ועדת הבחירות בתוניסיה הודיעה הלילה (רביעי) כי החוקה החדשה, המעניקה לנשיא סמכויות נרחבות, עברה ברוב מוחץ. זאת, אף שרק כשליש מבעלי זכות הבחירה טרחו להצביע במשאל העם, שביסס את הסמכויות שלקח לעצמו בשנה האחרונה הנשיא קייס סעיד. מתנגדיו של סעיד מזהירים כי המהלך שם קץ לדמוקרטיה הצעירה שהתבססה במולדת "האביב הערבי" מאז המהפכה ב-2011.
תוניסיה זכתה בשבחים בינלאומיים על הצלחתה לבסס משטר דמוקרטי, אל מול כישלונותיהן של יתר מדינות ערב. ואולם, החוקה החדשה מחזירה למעשה את תוניסיה לשלטון יחיד, דומה לזה שהנהיג הרודן בן עלי עד הפלתו לפני יותר מעשור. 94.6% מהבוחרים הצביעו "כן", אולם על משאל העם מוטל צל כבד של חרמות האופוזיציה ואדישות הציבור הכללי.
סעיד סלל את הדרך למשטר סמכותני לפני כשנה, כשהקפיא את פעילות הפרלמנט והדיח את ראש הממשלה. תוניסיה הנהיגה משטר פרלמנטרי מאז "האביב הערבי" ולנשיא יועד תפקיד סמלי, אולם בחודשים האחרונים הוא נטל באופן חד-צדדי את מרבית הסמכויות. החוקה החדשה מחלישה משמעותית את כוחו של הפרלמנט ושל בלמים ואיזונים אחרים, והנשיא יוכל למנות את הממשלה ואת השופטים בעצמו, ולקדם חוקים.
ועדיין, סעיד מכחיש כי תוניסיה חוזרת אחורה, למשטר דיקטטורי. "ההמונים שיצאו היום ברחבי המדינה הראו את חשיבות הרגע הזה", הכריז סעיד בנאום לתומכיו במרכז הבירה תוניס ביום שני בערב, שעות אחרי סגירת הקלפיות. "היום הזה מסמל פרק חדש של תקווה ושל נקודת מפנה מול העוני, הייאוש וחוסר הצדק".
עוד בנושא
החוקה החדשה כללה את מרבית הסעיפים מהחוקה הקודמת של 2014 שנגעו לזכויות ולחירויות, אך היא עדיין מעוררת דאגה בקרב מדינות מערביות וארגוני זכויות אדם. משרד החוץ של ארצות הברית ציין את שיעור ההצבעה הנמוך ואת החשש בקרב ארגונים אזרחיים מהתהליך, כולל מ"העדר הליך כוללני ושקוף וההיקף המצומצם של דיון ציבורי אמיתית במהלך ניסוח החוקה החדשה".
בנוסף לכך, בוושינגטון ציינו את החשש שהחוקה החדשה "מחלישה את האיזונים והבלמים כך שתיתכן פגיעה בהגנה על זכויות אזרח ועל חירויות בסיסיות".
ההפיכה של סעיד בשנה שעברה הגיעה אחרי שנים של שיתוק בפרלמנט, שבו שלטה המפלגה האסלאמיסטית א-נהדה, המזוהה עם "האחים המוסלמים". למרות ההבטחות הגדולות של המהפכה, אזרחים רבים התקשו למצוא עבודה ולרכוש מזון, והם ראו במערכת החדשה גוף מושחת ומסואב. לפי סקר שנערך בשנה שעברה, שני שלישים מהתוניסאים קישרו את הדמוקרטיה לחוסר יציבות, חוסר החלטיות וכלכלה חלשה.
סעיד, פרופסור למשפט חוקתי שנבחר לנשיאות ב-2019 בעיקר משום שהיה אאוטסיידר פוליטי, נהנה תחילה מפופולריות רבה כשסגר את הפרלמנט בשנה שעברה. הסקרים הראו שרוב מוחלט מהאזרחים תומך בצעדיו, שאותם הצדיק בצורך להגשים את מטרות המהפכה ולמגר את השחיתות. הוא האשים את יריביו מא-נהדה בתמיכה בטרור, תוך שהוא פונה בעיקר לשכבות החילוניות במדינה הערבית.
"בכל הנוגע לדמוקרטיה או זכויות אדם או לכל הדברים האלו, לא ראינו מזה כלום בעשר השנים האחרונות", אמר רפיע באוינדי, עובד בנק בן 50 מהבירה תוניס שהצביע בעד שינוי החוקה. "אני קורא למה שקורה היום עידן חדש, במובן הטוב. לא יכול להיות גרוע יותר ממה שהיה בעשור האחרון". הוא לא מוטרד מריכוז הסמכויות בידי הנשיא. "ספינה צריכה קפטן אחד. באופן אישי, אני צריך קפטן אחד".
ואולם, שיעור ההצבעה הזעום - הנמוך ביותר בכל מערכות הבחירות בתוניסיה מאז המהפכה ב-2011 - משקף את הירידה בתמיכת העם בסעיד. רבים כעת זועמים על ההתמקדות שלו בהעברת החוקה החדשה, בזמן שהממשלה מתקשה לשלם משכורות, מחירי הלחם ומוצרי יסוד אחרים מאמירים בשל המלחמה באוקראינה והאפשרויות לעבודה הגונה מצטמצמות.
"סעיד זייף את רצון העם"
סעיד איבד מהפופולריות שלו ככל שהמשיך למשול באמצעות צווים, כלא את יריביו ומבקריו והשתמש בבתי משפט צבאיים כדי להעמידם לדין. הוא הטיל הגבלות על התקשורת והשתלט על מועצת הפיקוח המשפטית וועדת הבחירות, גופים שהיו עד אז עצמאיים. רק כחצי מיליון איש נענו לקריאותיו והשתתפו בסקר אינטרנטי על עתיד המדינה, בעוד שהתקשורת הרשמית הייתה מוטת בבירור לטובת ההצבעה בעד שינוי החוקה.
עם זאת, האופוזיציה נותרה מפולגת ולא הצליחה להציג חזית אחידה. "סעיד זייף את רצון העם באמצעות זיוף התוצאות", האשים נג'יב שאבי, ראש תנועת האופוזיציה "חזית ההצלה הלאומית", שבה חברה גם מפלגת א-נהדה.