ראש המוסד דדי ברנע אמר היום (רביעי) בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני כי מי שטוען שההסכם על הגבול הימי הוא הישג עבור חיזבאללה אינו מבין את המצב בלבנון. הרמטכ"ל אביב כוכבי הצטרף לדברי ראש המוסד ואמר כי ההסכם אינו טוב עבור חיזבאללה, כך לפי שני מקורות שהשתתפו בישיבת הקבינט.
ראש המוסד ברנע אמר כי ההסכם אינו טוב לחיזבאללה, כיוון שהוא מהווה הכרה דה-פקטו בישראל, דבר לו חיזבאללה מתנגד. ברנע הוסיף כי חיזבאללה החל לעסוק בנושא הסכם הגבול הימי בצורה רצינית רק בחודש מאי האחרון, כשהארגון זיהה שדעת הקהל בלבנון תומכת בהסכם. "חיזבאללה לא רצה הסכם עם ישראל אבל הבין שלאור המשבר הפוליטי הפנימי בלבנון יש לו הזדמנות להרוויח נקודות בדעת הקהל", אמר ברנע.
היועץ לביטחון לאומי איל חולתא אמר הערב בתדרוך לכתבים כי ההסכם ייצב את המצב הביטחוני מול לבנון ומהווה את ההסדר המדיני הראשון מול לבנון מזה 40 שנה. הוא ציין כי ההסכם יסיר את האיום מעל אסדת כריש ויאפשר שקט והיעדר תביעות נוספות לגבי הגבול הימי. "יש אינטרס ישראלי ביטחוני בחיזוק מדינת לבנון כיוון שזה מחליש את חיזבאללה", אמר חולתא.
לדברי חולתא, אחת הסיבות שההסכם התעכב זו הדרישה הישראלית שקו המצופים יישמר. "הקו יוגדר בצורה מסודרת כסטטוס קוו מוסכם על ידי ישראל ולבנון ויופקד באו"ם ככזה", אמר היועץ לביטחון לאומי. "ההסכם מגדיר כי זהו סוף הסכסוך הימי עד שיחודש משא ומתן מדיני כולל על הגבולות בין ישראל ללבנון בעתיד".
חולתא ציין כי ההסכם הוא שינוי בעמדת חיזבאללה שהתנגד לכל הסכם עם ישראל. "כבר היום ממשלת לבנון נמצאת תחת גרזן של סנקציות אם תעביר נכסים כלשהם לחיזבאללה. אם הם יעשו את זה יוטלו עליהם סנקציות חריפות. שום דבר מההסכם הזה לא יועבר לחיזבאללה וזה מעוגן מול האמריקנים והם ערבים לזה", הסביר חולתא.
עוד הוסיף היועץ לביטחון לאומי כי לבנון לא קיבלה 100 אחוז ממה שביקשה. "הלבנונים רצו 100 אחוז ממאגר קאנא. הם לא קיבלו את זה. הם קיבלו את רובו, אבל לא את כולו. ישראל תפוצה על זכויותיה במאגר", אמר חולתא. "הם גם לא קיבלו את הקו שהם רצו באזור הביטחוני בקו המצופים". חולתא ציין כי ארצות הברית היא זו שהציעה לתת מכתב ערבויות לישראל והנושא נמצא בדיון בין ישראל לבין ממשל ביידן.
חולתא הבהיר כי לפי ההסכם יהיה טקס משותף לישראל, לבנון וארצות הברית בבסיס האו"ם בנאקורה.
חולתא הוסיף כי ההסכם בין ישראל ללבנון מנוגד לאינטרס האיראני ולכן יש אינטרס לישראל גדול עוד יותר להגיע להסכם.
מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת אמר בתדרוך כי עד ההצבעה הבאה בממשלה על ההסכם בעוד שבועיים ייחתם ההסכם בין ישראל לבין חברת "טוטאל" הצרפתית לגבי הפיצוי שתקבל המדינה מרווחי הגז הפוטנציאליים. שילת ציין כי לא יהיה פיתוח של מאגר הגז לפני שישראל תקבל את התשלום הראשון של הפיצוי מהחברה.
"אף אחד לא יודע אם יש גז במאגר ואם הוא בכמות מסחרית. בחלוקת השטח של המאגר, בצד הישראלי שלו, יש 17 אחוז בערך מהמאגר, לפי ההערכות שלנו. אם זה יתברר כיותר או פחות אנחנו נדע אחרי שיסתיים שלב החיפושים", אמר שילת.
בתוך כך, הממשלה אישרה היום את עקרונות ההסכם על הגבול הימי עם לבנון, ואת הצעת לפיד להניח את ההסכם על שולחן בכנסת מבלי להביאו להצבעה. ההסכם יונח הערב למשך 14 יום ולאחר מכן הממשלה תתכנס שוב לאשר את ההסכם באופן סופי. שרת הפנים איילת שקד הצביעה נגד ושר התקשורת נמנע.
לפני כן אישר הקבינט המדיני-ביטחוני לקדם את ההסכם הימי עם לבנון, כשכל המשתתפים - למעט השרה שקד שנמנעה - הצביעו בעדו. על פי הודעת לשכת ראש הממשלה יאיר לפיד, הקבינט הצביע על הנוסח, שלפיו "יש חשיבות ודחיפות בהגעה להסכם הימי בין ישראל לבין לבנון בעת הזו. חברי הקבינט הביעו תמיכה בקידום הליכי אישור ההסכם על ידי הממשלה". לפיד עדכן את השרים כי הוא יזמין לשיחת תדרוך את יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, שתוקף בחריפות את ההסכם.
ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, שיכול היה להטיל וטו על ההצעה, אמר כי בנסיבות הנוכחיות, נכון להעביר אותו. לדבריו, לא מדובר ב"הסכם היסטורי, אך גם לא בהסכם כניעה מביש". עוד אמר בנט כי "לא כל מה שטוב ללבנון הוא רע ישראל. יש פעמים שאפשר להגיע למצב של רווח לשני הצדדים. ראיתי ערך בהגעה להסכם, אך לא בכל מחיר, וודאי לא תחת איומים. כעת הגיעו להסכם בתנאים ובדרך שונים ממה שתכננו, ובכל זאת, בנסיבות הנוכחיות, נכון לאשרו".
בנט הוסיף כי החליט לתמוך בהסכם אחרי שלמד את עמדת מערכת הביטחון, אף שישראל נמצאת ערב בחירות. "במצב עניינים רגיל, היה עלינו לחכות עם ההחלטה לממשלה הבאה, אולם הנסיבות מחייבות לקבל החלטה כבר עכשיו, שכן אתגרי הביטחון, כפי שהוצגו על ידי כל ראשי המערכות, מייצרים חלון החלטה צר וקצר", אמר.
אחרי ההצבעה בקבינט, גוש המפלגות התומכות ביו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו קראו ליו"ר הכנסת מיקי לוי לחייב הצבעה על ההסכם, אף שהיועצת המשפטית לממשלה סבורה כי אין חובה חוקית לכך. הן קראו גם לבנט, לשקד, לגדעון סער, ולזאב אלקין, ליועז הנדל וליפעת שאשא-ביטון להתנגד להסכם ולהשתמש בזכות הווטו של "גוש ימינה".