דוח מיוחד שפורסם לבקשת "איגי - ארגון נוער גאה", שבחן פגיעות מיניות בבני נוער להט"בים, מצא כי ההשתייכות לקהילה עלולה לייצר גורמי סיכון ייחודיים. על פי הדוח של הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילה, קיימים מרחבים שונים המאפשרים או אפילו מעודדים פגיעות מיניות.
הדוח נכתב בעקבות הרבה אירועי פגיעה מינית בקהילה הלהט"ב בכלל, ובאיגי בפרט, וגם עקב התלונות נגד איש התקשורת גל אוחובסקי. חברי הוועדה ביקשו לייצר שיח פנים קהילתי על המרחב המותר והאסור מבלי להיכנס לסטיגמות או הכללות שיגרמו לפגיעה נוספת בקהילה. הדוח נמנע מלהגדיר את המנעד הפלילי, למרות עדויות על אירועים פלילים ששמעו חברי הועדה מפי המרואיינים.
כך לדוגמא, צעירים להט"בים מצויים במרחב שבו מתקיים סחר חליפין של מין תמורת כסף. לעיתים סחר זה יכונה "תמיכה", כלומר, מתן קורת גג, מימון שירותים שונים ועוד, והוא תוצר לוואי ישיר של פערי הכוחות וההדרה החברתית שתוארו. פערי הכוחות נוצרים בין היתר בעקבות הפרשי גילאים גדולים במרחבים שבהם נמצאים חברי קהילת הלהט"ב.
דוגמא נוספת היא המרחב האינטרנטי - סצנת ההיכרויות הלהט"בית מבוססת ברובה על אפליקציות היכרות. גם במקרה זה החוויה היא מינית מאוד ועלולה להוביל לפגיעות. הקלות בה עובר השיח למיני ובוטה כשאיברי גוף נחשפים ולאו דווקא ברצון שני הצדדים, היא גורם סיכון משמעותי, בעיקר לצעירים ובלתי מנוסים. זהו מרחב שקשה מאד להביע בו הסכמה (או אי הסכמה), רצון (או היעדר רצון) לאקטים מיניים.
מרחב מרכזי נוסף בחיי קהילת הלהט"ב הוא מרחב חיי הלילה, שכולל בעיקר מסיבות, אך גם מקומות מפגש אחרים כמו סאונות. מרחב זה מתאפיין לעיתים בשימוש בסמים, הגורמים לטשטוש הגבולות וגם לטשטוש ההסכמה והרצון. על פי עדויות, המרחב מאפשר שחרור מהצורך להסתיר, ומסייע במימוש הזהות המובחנת של חברי הקהילה. יש עדויות רבות לפיהן חיי הלילה אינם בטוחים עבור רבים העלולים להיות חשופים לפגיעה מינית.
על פי הדוח, ישנם גורמים שמעכבים את חשיפת הרשויות והגורמים הרלוונטיים לפגיעה מינית. הגורם המרכזי הוא שהנפגעים עצמם אינם יודעים לזהות או להכיר באירוע כפגיעה מינית, שכן לעיתים הוא מסווג כחלק מהנורמה הקהילתית. גורם מעכב נוסף הוא הסתרת הזהות המינית מונעת חשיפה של פגיעה מינית, כדי להימנע מחשיפת הזהות המינית או הנטייה המגדרית. בנוסף, ישנה פרשנות לא נכונה של המונח "חופש מיני" עלולה להביא לכך שיחסי מין יתקיימו ללא הסכמה, רצון והדדיות. השיח השולט בקהילה אינו מדגיש באופן מובהק את החיוניות של האלמנטים הללו בכל אינטראקציה מינית.
עוד בנושא
"ניסינו להתמקד בייחודיות של הפגיעות המיניות בקהילה", אמרה לוואלה! יו"ר הוועדה, נאוה בן אור. "בשלב בו חברי הלהט"ב לומדים על המיניות שלהם הם נמצאים במצוקה גדולה, במיוחד אם הם מגיעים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ולעיתים מנודים מהמשפחה שלהם. קשה להם למצוא מקום ואנשים מבוססים בקהילה מנצלים את הפגיעות שלהם".
"בקהילה הכללית אנחנו יודעים להגיד מה נכון ומה לא נכון בהטרדות מיניות, לעומת זאת בקהילת הלהט"ב לא נעשה בירור מעמיק של רצון ומרחב אישי. מרחב ההיכרות בקהילה הוא סביב הזהות המינית, והנוער צריך או מוכרח להחצין את המיניות שלו כדי להרגיש שייך. התופעה מצטרפת לעובדה שלעיתים קרובות בני הנוער האלו מרגישים מחוץ לקבוצת השתייכות - ונוצרת סיטואציה בעייתית", סיכמה בן אור.
חברי הוועדה ממליצים צעדים ראשונים לשינוי מציאות: הפיכת מרחב חיי הלילה זה לבטוח עבור חברי הקהילה, לרבות אמירה מפורשת של גורמים אלה באשר לגבולות שראוי שיוצבו בעת הבילוי במרחבים אלה. דבר נוסף יצירת מרחבי היכרות אינטרנטיים בטוחים יותר המאפשרים לכל משתמש את רמת החשיפה וטיב הקשר שהוא מעדיף, תוך שליטה מלאה בתכנים של מיניות ואינטימיות. לבסוף נדרש ייסוד גוף ציבורי מקצועי ייחודי ונגיש לקהילת הלהט"ב שתכליתו סיוע, לרבות סיוע אנונימי, לכל מי שחש עצמו נפגע בהקשר המיני. גוף כזה, יוכל לאסוף חומרים מדעיים ואחרים, שישמשו בתהליך שינוי התודעה בקהילה ובחברה הכללית.