טיפול לקוי: מערכת החינוך נכשלת בסיוע לתלמידים עם קשיים בלמידה

תלמידים עם לקויות למידה מאובחנים מאוחר מדי, על ידי מאבחנים שלא הוסמכו לכך ומבלי שבית הספר מחויב לקבל את ההמלצות - כך עולה היום (ראשון) מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מהדוח עולה כי משרד החינוך מכיר את הבעיות, אך לא מצליח לקדם פתרונות יעילים.

שיעור לקויות הלמידה והפרעות הקשב באוכלוסייה הוא 5%-15%, אך מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ב-2020 יותר ממחצית מהתלמידים, 53%, קיבלו התאמות בבחינות הבגרות, פי 1.4 מב-2012 - 37% זכו לתוספת זמן והגדלת שאלון הבחינה ו-16% להתאמות ברמה גבוהה יותר כמו הקראה והקלדה.

הפער הופך לביקורת של הורים ותלמידים, שטוענים שחלוקת ההקלות הפזרנית אינה הוגנת כלפי מי שלא מקבל אותן. ארגונים שעוסקים בנושא טוענים שהבעיה דווקא הפוכה. לפי הארגונים, ההקלות אינן משפרות את ההישגים של תלמידים שלא זקוקים להן, אך השוק הפרוץ מקשיח את עמדות משרד החינוך גם כלפי אלה שבאמת צריכים אותן.

המשרד מציב התערבות קודמת והוכחת פער בין הידע של התלמיד להישגיו כתנאי מקדים למתן ההקלות. מהדוח עולה כי דרישה זו מעכבת את קבלתן וגורמת לילדים לעבור מבחנים בלעדיהן, לעתים לתקופה ממושכת. המשרד מקדם את איתור התלמידים עם קשיי הלמידה כבר ביסודי ומדגיש את חשיבות האיתור המוקדם. אולם בניגוד לארגונים, הוא טוען כי הקדמת האבחון לגן אינה אופטימלית מאחר שילדים מתנהגים בצורה שעלולה להיתפס כבעייתית גם כשהיא נורמטיבית. הארגונים מבקשים לאתר את אותם ילדים עוד בגיל הרך, בטענה שההפרעות הן נוירו-התפתחותיות ולכן ניתן לזהות אותן מוקדם ולשפר את יעילות הטיפול.

בפני הילדים ניצבות מסוכות נוספות בדרך לקבלת ההקלות. הארגונים טוענים בנוסף כי המשרד מערים קשיים על תלמידים עם ציונים ממוצעים, שעל פניו נראה שאינם זקוקים להקלות כמו תלמידים שנכשלים במבחנים, ומונע מהם למצות את היכולת שלהם. כמו כן, בשל המחסור בכוח אדם הורים מופנים לאבחון פרטי בעלות גבוהה ורק מעטים זכאים לאבחון במימון משרד החינוך. גם למי שמצליח לקבל את המימון מחכה המתנה ארוכה ומייגעת.

לאבחון החסר יש השלכות רבות. בין השאר, הכישלונות החוזרים בבית הספר יכולים להוביל לחוויות תסכול, דיכאון, חרדה, כעס ותיוג חברתי שלילי. לילדים עם הפרעות קשב יש שכיחות גבוהה יותר של בעיות רגשיות והתנהגותיות, והם פגיעים יותר לסכנות כמו סמים ואלכוהול והתנהגות עבריינית, אפילו לתאונות דרכים. ההשלכות לא מסתיימות שם: מבחינה תועלתנית, במחקרים נמצא שאבחון מאוחר וחוסר טיפול בהפרעת קשב יכול לעלות למשק פי 7-5.3 לעומת אבחון וטיפול מוקדם.

הכשלים בטיפול בלקויות הלמידה נוגעים גם לאבחון עצמו. אחד מהם הוא הרלוונטיות של הכלים בהם משתמשים המאבחנים - אחת הערכות הנפוצות לבחינה בקריאה ובכתיבה פותחה והוצאה לאור ב-2006, ובחינת לקויות במתמטיקה יצאה ב-2009. בתחום שמתעדכן ונחקר באופן תדיר זהו זמן ארוך הרבה יותר מדי. קיימים כלים חדשים יותר, אך התרגום והתיקוף שלהם עדיין לא החל, וייקח זמן רב עד לכניסתם לשימוש סדיר.

בעיה נוספת היא הסדרת התחום. כיום, אין הגדרה רשמית לאנשי המקצוע שאבחונם תקף לקבלת זכאות להתאמות או לתוכן שצריך להיכלל באבחון. בחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, נוסחה רשימה של בעלי מקצוע שאם עמדו בדרישות ההכשרה יכולים לאבחן לקויות למידה והפרעות קשב בתלמידים במוסדות על-תיכוניים, בהם פסיכולוג מומחה, בעל תואר מוסמך בלקויות למידה, רופאים שונים ועוד. אולם החוק מחייב ששר החינוך, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים, המועצה להשכלה גבוהה והנציבות, יקבע דרישות לעניין הכשרה עיונית ומעשית, תקופת התמחות או בחינות הסמכה בתחום לקויות הלמידה, הנדרשות ממאבחן לשם הכרה בו כמאבחן מוכר או קביעה כי ההכשרה הקיימת של אנשי המקצוע עומדת בדרישות ההכשרה. למרות שחלף יותר מעשור מאז החקיקה, תנאים אלו טרם הוגדרו.

נוסף על כך, במסגרת החוק נקבע כי יש להגדיר תנאים בנוגע למהו אבחון מוכר - מהן אמות המידה לשיטות אבחון מקובלות, מי מוסמך לקבוע אותן או איך לערוך את מסמך האבחון. גם תנאים אלו טרם הוגדרו.

התוכנית המרכזית שקידם משרד החינוך בשנים האחרונות בנושא היא "מלקויות ללמידה", המיושמת בחטיבות הביניים, שמטרתה המרכזית היא העברת הדגש מהתאמות בדרכי היבחנות להתאמות בדרכי הוראה. כדי למנוע אי-שוויון, הוחלט כי רק תלמידים שאובחנו על ידי השירות הפסיכולוגי חינוכי במימון משרד החינוך ובהפניית בית הספר יזכו בהקלות. התוכנית מחולקת לכמה שלבים: איתור תלמידים מתקשים בתחילת כיתה ז', התערבות כיתתית והתאמת הוראה לכלל הכיתה, התערבות קבוצתית לכ-15%-20% תלמידים מתקשים מהכיתה, התערבות פרטנית לכ-2%-5% מהתלמידים בכיתה שהסיוע הקבוצתי לא קידם אותם, בדיקת נחיצות התאמות בדרכי היבחנות בכיתה ט' לתלמידים שהסיוע הפרטני לא קידם אותם, והפניה לאבחון לאלו הזקוקים להתאמות.

ההורים והארגונים טוענים כי היא מלאה בחורים: בדיקת נחיצות ויעילות ההתאמות אורכת שנתיים שבמהלכן התלמידים נבחנים שוב ושוב ללא הקלות, אחד המבחנים המשמשים לאיתור התלמידים המתאימים כלל אינו כלי לאבחון לקויות למידה, ההתערבות בחטיבת הביניים מאוחרת מדי, ולאיסור על אבחון חיצוני אין תוקף ממשי כשהורים עם יכולת כלכלית משלמים על שיעורים פרטיים ואבחונים אחרים.

מסקר שערכה הנהגת ההורים הארצית בקרב מאות הורים בבתי ספר שבהם מיושמת התוכנית עלה כי 80% מהם לא קיבלו הסבר עליה, ושיותר מ-50% מהתלמידים שאובחנו עם לקות למידה או הפרעת קשב לא קיבלו סיוע לימודי. את הטענה הבסיסית ביחס לאופן שבו פועלת התוכנית הם הגדירו כך: אם יסייעו לילדים, מצבם לא יהיה מספיק גרוע על מנת להתקבל אליה, לקבל עזרה בבית הספר ובהמשך לקבל התאמות, ומנגד אי-סיוע עלול לעלות בפגיעה רגשית ולימודית.

"כאמא לשלושה ילדים לקויי למידה, ממצאי הממ"מ מאששים את מה שאני יודעת מזמן - מערכת החינוך נכשלת בטיפול בילדים לקויי למידה", מסרה חברת הכנסת ענבר בזק, שיזמה את הדוח. "יותר מ-50% מהתלמידים שאובחנו עם לקות למידה או הפרעת קשב לא קיבלו סיוע לימודי במסגרת בית הספר. מי שהתמזל מזלו ונולד למשפחה אמידה - יוכל לקבל תמיכה וסיוע במימון פרטי בעוד שהילדים האחרים נופלים בין הכיסאות. פעלתי רבות בכנסת היוצאת כדי לשנות מציאות זו, ואני מתכוונת להמשיך לפעול בתחום גם בכנסת הבאה".