וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הגיע הזמן שמערכת המשפט והחינוך יתאימו את עצמן לעבריינות המין ברשת

אורנה היילינגר

עודכן לאחרונה: 8.9.2022 / 15:57

בית המשפט גזר את העונש המקסימלי על עבריין המין עידן מיכאלוב, שהפיץ תמונות של צעירות וילדות ללא הסכמתן. מדובר בבשורה לנפגעות ונפגעי עבירות מין ברשת. יחד עם זאת, נראה שהמערכות השונות, המשפט, האכיפה, החינוך והרווחה - נותרו עדיין בעולם הישן. טור דעה

בווידאו: ראש מחלק פשיעה מקוונת במחוז ת"א מעדכן על מעצר חשוד שהפיץ חומרים מיניים של נשים בטלגרם/צילום: דוברות משטרת ישראל

פסיקת בית המשפט הבוקר שגזרה את העונש המקסימלי על עבריין המין עידן מיכאלוב, שניהל קבוצות ורשתות בהן הפיץ תמונות אינטימיות ופרטים אישיים של צעירות, חלקן ילדות, ללא הסכמתן, מעידה על שינוי מגמה מעודד גם במערכת המשפט - אך הוא רק הצעד הראשון בכיוון הנכון למיגור המכה הקשה הזאת.

עידן מיכאלוב, הקים קבוצה בטלגרם שם פרסם תמונות וסרטוני עירום של נשים ישראליות, חלקן קטינות, בליווי כל הפרטים האישיים עליהן. לאחר שנים רבות בהן מערכת המשפט גררה רגליים והטילה עונשים קלים עד מביכים על עברייני המין ברשת, הכריע בית המשפט ופסק מאסר של חמש שנים - העונש המירבי המותר לפי חוק הסרטונים משנת 2014 (תיקון מספר 10 לחוק הטרדה מינית), ויש לברך את ההחלטה התקדימית והחשובה הזאת.

למרות שהעונש לא באמת יכול לתת מזור לנפגעות, וצלקת הפגיעה תלווה אותן ככל הנראה לתמיד, אין להקל ראש בפסיקה, שכן היא מעבירה מסר נחרץ המוקיע התנהגות כזו ומצביעה על מפרסם התמונות כעבריין מין לכל דבר. אך חשוב לא פחות - הפסיקה קשובה לנפגעות ולמצוקתן ומכירה בחומרת הפגיעה בהן.

טלגרם. GettyImages
האנונימיות שהרשת מספקת לתוקפים תורמת לעלייה בעבריינות מין/GettyImages

אין ספק שזו בבשורה למאות ואולי אלפי נפגעות ונפגעים מינית ברשת שעד עתה הייתה נטייה להקל ראש בחומרת העבירה מחד, וכהות חושים לגבי מצוקתם של הקורבנות (נשים וגברים כאחד) מאידך. כולנו ערים לעובדה שהעידן הדיגיטלי גרם לנדידת חלק ניכר מעבריינות המין למרחב המקוון, מנגד נראה שהמערכות השונות - החל ממערכת המשפט, דרך מערכת האכיפה ועד לרשויות הרווחה ומערכת החינוך - נותרו בעולם הישן.

הנגישות הרבה לטכנולוגיות מידע ותקשורת חינמיות, הקלות הבלתי נסבלת של סימון וניצול קורבנות במרחב הווירטואלי, האנונימיות לכאורה שהרשת מספקת לתוקפים ולעבריינים, והתפוצה הוויראלית המהירה כל אלו חוברים יחד לעלייה בפעילות עבריינית מינית בכלל, והפצת תמונות וסרטונים מיניים בפרט.

בקו הסיוע לאינטרנט בטוח שמפעיל איגוד האינטרנט הישראלי התקבלו לאורך השנים מאות פניות קורעות לב של נפגעים - יש לומר ביושר בעיקר של נשים - שתמונות וסרטונים אישיים וחושפניים שלהן הופצו ברשת ללא ידיעתן או רשותן. קשה להגזים בתחושת המצוקה, הכאב והבלבול של צעירה שגילתה שתמונות שלה מפורסמות בקבוצת טלגרם או באתר פורנו, לצד פרטיה האישיים, לעיתים שם מלא ואף כתובת.

