במרכז העונה הרביעית של סדרת הדרמה הדנית המשובחת "בורגן" ("המשלה") נמצא קרב רב סיכונים על האזור הארקטי לאחר שגרינלנד מוצאת לפתע מאגר גדול של נפט. מנהיגי גרינלנד רואים בנפט את הכרטיס לעצמאות כלכלית, תוך התעלמות מוחלטת מהסיכונים לסביבה שמציבים קידוחי נפט באזור הפראי. ממשלת דנמרק, מנגד, רוצה לשמר את התלות של גרינלנד בה ומוצאת את עצמה בתפקיד הלא רצוי של מתווכת בין סין, ארצות הברית רוסיה - שלכולן יש אינטרס גדול בגילוי הרווחי באי הגאו-אסטרטגי.
וכמו תמיד, המציאות עולה על כל דמיון. גרינלנד, שסובלת מהשלכות שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית, נהפכה למוקד משיכה לעשירי העולם שמקווים למצוא בחופיה מינרלים קריטיים לשימוש במעבר לאנרגיה ירוקה, שנחשפים כעת הודות להמסת הקרח.
על פי CNN, קבוצה של מיליארדרים, ובהם משקיעים, חברות כרייה ועשירי-על כמו מייסד אמזון ג'ף בזוס, ראש העיר ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג ומייסד מיקרוסופט ביל גייטס, שואטת לאי בליווי מסוקים ומשדרים, במעין משחק עצום של "חפש את המטמון", שמסכן את הסביבה, את האי ואת העולם כולו. המטרה: מתחת לפני הקרקע בגבעות והעמקים בחוף המערבי של האי נמצאים מינרלים, כמו נחושת וקובלט.
משאבי הטבע האלה הכרחיים לייצור חשמל. לאור ההתחייבויות של ממשלות ברחבי העולם לצמצם את השימוש בנפט וגז ולעבור לאנרגיות מתחדשות נקיות, הביקוש למתכות, ובעיקר נחושת, ניקל ואלומיניום, צפוי לזנק בשנים הקרובות. דוח של בית ההשקעות גולדמן סאקס מאוגוסט 2021 צפה עלייה של 40% בביקוש לנחושת עד 2050 לעומת 2019, ועלייה דומה בביקוש לאלומיניום, לצד עלייה חזקה בביקוש לליתיום ולניקל.
אף שמתכות הן משאב מוגבל, בדומה נפט, ההבדל העיקרי בין השניים הוא שאפשר לעשות בהן שימוש חוזר — בניגוד לנפט שנעלם אחרי השימוש בו. לדוגמה, כשמרכיבים מכונית חשמלית חדשה ונדרשת נחושת, אפשר להשתמש בנחושת ממכונית ישנה שפורקה. והקרח שנמס באזור הארקטי - על פני האדמה ובים - מקל את הגישה למתכות שמתחת לפני הקרקע שהשימוש בהן הוא קריטי אם רוצים לחיות בעולם ללא פליטות פחמן מזהמות.
את קבוצת המיליארדרים מממנת חברת חיפושי המינרלים קובולד מטאלס. קובולד משתפת פעולה עם בלוג'יי מיינינג בניסיון למצוא מתכות יקרות ומדירות בגרינלנד שבעזרתן אפשר לבנות מכוניות חשמליות וסוללות לאחסון אנרגיה מתחדשת. נכון לעכשיו, 30 גיאולוגים, גיאופיזיקאים, טבחים, טייסים ומכונאים שוכנים במחנה באתר שבו מחפשות שתי החברות את המטמון הקבור, על פי דיווח CNN.
הצוותים לוקחים דגימות של אדמה, מטיסים רחפנים ומסוקים עם משדרים למדוד שדות אלקטרומגנטיים ולמפות את שכבות הסלעים. הם משתמשים בבינה מלאכותית לנתח את הנתונים כדי למצוא את המקום המדויק לקדוח בו כבר בקיץ הבא.
לדברי מנכ"ל בלוג'יי מיינינג, בו מולר סטנסגארד, "זה מדאיג לראות את ההשלכות של שינוי האקלים על גרינלנד, אבל באופן כללי, שינויים אלה הפכו את הקידוחים והכרייה לקלים ונגישים יותר", בשל המסת הקרח.
וכאן טמונה בעצם הבעיה. הקרח הנמס חושף אמנם את האדמה שהיתה קבורה מתחתיו מאות ואלפי שנים ומאפשר מציאה של משאבים שנהפכו להכרחיים בעולם ללא דלקי מאובנים, אך במחיר של שינוי סביבתי דרסטי ומשמעותי ביותר.
על פי "הסקר הגיאולוגי של דנמרק וגרינלנד", האי ש-75% ממנו מכוסה בקרח ונחשב כאזור הכי פחות מאוכלס בעולם (58,081 אנשים על פי נתונים מ-2020), עשוי להפוך ל"גראונד זירו" בעבור כריית פחם, נחושת, זהב, יסודות נדירים ואבץ. ממשלת גרינלנד, על פי הסוכנות, כבר ביצעה כמה הערכות ו"מכירה בפוטנציאל של המדינה לגוון את כלכלתה באמצעות הוצאת מינרלים" - נשמע מוכר? ב"בורגן" תוארה התעלמות דומה של ממשלת גרינלנד, ושל הממשלות האחרות, משיקולי הסביבה לטובת שיקולים כלכליים ופוליטיים.
יש הטוענים כי הממשלה של גרינלנד מודעת היטב לסכנות הסביבתיות ותומכת רק בפיתוח כלכלי אחראי ובר קיימא של משאביה הטבעיים שאמורים לשמש תפקיד מרכזי במעבר לאנרגיה ירוקה.
מנגד, הקרח שנמס וגורם לעליית גובה פני הים, מדאיג את המדענים. "החשש הגדול לגבי האזור הארקטי והקרח בים הוא ההמסה בעשורים האחרונים והתחזיות העדכניות שלפיהן כל הקרח ייעלם ב-20-30 השנים הבאות", אמר נתן קורץ, מדען של נאס"א שחוקר את הקרח בים. "בסתיו, מה שהיה בעבר כיסוי קרח ארקטי לאורך כל השנה ייהפך לכיסוי קרח עונתי", הוא אמר ל-CNN.