התאונה הקטלנית שאירעה השבוע באתר הבניה בטירת כרמל בה נהרגו שני פועלים ונפצעו שלושה, רק מדגישה את מה שהרשויות יודעות זה מכבר - הכאוס בענף הבניה המסוכן כל כך והעלמת העין מכשלי הבטיחות הזועקים מכל עבר.
על אף מאמצים שנעשו בשנים האחרונות, קצב ההרוגים נותר ללא שינוי משמעותי והוא רק אינדיקטור אחד למצב חוסר הבטיחות בענף. "מדינת ישראל מפקירה את עובדי הבניין", קבל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן במאי 2022, לאחר שבדק את בטיחות העובדים באתרי הבנייה ומצא שורת ליקויים. הוא קרא בין היתר להגברת האכיפה. אבל בעוד תנופת הבניה נמשכת, כוח האדם שמקצה המדינה לנושא דל, והתוצאות בהתאם. האכיפה אינה מדביקה את קצב הבנייה ואינה מרתיעה את הקבלנים המחפשים "לחתוך פינות" על חשבון חיי העובדים.
ארגון העבודה הבין-לאומי מזהה את ענף הבנייה כאחד הענפים המסוכנים ביותר לעובדים בו. ואכן על דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי 2022, עולה שבישראל, בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 נהרגו 32 עובדים בתאונות עבודה בענף הבנייה, ובשנים 2017-2020 שיעור העובדים שנהרגו בתאונות עבודה בענף הבנייה היה גדול משיעורם בענפי התעשייה, השירותים והמסחר והחקלאות. מהנתונים עולה שבהשוואה בין-לאומית, שיעור ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה בכל אחת מהשנים 2011-2018 היה בישראל גדול - בחלק מהשנים פי שניים ויותר - מהממוצע ב-28 מדינות האיחוד האירופי.
מביקורת זו עולה כי על אף המהלכים שננקטו, יש פערים במערך הפיקוח והאכיפה: לא מתקיימת אכיפה אפקטיבית דייה של עבירות הבטיחות הפליליות בענף הבנייה, ופעולותיו של מינהל הבטיחות בנוגע לניתוח הנתונים והפקת הלקחים בעקבות תאונות עבודה טעונות שיפור והרחבה. למינהל הבטיחות לא הוקצו מלוא המשרות לתחום הפיקוח על הבטיחות בענף הבנייה, בהתאם לסיכום התקציבי בנדון, ולא אוישו מלוא המשרות שהוקצו לו בתקן.
מבקר המדינה מתריע שנכון לאוקטובר 2021 לא פעלה במינהל הבטיחות יחידה ייעודית לחקירות פליליות, על אף הצורך שהעלו גורמי המקצוע בפעילותה, ותפקידי החקירה הפלילית ניתנו למפקחים, נוסף על תפקידי הפיקוח שהם מבצעים. בשנים 2018-2021 הועברו תוצריהן של 26 חקירות שביצע מינהל הבטיחות ליחידת התביעות לצורך הגשת כתבי אישום - 13 חקירות בשנת 2018, חקירה אחת בשנת 2019, שתי חקירות בשנת 2020 ועשר חקירות בשנת 2021. מבקר המדינה סבור כי בשל אי-פעילותה של יחידת חקירות ייעודית כאמור נפגעה האכיפה כלפי מי שביצע עבירות בטיחות.
מנגד, במינהל הבטיחות גאים לציין עלייה של יותר מ-5% בביקורי הפיקוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אולם, באותה נשימה מציינים שבשנה האחרונה חל גידול של 40% בהתחלות בניה, כך שהגברת הפיקוח אינה מדביקה את קצב הגידול בענף. נתוני מינהל הבטיחות למספר התאונות הקטלניות במחצית הראשונה של 2022 מצביעים על 12 הרוגים לעומת 13 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד. ולמרבה הצער, בחודשיים שחלפו מאז המספר כמעט והכפיל את עצמו.
אינג' חזי שורצמן, מפקח עבודה ראשי במינהל הבטיחות בזרוע העבודה, הקים בתחילת שנת 2020 מערך חקירות שכולל נכון להיום היום עשרה מפקחים חוקרים תחת חוקר ראשי במטה המינהל. אותם מפקחים עוסקים גם בפיקוח וגם בקידום כתבי אישום על פי נוהלי משרד המשפטים. מתחילת שנת 2020 בוצעו 35 חקירות שהובילו להגשת 26 כתבי אישום ליחידת התביעות של המשרד.
במקביל, שלושה חוקרים בכירים של מינהל הבטיחות הועברו ליחידת פלס המשטרתית לחקר התאונות הקטלניות בענף הבנייה וביצוע חקר פרשיות של זיופי מסמכים, זהויות בדויות של עגורנאים ועוד. שוורצמן גם מדגיש שבעוד הארגון שלו מתעד תאונות קטלניות (וכמאמר הביקורת לא תאונות המסתיימות אחרת, גם לא בכמעט מוות), כתבי האישום בגין התרחשות תאונות קטלניות הינם באחריות משטרת ישראל ואינם קשורים לכתבי האישום של המינהל.
"שיתוף פעולה עם רגולטורים נוספים הוא הכרחי במאבק בתאונות הבניה", הוא מבקש להדגיש. מינהל הבטיחות רואה בכתבי האישום יעד רב חשיבות בנוסף לעיצומים הכספיים וצווי הבטיחות שמוטלים מדי יום על ידי המפקחים. עם זאת, למרות הדגש ששמים ביחידה על עיצומים כספיים ואומרים שהוא הכלי ההרתעתי ביותר שלה, עולה שמתוך 80 מיליון שקלים של עיצומים כספיים שהוטלו על קבלנים נגבו רק 16 מיליון שקלים, כ-20% בלבד. "תהליך הגביה שהוכתב לנו הוא תהליך בירוקרטי מסורבל ומתיש", מסביר גורם ביחידה.
משטרת ישראל הקימה בינתיים את יחידת "פלס" בתוך היאל"כ, היחידה ארצית למאבק בפשיעה כלכלית
יאל"כ. זו היחידה שעליה הוטלה חקירת האסון בטירת כרמל. "פלס" פועלת במהלך כל ימות השנה באכיפה משולבת עם משרד הכלכלה, אבל מתרכזת בחקירת תאונות עבודה חמורות ביותר וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים נגד יזמים וחברות בתחום הבטיחות והבנייה. "משטרת ישראל תמשיך לחקור במקצועיות וביסודיות כל חשד לביצוע עבירות פליליות בהקשר של תאונות עבודה עם נפגעים ובכלל", מבטיחים לוואלה! ביחידת "פלס", ומזכירים כי "היחידה חוקרת גם פרשיות חשיפה נגד מחוללי פשיעה בתחום הבנייה והכל במטרה למנוע פגיעה בחיי אדם ולחשוף מפגעים חמורים באתרים השונים".
צריך לציין שזאת כמובן בנוסף לתיקים שנחקרים בכלל מחוזות המשטרה, בליווי יחידת "פלס", אבל בסך הכל, מאז הקמת היחידה, נחקרו אצלה כאלף מעורבים ב-60 תיקי חקירה של תאונות עבודה ותיקי חשיפה, בהם הוגשו 33 כתבי אישום חמורים בשורה ארוכה של עבירות הנושקות לתחום. בשורה התחתונה - זו טיפה בים בהתחשב בנתוני הענף המחרידים. לא פלא. ליחידת "פלס" רק חמישה חוקרים במשרה מלאה. שלושה מהם הגיעו כאמור ממינהל הבטיחות. בשבוע כמו השבוע בעקבות התאונה בטירת כרמל, כל חמשת החוקרים עסוקים סביב השעון בחקירת התאונה הזו שאף אינה האחרונה. שעה וחצי אחרי התאונה הקטלנית בטירת כרמל כבר אירעה תאונת עבודה קטלנית נוספת באתר בנייה ישוב גדיש, בה נהרג פועל.
"שתי התאונות הקטלניות המחרידות בהן נהרגו 3 עובדים השבוע הן חוליה נוספת בהפקרת בטיחות העובדים, אשר מתחילת השנה 44 מהם נהרגו בתאונות עבודה מהם 21 באתרי הבנייה", אומרת ד"ר הדס תגרי, מייסדת ומנהלת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה". המדווחת בצער, "אנו עדים לירידה משמעותית בהיקף מפקחי הבטיחות במנהל הבטיחות שירד בשנתיים האחרונות מ-90 ל-70, ועל אף הבטחות חוזרות ונשנות ותקנים פנויים דבר לא נעשה לתיקונו. גם המשטרה והפרקליטות אינן מטפלות כנדרש במיצוי החקירות והדין עם האחראים וזאת בפרט באזור הצפון, בו התרחשו בשנים האחרונות כשליש מתאונות העבודה הקטלניות, אולם כתבי אישום ספורים בלבד הוגשו".
רק 5 כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות בשנה
בשורה התחתונה, 15 חוקרים מופקדים במדינת ישראל על חקירת תאונות ב-15,000 אתרי בניה, משימה בלתי אפשרית. לא פלא שמנתונים שמסרה בראשית השנה הפרקליטות לוועדת המשנה לנושא התאונות בענף הבניה, לבקשת יו"ר הועדה, ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), עולה שב-2021 הגישה הפרקליטות רק 23 כתבי אישום בגין עבירות גרם מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות בתאונות עבודה. בפרקליטות מחוז מרכז הוגשו שישה כתבי אישום, בפרקליטות מחוז דרום הוגשו חמישה כתבי אישום. בפרקליטות מחוז ירושלים הוגשו שישה כתבי אישום. בפרקליטות מחוז ת"א הוגשו שישה כתבי אישום ועל פי נתונים אלה מהפרקליטות, בפרקליטות מחוז צפון וחיפה כלל לא הוגשו כתבי אישום בשנת 2021. תיק אחד הסתיים בהסדר מותנה.
מתוך תיקים אלה רק 7, בכל הארץ, הוגשו ב-2021 בגין גרימת מוות ברשלנות בענף הבנייה: אחד מהם בגין תאונה שאירעה ארבע שנים קודם לכן, ב-2017, שלושה בגין תאונות ב-2018, אחד בגין תאונה ב-2019 ושתיים בגין תאונות ב-2020.
ב-2020 הוגשו בכל הארץ 5 כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. ב-2019 הוגשו 8 כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. ב-2018 הוגשו 4 5 כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות וב-2017 רק כתב אישום אחד בגין עבירה זו.
"העובדים משלמים בחייהם, דוח קשה וחשוב פורסם, עברו שבועות וחודשים, וההמלצות נשארו עדיין ברובן על הנייר", אמר ח"כ אוסאמה סעדי הנחוש בתום דיון שקיים לוועדה שלו חדר הועדה לביקורת המדינה, בהתרסה, כיוון שבשל פוליטיקה זו לא התכנסה לדון בדוח המבקר, כשפורסם. ניתן לומר את אותם הדברים גם היום.
למרבה הצער, מומחים בתחום אומרים כי התחזית לעתיד הנראה לעין אינה ורודה. תנופת הבנייה בישראל צפויה להמשך. הבניינים גבוהים יותר ומורכבים יותר, הם נבנים בשטחים עירוניים צפופים יותר והלחצים הכלכליים לאכלס אותם במהירות, גדולים יותר. העבודות עליהם מסוכנות יותר והתאונות קטלניות יותר.