית ליחידה לא רק הרגלי עבודה ומחשבה בקנה-מידה חדש, גם הצלחת להחדיר לצבא את ההכרה ביכולת הזאת (ומכל השגיך הרבים יתכן שזה הרציני ביותר). לא לחינם אמר דיגלי (מנחם דיגלי, מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1971-1969) שלדעתו היית המפקד הטוב ביותר שהיה ביחידה. הוא, כמובן, צדק. אני רק הכרתי בזה כמעט שנתיים לפניו. בצד כל הדברים האלה הפתעת אותי בטקט הרב שגילית בעבודה הן עם הקצינים והן עם החיילים ביחידה, ובהבנה ובדאגה האמיתית לאנשי היחידה. הבנה לא רק שכך רצוי לנהוג מטעמים טאקטיים (זה ברור), אלא שכך באמת צריך לנהוג, כי זה אנושי יותר, מוסרי יותר.
"איני רוצה להיכנס לכל אותה קשת רחבה של דברים שאמרו בפניך (הבנה טאקטית, בהירות מחשבה וכו' - סתם תסמיק!) מספיק שאסיים בדבר אחרון: תמיד נהניתי לפקד ולעבוד בצורה עצמאית ותמיד סלדתי מהרעיון להיות מוגבל וכפוף ישירות למישהו. אני מוכרח לומר, שהצלחת לעשות משהו שחשבתי שהוא בלתי אפשרי מבחינתי - גרמת לזה שנהניתי להיות סגן ביחידה. העובדה, שההשגות שלי על אופי וצורת ניהול היחידה תאמו את רוח הדברים כפי שהחדרת אתה ליחידה, והידיעה, שנהניתי מאמון מלא ומעצמאות פעולה, תרמו ללא ספק לכך שאני רואה את השנים של העבודה במחיצתך כמהנות וברוכות ביותר".
בסביבת ברק הוסיפו, "עבור סקרנים מודאגים מכת הביביסטים אפשר להוסיף: אתם יכולים להשתחרר מהדאגה. מפקד מבצע ורק הוא קובע מתי ואיפה נכון להימצא כדי שהמבצע יצליח". בעוד נתניהו טען כי "ברק היה צופה מהצד, תפקידו היחיד בהסתערות על מטוס סבנה היה לעמוד על האספלט ולשרוק במשרוקית", בסביבת ברק טענו כי הוא "נתן את האות לפתיחת המבצע ומיד טיפס על הכנף עם החוליות של דני ברונר ועומר ערן ווידא שמתגברים על העיכובים שנבעו מהנסיבות ומחוסר הניסיון בפתיחת דלתות חירום מבחוץ.
"גם לאחר שנהרג מאקדחו של עומר המחבל באזור הכנף ומרדכי רחמים שעט אל הקוקפיט לחסל את השני, לא נפרצה עדיין הדלת של ביבי", מסרו בסביבתו של אהוד ברק. "עם כניסת החוליות בכנף השמאלית מיהר ברק אל הדלת האחורית, שהייתה גבוהה מאוד ונראתה מתעכבת בפריצה, ונכנס שוב למטוס בעקבות החוליה של עוזי דיין, שעסק אישית בנטרול הרימון בידה של המחבלת באזור האחורי. הכול מופיע, אגב, בתמלולי תחקורים מלפני 50 שנה".