ראש השנה 2024: מתי ערב החג, המנהגים וכל מה שצריך לדעת

• ראש השנה העברית יחול השנה ביום רביעי, כ"ט באלול תשפ"ד, 2 באוקטובר 2024.
• החג יסתיים ביום שישי, ב' בתשרי תשפ"ה, 4 באוקטובר 2024.

• ירושלים
• כניסת החג - 18:10
• יציאת החג - 19:20

• תל אביב
• כניסת החג - 18:27
• יציאת החג - 19:22

• חיפה
• כניסת החג - 18:19
• יציאת החג - 19:22

• תקיעת השופר בראש השנה מתבצעת אחרי קריאת התורה בבוקר, ובמהלך תפילת המוסף שבאה אחריה.
• תקיעת שופר היא בגדר מצוות עשה, אחת מתרי"ג מצוות. היא חוזרת כמה פעמים במהלך התפילה בשני ימי החג. כאשר א' דראש השנה חל בשבת, לא תוקעים ביום זה בשופר.
• לפי רב סעדיה גאון, הנחשב לראשון שגיבש סידור תפילה אחיד, אחת הסיבות לתקיעה בשופר היא הכתרת ה' כמלך על כל הארץ. סיבה נוספת היא זכר למעמד הר סיני שלגביו נאמר: "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד". טעמים בולטים אחרים למצווה הם זכר לחורבן בית המקדש, וזכר לעקדת יצחק.
• סוגי התקיעות הנהוגים הם תקיעה (קול ממושך) שברים (שלוש תקיעות קצרות), ותרועה (רצף של תקיעות קצרות מאוד). בקהילות אשכנז נהוג להאריך בתקיעה האחרונה ברצף, והיא מכונה "תקיעה גדולה".
• הרמב"ם מתיר שימוש אך ורק בשופר העשוי מקרן של כבש, וכך אכן נהוג ברוב קהילות ישראל. יהדות תימן נהגה לתקוע בשופר הקודו, העשוי מקרן של סוג של אנטילופה אפריקאית. זהו שופר ארוך יותר ומסולסל, בעל קול עמוק.

• ערב חג ראש השנה הוא יום מקוצר. החופשה בבתי הספר תתחיל כבר ביום רביעי, 2 באוקטובר, בערב החג.
• התלמידים יחזרו לבתי הספר ביום ראשון, ד' בתשרי, 6 באוקטובר 2024.
• לאן הישראלים יטוסו בחגים? הפתעה ברשימת היעדים >>

• ביום רביעי, 2 באוקטובר 2024, ערב ראש השנה תפעל התחבורה הציבורית במתכונת שישי.
• בימים חמישי, 3 באוקטובר ושישי, 4 באוקטובר 2024 לא תופעל תחבורה ציבורית.
• התחבורה הציבורית תתחדש במוצאי שבת, 5 באוקטובר 2024.

הסימנים של ראש השנה הם חלק ממנהג קדום רחב יותר של עריכת סדר ליל ראש השנה. מנהג זה מקורו בתלמוד הבבלי, ועל פיו נערכת סעודה שבמהלכה אוכלים מאכלים מיוחדים, בליווי ברכות. סוג המאכל קשור בשמן של הברכות. מאוחר יותר התרחב מספר המאכלים, והם משתנים על פי מסורות שונות. אכילת תפוח בדבש היא הידועה ביותר מבין חלקי המנהג.

חמשת הסימנים הבסיסיים הם קרא, רוביא, כרתי, סילקא ותמרי - שמות ארמיים שאת פירושם המדויק קשה לדעת. המנהג הנפוץ הוא לזהות את הקרא עם ירק ממשפחת הדלועים שנקרא קרע ונמצא בשווקים בתקופת ראש השנה. יש המשתמשים בדלעת במקום.

רוביא: יש המזהים אותו עם לוביה. בקהילות אחרות נהוג לאכול חילבה בסימן זה, ויש המזהים אותו גם עם הפול המצרי.

כרתי: על פי רוב מזהים סימן זה עם כרישה.

סילקא: על פי רוב נהוג בסימן זה להשתמש בתרד. אחרים משתמשים במנגולד (סלק עלים) או בשורש הסלק עצמו.

תמרי: לגבי סימן זה יש הסכמה שמדובר בתמרים.

מאכלים שנוספו לסדר ראש השנה עם הזמן: ראש (של כבש או דג), רימון, אתרוג, חבושים, גזר וחלות בצורות שונות וסמליות, והתפוח בדבש הידוע.

כל המתכונים הכי שווים לראש השנה 2024 >>

• כרתי: שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו
• סילקא: שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו
• רוביא: שירבו זכויותינו
• תמרי: שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו
• קרא: שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו
• ראש כבש או ראש דג: שנהיה לראש ולא לזנב
• רימון: שנהיה מלאים מצוות כרימון. נוסח אחר: שירבו זכויותינו כרימון
• גזר: שתקרע רוע גזר דיננו ותגזור עלינו גזרות טובות
• תפוח בדבש: שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה

אכילת תפוח בדבש היא מנהג שנפוץ בקרב קהילות אשכנז בימי הביניים המאוחרים. האשכנזים גם החליפו את ראש הכבש הנהוג בראש של דג. ברוב הקהילות האשכנזיות, וגם בחלק מהקהילות הספרדיות במערב אירופה, זנחו את המנהג המקורי של אכילת רוביא, כרתי, סילקא ותמרי, והוא התחדש רק בעשרות השנים האחרונות בארץ.