בצל התופעה המכוערת והמסוכנת הזו, יש בעיני שתי בעיות אקוטיות לא פחות. האחת היא הנטייה להאשים את הקורבן. השאלות והתהיות (לעיתים קרובות גם בחדרי החקירות ואצל הסביבה הקרובה) בסגנון "למה הצטלמת ככה" או "למה שלחת למישהו תמונות כאלה?", "מה חשבת לעצמך כשהצטלמת ככה?" וכדומה.

עוד בוואלה!

5 שנות מאסר נגזרו על צעיר מאופקים שהפיץ תמונות של נשים בקבוצות טלגרם

לכתבה המלאה
בית המשפט העליון ירושלים. ראובן קסטרו
שהמערכות השונות, בהן מערכת המשפט, נותרו בעולם הישן/ראובן קסטרו

חשוב להדגיש - אם מישהי בוחרת להצטלם בעירום או באופן חושפני, אין זה אומר שהיא בחרה להפוך לכוכבת פורנו או לשתף את תמונותיה עם זרים. זו זכותה להחליט כיצד היא בוחרת להציג את עצמה, מתי ולמי. ובתנאי שהיא בוחרת זאת. לא עלינו לשפוט את מעשיה ואם בחרה לבטוח באדם מסוים הרי זאת זכותה. ההפצה הפומבית והבגידה באמון של המצולמת הם העבירה והפשע ולא עצם הצילום. האם חזרנו לימים אפלים של "היא הולכת עם מיני אז היא מזמינה את זה?".

חשוב להבהיר ולזכור - התמונות הרי אינן מפיצות את עצמן. כדי שהתמונה תופץ, צריך שמישהו ייצור תשתית ועליה הוא או אחרים יעשו בה שימוש. יש עבריין ראשי ויש סייענים רבים - וגם החוק מכיר בכך. מעבר להקמת תשתית כמו קבוצה או פורום סגור והזרמת תמונות בניגוד לרצונן או ללא ידיעתן של מצולמות (או מצולמים) יש גם את מי שבוחר ללחוץ על כפתור "שיתוף" או "העבר הלאה" בלי לחשוב על המחיר ועל המצולם. גם הוא שותף לעבירה. במקרה של מיכאלוב, הוא לא היה לבד, הוא אמנם יצר את התשתית אבל אלפי ואולי עשרות אלפי גברים, עזרו לו בכך. בהצטרפות לקבוצה, בצפייה בתמונות, בשיתוף התוכן, בהטרדת הנשים שפורסמו. לדעתי הם עבריינים לא פחות ממנו.

אבל אכיפה, ענישה ואיתור עבריינים לא יפתרו את הבעיה לבדן. כמו בפגיעות מיניות מסוגים אחרים, גם ההתמודדות עם תופעות של פגיעה מינית ברשתות מתמקדות בעיקר בחינוך ואזהרת הקורבנות ולא במניעה והסברה כלפי הפוגעים הפוטנציאליים. הפגיעה הזאת לא צומחת מתוך חלל ריק.

מתי בפעם האחרונה דיברתם עם הבנים הצעירים שלכם על זה? מתי הצבנו גבולות ואמרנו זה לא "קול" וזה לא הופך אותך ל"גבר-גבר" לצפות או להעביר תמונות חושפניות או תכנים פורנוגרפיים? הנטייה המיידית של כל המערכות - החינוך, המשפט, אפילו הנחיית ההורים, היא להזהיר את הבנות ולשכוח להזהיר ובעיקר לחנך באותה המידה את הבנים, שלצערנו לרוב הם העבריינים הפוטנציאליים. לא כל פוגע מינית עושה זאת מתוך התנהגות עבריינית, לעיתים זה חוסר מודעות או חוסר בגרות, אך הפגיעה חמורה באותה מידה והדרך למנוע אותה היא קודם בכל באמצעות חינוך. הגיע הזמן שנבין את זה.

אורנה היילינגר היא מנהלת מרכז נטיקה לשימוש מיטבי ברשת של איגוד האינטרנט הישראלי. למידע נוסף ופנייה לקו הסיוע לאינטרנט בטוח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully