ההסכם עם לבנון על הגבול הימי אינו רק הסכם כלכלי על חלוקת רווחי גז. הוא גם ואפילו הרבה יותר מכך הסכם מדיני-ביטחוני חסר תקדים אליו נכנסות ישראל ולבנון.
לקריאת ההסכם המלא
למה זה חשוב:
• גם בישראל, גם בלבנון וגם בארצות הברית מגדירים את ההסכם כ"היסטורי". זו אינה טענה משוללת יסוד.
• זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה בה לבנון נכנסת למסגרת הסכמית בינלאומית מחייבת עם ישראל שמסיימת סכסוך מדיני-כלכלי בין המדינות.
• בעבר הושגו בין המדינות הבנות ביטחוניות, כמו לאחר מבצע "ענבי זעם" בשנות ה-90 לפני הנסיגה מלבנון, או החלטה 1701 של מועצת הביטחון שסיימה את מלחמת לבנון השנייה. אך אלה התמקדו בהפסקות אש זמניות ולא בסיום סכסוך.
במוקד החדשות:
• ההסכם קובע בצורה מפורשת כי הוא מהווה את "סיום המחלוקת הימית בין המדינות בצורה קבועה והוגנת".
• ההסכם גם מעגן את הדרישה הביטחונית המרכזית של ישראל - שימור קו המצופים בן חמשת הקילומטרים שישראל הציבה חד צדדית בים באזור ראש הנקרה לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000.
• שימור "קו המצופים" קריטי מבחינה ביטחונית כיוון שהוא מונע יכולת שליטה באש ובתצפית מלבנון על אזור החוף בצפון ישראל.
• ההסכם מכיר בקו המצופים כ"קו סטטוס קוו" שניתן יהיה לערער עליו בתנאי אחד בלבד - רק אם יתחיל מו"מ בין ישראל ללבנון על הגבול היבשתי.
• מעבר לעובדה שמו"מ כזה לא נראה באופק, גם אם יום אחד יתקיים המשמעות היא שישראל ולבנון נכנסו לתהליך מדיני משמעותי עוד יותר.
• ההסכם הוא גם כלכלי כיוון שהוא מחלק את רווחי הגז הפוטנציאליים במאגר צידון-קאנא שבשטח המחלוקת.
• הטענה של מבקרי ההסכם כי לבנון קיבלה 100 אחוז וישראל אפס היא שקרית. לפי ההסכם ישראל תקבל לפחות 17 אחוז מהרווח הכולל של המאגר.
• לפי ההערכות של משרד האנרגיה כלל הרווחים במאגר צפויים להיות שלושה מיליארד דולר. מתוכם ישראל תקבל 500 מיליון דולר. עבור הכלכלה הלבנונית הכושלת מדובר בסכום משמעותי ביותר אבל עבור הכלכלה הישראלית מדובר בסכומי כסף קטנים.
• גם מבקרי ההסכם טוענים כי ישראל היתה יכולה לקבל במקרה הטוב 40 אחוז מהרווחים. מדובר בתוספת של חצי מיליארד דולר בלבד למה שישראל תקבל כעת. בניגוד ללבנון זהו לא סכום כסף שישנה מציאות עבור ישראל.
התמונה הגדולה:
• לאור איומי חיזבאללה בחודשים האחרונים לפתוח במלחמה אם זכויותיה של לבנון לא יישמרו, ההסכם מונע בטווח הקצר הסלמה צבאית בגבול הצפון ומסיר מהשולחן מוקד מתיחות נפיץ.
• גם בטווח הארוך להסכם יש פוטנציאל ליצור יציבות ביטחונית משני צדי הגבול כיוון שלראשונה הוא יותיר מחיר הפסד מוחשי עבור לבנון בדמות אסדת גז שתספק חמצן למשק האנרגיה הלבנוני הקורס.
• מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אינו המנצח של ההסכם הזה. ההיפך הוא הנכון. חיזבאללה ניזון מהמתיחות מול ישראל ומהעימות מולה. סיבת קיומו היא התנגדות לישראל והוא מתנגד לכל הסכם איתה.
• החתימה על ההסכם מחלישה את תזת ההתנגדות של חיזבאללה שנאלץ להסכים למהלך של ממשלת לבנון כיוון שהבין שזה זוכה ללגיטימציה רבה בדעת הקהל הלבנונית, שם מעמדו נחלש בשנים האחרונות.
• החתימה על ההסכם מחזקת דווקא את מדינת לבנון, את ממשלתה ואת מתנגדי חיזבאללה. אמנם נשארו לא מעט מוקדי מתיחות לאורך הגבול בין ישראל ללבנון, אולם ההסכם מפחית עוד יותר את הלגיטימציה של חיזבאללה לצאת למהלך צבאי חד צדדי נגד ישראל.
מה הלאה:
• ההסכם עם לבנון אינו חלק מהסכמי אברהם אבל הוא הושפע מהאווירה שנוצרה באזור אחרי החתימה עליהם.
• לבנון הסכימה למו"מ ישיר עם ישראל בתיווך אמריקני בסוף תקופת טראמפ לאחר הסכמי אברהם. איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו העניקו בשבועות האחרונים תמיכה מדינית פומבית לממשלת לבנון להתקדם להסכם עם ישראל.
• בשנה האחרונה נשמעו לא מעט קולות בתוך לבנון שדיברו בזכות נורמליזציה עם ישראל. ההסכם הנוכחי רחוק מלהיות הסכם שלום, אך בהחלט יש לו ארומה ראשונית של נורמליזציה.