ריח מתוק של סוכר, ותקווה חדשה: העוגות השוות של ראש השנה 2024 >>

כך תכינו לחמניות תפוח בדבש מושלמות >>

סַבְרִי מָרָנָן נוסח אשכנז: וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי; נוסח עדות המזרח: ועונים: לְחַיִּים

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶה, נוסח עדות המזרח: אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, יום (בשבת: זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְיום הַזִּכָּרון:

ביום הראשון של החג מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.

• נוסח הברכה על הנרות בראש השנה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב".
• את הנרות נהוג להדליק בכל אחד מהימים. ביום השני מדליקים מהנר של ערב החג הראשון, שכן אין להדליק אש חדשה ביום טוב.
• יש הנוהגים להדליק את הנרות לפני כניסת החג. אחרים מדליקים אחרי הכניסה. במקרה כזה, אין להדליק אש חדשה, אלא להדליק מנר שכבר דולק.

שנה טובה - מילים: לוין קיפניס, לחן: נחום נרדי

שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה

אֲנִי כַּפַּי אֲרִימָה

שָׁנָה טוֹבָה לְךָ, אַבָּא,

שָׁנָה טוֹבָה לָךְ, אִמָּא

שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!



שָׁנָה טוֹבָה לְדוֹד גִּבּוֹר

אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת

וּלְכָל נוֹטֵר, בָּעִיר, בַּכְּפָר,

בִּרְכַּת "חָזָק" נִמְסֶרֶת.

שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!


שָׁנָה טוֹבָה, טַיָּס אַמִּיץ,

רוֹכֵב בִּמְרוֹם שָׁמַיִם,

וְרֹב שָׁלוֹם מַלָּח עִבְרִי,

עוֹשָׂה דַּרְכּוֹ בַּמַּיִם.

שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!



שָׁנָה טוֹבָה לְכָל עָמֵל

בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט,

שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה

לְכָל יַלְדָּה וָיֶּלֶד!

שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!



בשנה הבאה
אהוד מנור / נורית הירש


בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת

וְנִסְפֹּר צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת.

יְלָדִים בַּחֻפְשָׁה יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת

בֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת.

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאֶה

כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה

בַּשָּׁנָה, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.



עֲנָבִים אֲדֻמִּים יַבְשִׁילוּ עַד הָעֶרֶב

וְיֻגְּשׁוּ צוֹנְנִים לַשֻּׁלְחָן.

וְרוּחוֹת רְדוּמִים יִשְּׂאוּ אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ

עִתּוֹנִים יְשָׁנִים וְעָנָן.

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאֶה...



בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נִפְרֹשׁ כַּפּוֹת יָדַיִם

מוּל הָאוֹר הַנִּגָּר הַלָּבָן

אֲנָפָה לְבָנָה תִּפְרֹשׁ בָּאוֹר כְּנָפַיִם

וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח בְּתוֹכָן.

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאֶה...

הקיץ עבר
מילים: שמואל בס, לחן: עמנואל עמירן


הַקַּיִץ עָבַר, הַחֹם הַגָּדוֹל

שָׁנָה חֲדָשָׁה בָּאָה לַכֹּל

רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת, נוֹדְדוֹת צִפּוֹרִים

הוֹלְכִים וּבָאִים הַיָּמִים הַקָּרִים.



הַבִּיטוּ וּרְאוּ קָטֹנְתִּי אֶתְמוֹל

הַקַּיִץ עָבַר וַאֲנִי כְּבָר גָּדוֹל

שָׁנָה חֲדָשָׁה הִתְחִילָה הַיּוֹם

הֲיִי נָא טוֹבָה וּבוֹאֵךְ לְשָׁלוֹם.



יש לי יום יום חג
מילים ולחן: נעמי שמר


כְּשֶׁתְּאַלֵּם תְּרוּעַת הַפֶסְטִיבָלִים

יְלַבְלְבוּ שִׁירֵי אַהֲבָתִי

אֲנִי יָכוֹל לִשְׂמֹחַ אֵיךְ שֶׁבָּא לִי

וְזֶהוּ זֶה הַחַג הָאֲמִתִּי

יֵשׁ לִי יוֹם יוֹם חַג,

יֵשׁ לִי חַג יוֹם יוֹם

יֵשׁ לִי יוֹם יוֹם חַג הַלְלוּיָּה



הַתִּינוֹקוֹת פִּתְאֹם לוֹמְדִים לָלֶכֶת

וּבְנֵי הַשֵּׁשׁ יוֹדְעִים פִּתְאֹם לִקְרֹא

וְהָאוֹפֶה אוֹפֶה לִי אֶת הַלֶּחֶם

וְזֶהוּ זֶה הַחַג בַּהֲדָרוֹ

יֵשׁ לִי יוֹם יוֹם חַג...



הִנֵּה הִנֵּה חָלַף הָלַךְ הַגֶּשֶׁם

וּבַמָּרוֹם חַמָּה גְּדוֹלָה תְּלוּיָה

אֶל הַחַלּוֹן חֶמְדַּת נַפְשִׁי נִגֶּשֶׁת

וְזֶהוּ זֶה הַחַג הַלְלוּיָּה

יֵשׁ לִי יוֹם יוֹם חַג...



הַלְלוּיָּה בִּגְלַל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה

הַלְלוּיָּה אֲנִי עֲדַיִן שָׁר

הַלְלוּיָּה יוֹם יוֹם וְאֵיזֶה פֶּלֶא

הַלְלוּיָּה לַחַג שֶׁלֹּא נִגְמָר

יֵשׁ לִי יוֹם יוֹם חַג...



ותן ברכה
ע"פ ברכת השנים בתפילת עמידה / נורית הירש


בָּרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת,

אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת

וְתֵן אֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה,

וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ,

וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת.

וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ,

וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת.

וְתֵן בְּרָכָה

וְתֵן בְּרָכָה

וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.