שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל אהרן ידלין הלך הבוקר (שישי) לעולמו בגיל 96. ידלין, יליד 1926, תושב קיבוץ חצרים בנגב, נשוי לעדינה הנדלר לינדנבורג ואב לשלושה בנים מאשתו הראשונה, עדה ידלין, שהלכה לעולמה ב-1998. ידלין הוא אביו של עמוס ידלין, לשעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל. ידלין כיהן כחבר כנסת וכשר החינוך בממשלת רבין הראשונה, בין 1977-1974.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לאהרן ידלין. "יותר מכל דבר, היה מר חינוך", כתב. "לצד היותו מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל, איש חזון ומעשה, היה אהרן מחנך ומורה בכל רמ"ח איבריו. עשייתו רבת-השנים בכנסת ובממשלה למען חינוכם ועתידם של ילדי ישראל תהווה לו אנדרטה חיה לשנים קדימה.
הוא ציין, "בחייו זכה בפרסים רבים - ובהם פרס ישראל, אך יותר מכל זכינו אנחנו בו ובתרומתו. אהבתי והערכתי אותו מאוד. תנחומיי למשפחתו ובהם ידידי, בנו, אלוף (מיל') עמוס ידלין ולכל אוהביו ומוקירי זכרו. יהי זכרו ברוך."
ראש הממשלה יאיר לפיד מסר, "מדינת ישראל נפרדת היום מאהרון ידלין איש אדמה ורוח. חתן פרס ישראל, שר חינוך ואיש ציבור בכל רמ"ח אבריו. ידלין, שהוביל את התפיסה שחייבים לשים את החינוך בראש סדר העדיפות של מדינת ישראל, דאג לעתיד הילדים והשקיע את מיטב שנותיו בחינוך, היה ממייסדי בית ברל שממשיך את דרכו בלימודי ההוראה.
הוא שלח "ניחומים וחיבוק" בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל "לכל משפחת ידלין, לעמוס ורותם היקרים, זכיתם לאב וסב שנים רבות, לדוגמא ומופת ואתם ממשיכים את דרכו בשליחות הציבורית שלכם".
בנו של ידלין, ראש אגף המודיעין לשעבר, סיפר על אביו כי היה "מנהיג בכח אישיותו וערכיו, מחלוצי ההתיישבות בנגב, ממובילי תנועת העבודה, דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו וליבו שווים". הלוויתו תתקיים בקיבוצו חצרים ביום ראשון בשעה 17:30.
ראש הממשלה החליפי, נפתלי בנט, מסר כי ידלין היה "איש עם לב רחב וציוני גדול. חשיבות חינוך הדור הצעיר בערה בו". הוא ציין כי פגש אותו כמה פעמים כשכיהן כשר החינוך. "עצותיו העיקריות היו: לחנך על המורשת הציונית-יהודית בעבר, על חשיבות התרומה למדינה, הגיוס לצה"ל בהווה, להעניק כלים לנוער ולנווט את עתידם. הוא גם הדגיש פעם אחר פעם, שעל שר החינוך לדאוג לכלל ילדי ישראל, מכל הסוגים ומכל הזרמים".
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי אמרה בפתח ישיבת מפלגת העבודה כי מותו של ידלין מסמל "סוף פרק מאוד משמעותי". היא המשיכה, "אהרן הוא מאחרוני הנפילים שחיו בנינו ושנשאר במפלגת העבודה אחרי כל השנים האחרונות והטלטלות שעברה המפלגה. איש שהיה צנוע באופן הכי אמיתי שיש והאמין אמונה עמוקה בדרך של מפלגת העבודה, בדרך של מה שאנחנו כל הזמן חוזרות וחוזרים להגיד - הדרך של מגילת העצמאות".
סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער צייץ, "ידלין היה מופת של שליח ציבור אמיתי, ערכי, ציוני, אוהב אדם ובעל תפיסה חברתית מובהקת שהשפיעה על החלטותיו בתפקיד שר החינוך"
שר הביטחון בני גנץ הוסיף, "בשנים האחרונות הייתה לי את הזכות לפגוש אותו מספר פעמים ודבר אחד תמיד בלט בו - הלהט שלא תם להשפיע, להשמיע את דעתו, לתרום לשגשוגה של המדינה וביטחונה".
יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ספד לידלין, "אהרן התמסר לבניין הארץ עוד בטרם הקמת המדינה, בתרומתו להקמת יישובים בנגב כדי להכלילו בשטחה של המדינה היהודית העתידה לקום. הוא היה שר חינוך נמרץ, זוכה פרס ישראל, איש ציבור אמיתי שהחזון הציוני פיעם בו. אני מוסר את תנחומיי למשפחתו".
שר התרבות והספורט חילי טרופר הביע צער על לכתו של ידלין, והגדיר אותו כ"מנהיג ציוני ואיש חינוך יוצא דופן, שפעל רבות למען צמצום פערים, קידום החינוך וההתיישבות. ידלין היה מופת של דוגמה אישית, שכל חייו ביקש לעשות טוב למען מדינת ישראל".
ידלין נולד בתל אביב, גדל בבן שמן ורחובות ולמד בבית הספר היסודי "גאולה" ובבית הספר הריאלי בחיפה. היה פעיל בתנועת הצופים ושימש כרכז ארצי של התנועה. בבגרותו הצטרף לגרעין בקיבוץ בארי ועבד שם כחקלאי, ולאחר מכן עבר לקיבוץ חצרים. במלחמת העצמאות הצטרף לפלמ"ח, ולאחריה, בשנים 1950-1952 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות.
הוא בעל תואר בהיסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית. היה ממקימי מכללת בית ברל, לימד שם סוציולוגיה והיה מנהלו בפועל בשנים 1955-1957. הוא הוצב במקום ה-48 ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית. בתחילת 1979 פרש מהכנסת ולאחר מכן שימש בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם (1985-1989), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992-2002), יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב ועוד. ב-2010 קיבל את פרס ישראל.