וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"כשאהיה שם עם האנשים שהצליחו לשרוד, זה יתפרץ מחדש, כל הרגשות"

אסתר רוט-שחמורוב

עודכן לאחרונה: 4.9.2022 / 8:25

האצנית האגדית אסתר רוט-שחמורוב, שהיתה חלק ממשלחת הספורטאים למינכן באולימפיאדת 1972, שבה נרצחו 11 מחברי המשלחת על ידי מחבלים, תחזור למינכן השבוע, לטקס לרגל 50 שנה לאירוע הנורא. "מרגע שחזרתי אחרי הטרגדיה לא הפסקתי לעסוק בנושא", היא מספרת

אתלטית ישראלית אסתר רו?ט שחמורוב. ברני ארדוב
"מחייה אותם מחדש". האצנית אסתר רוט שחמורוב/ברני ארדוב

השאלה מה אני זוכרת לגבי רצח הספורטאים במינכן היא לא רלוונטית, כי מרגע שחזרתי אחרי הטרגדיה, לא הפסקתי לעסוק בנושא ולא עצרתי, מה שגם שלקחתי על עצמי להיות הנציגה, הפה של אלה שנרצחו. אחד מהם היה המאמן שלי עמיצור שפירא שאמר לי "אני איתך, יחד אנחנו מגיעים לאולימפיאדה", ואז אני חוזרת לבד חיה.

אחרי האולימפיאדה רבים מהמשתתפים התכנסו בבתיהם, כל אחד שקע במה ובאיך שהוא חווה את הכאב הזה. אני הייתי בין המשתתפות הצעירות, רק בתחילת הקריירה שלי. החלטתי להמשיך הלאה ובזה שהתחלתי לצאת לתחרויות הרגשתי שאני מחייה אותם מחדש כי כל התקשורת עטה עליי ורצו לשמוע מה היה.

ראש הממשלה יצחק רבין עם דוד שוויצר, אסתר רוט שחמורוב ובעלה פיטר, 1976. סער יעקב, לשכת העיתונות הממשלתית
רוט שחמורוב בפגישה עם ראש הממשלה רבין, ב-1976/לשכת העיתונות הממשלתית, סער יעקב

לא הפסקתי לרגע אחד להנציח את הנרצחים, לדבר על הנושא, וכשרואים אותי בארץ אין אדם שלא מדבר איתי על איך הוא חווה את האירועים ההם, איך הוא הרגיש. זה זיכרון מתמשך. יש הרבה רגעים שזכורים לי. הזיכרון הטוב הוא שהגעתי למה שהוא אולי החלום של כל ספורטאי, אחרי שש שנות אימון. ניצחתי ספורטאים, אלופים. בעולם לא ידעו איך לאכול אותי. זו הייתה קפיצת דרך כבירה שפתאום נקטעה, ואז זה ירד מסדר היום מבחינת החשיבות, בגלל הטרגדיה.

האולימפיאדה המשיכה כרגיל. הייתי בחצי גמר בדיוק. אפילו לא התעניינתי מה הייתה התוצאה שלי, אם יכולתי להגיע לגמר - הכול התגמד סביב החיים עצמם. היום הייתי בהקרנה של סרט על אותם אירועים. ראיתי את עצמי שם, בת 19 וחצי. ראיתי את הריצות וראיתי את האבל אחרי הרצח. זה זרק אותי אחורה. ממש בכיתי.

עוד בוואלה

ממשלת גרמניה: נשלם פיצויים למשפחות 11 הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן

לכתבה המלאה

אסתר רוט שחמורוב. AP
רוט שחמורוב בתחרות/AP
אסתר רוט שחמורוב עם חברי משלחת האולימפיאדה למינכן 1972. באדיבות המצולמים
עם חברי המשלחת האולימפית ב-1972. "קפיצת דרך כבירה שנקטעה"/באדיבות המצולמים

משמעות הטקס היא שאפשר לחוש בשינוי שחל לא אצלנו, אלא אצל הגרמנים. חשבנו בהתחלה שהם מנסים לטשטש, להחביא, הם הסתירו מסמכים והיו לא נחמדים. לא רצו לקבל אותנו. אם לקחו אותי, למשל, לאצטדיון להצטלם, במקום שאליו הגעתי לא פתחו את השערים. אבל הזמנים השתנו, ממשלות התחלפו. בראש גרמניה עמדה שנים ארוכות אנגלה מרקל, ואחריה אולף שולץ. בראש הוועד האולימפי עומד כעת תומס באך. מרגישים אצלם אהדה כלפי ישראל, שמתבטאת בטקס המסמל שינוי. בעבר פעלו כדי להסתיר, אבל מה שניסו להסתיר התגלה בסופו של דבר.

בישראל אנחנו מקיימים טקס כל שנה. אנחנו לא זקוקים לטקס של הגרמנים, אבל העובדה שהם רואים חשיבות בעריכתו היא משמעותית.

כשראיתי היום את האירועים בסרט, הם נראו לי אחרת. נכון שאני מדברת עליהם ומזכירה ולא שוכחת, אבל כשראיתי את עצמי בצעירותי, וכמה עצובים היינו, ועד האנשים היו המומים, הרגשות פרצו. אני מניחה שגם כשאהיה שם, עם המשפחות, עם האנשים שהצליחו לשרוד, עם נציגי הוועד האולימפי, זה יתפרץ מחדש. כל הרגשות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully