מלכוד וולט: החלטת בית הדין מפצלת את השליחים

שליחים רבים בחברת וולט משמיעים היום (רביעי) קולות מעורבים בעניין אישור הבקשה לנהל תביעה ייצוגית נגד החברה, כשחלקם תוקפים אותה בחריפות ואחרים מביעים תמיכה. בית הדין לעבודה קיבל את הבקשה לנהל תביעה ייצוגית נגד וולט, בשאלה האם השליחים של חברת השליחויות נחשבים לעובדי החברה.

"אני חושב שזה יכול להיות צעד מבורך", אמר שליח וולט מתל אביב. מאחר שהוא עובד בחברת המשלוחים בנוסף לעבודה אחרת, הוא הודה שהעצמאות נוחה לו, אך לדבריו עבור מי שוולט היא מקור ההכנסה העיקרי שלו - "זה בהחלט חשוב וטוב יותר".

כיום, שליחי וולט נאלצים לפנות לחברות חיצוניות שמארגנות עבורם את הביטוח והפנסיה, ובמקרים רבים גורפות רווח גדול על גבם. אותו שליח מספר כי מעבר לתנאים הסוציאליים הבסיסיים שיינתנו, העבודה כשכירים, עם מנהל ומענה אנושי, "יכולה להיות מסודרת ונוחה יותר. כרגע האפליקציה מטרטרת אותך ללא לוגיקה גיאוגרפית, וגם הזמנים שהיא מקציבה, הם הרבה פעמים לא ריאליים בשום צורה".

לדבריו, "זה גורם לעיכובים במשלוחים ותלונות מצד הלקוח, מה שלפי דעתי הוא גם גורם עיקרי להתנהלות השליחים בשטח - נסיעה על מדרכות, חציית רמזורים אדומים עם קורקינטים ואופניים - כדי להגיע בזמן הלא ריאלי שהאפליקציה מקציבה".

"זה אסון", טען שליח אחר, בן 33 מרמת גן. "פשוט יורידו את התשלום למשלוח כדי להעביר כסף לדברים שאני יכול להעביר בעצמי. עכשיו נצטרך להגיש משמרות, וכנראה שאפשר לשכוח מלעבוד מתי שבא לך וכמה שבא לך. אם הייתי רוצה להיות שכיר הייתי עובד בתן ביס. לא ביקשתי את זה מאף אחד, רק רוצה שיעזבו אותי לנפשי".

ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, אמרה מדובר ב"אחת ההחלטות החשובות בישראל ובעולם". לדבריה, "המעמד של כלכלת הפלטפורמה זו ה-שאלה שמתעסקים בה עכשיו. בעולם זה אובר, אצלנו זה וולט. אנחנו מחכים לה הרבה שנים. בעיניי זה ברור שצריכה להיות הכרה בהם כעובדים".

לוריא הסבירה כי אם התביעה הייצוגית תתקבל, השליחים יהיו זכאים לימי חופשה ומחלה, הוצאות נסיעה, ביטוח פנסיוני, שגם מגן מפני נכות ושארים וביטוח אבטלה בביטוח לאומי. "למעסיק זה עולה 40-30% יותר", אמרה. על החששות שמעלים השליחים היא אומרת כי "סביר שוולט יורידו את שכר העובדים בגלל ההוצאות הנוספות, ושצעירים, שלא חושבים לטווח ארוך, לא ירצו בכך. יש הטיה פסיכולוגית שאנחנו חושבים בעיקר על ההווה. בפסיקה שהייתה על עבודת המלצרים עלו אמירות דומות, והקורונה הוכיחה את החשיבות שלה. לא בטוח שהגמישות של שעות העבודה תשתנה, יש גם שכירים שמועסקים בצורה גמישה, זאת תהיה החלטה של וולט".

השליחים שתבעו את וולט ביקשו גם החזרים כספיים על הזכויות שלא קיבלו. "צריך לציין שגם אם בית הדין יכיר בהם כעובדים, זה לא אומר בהכרח שיקבלו את כל הסכומים האלה בדיעבד", מבהירה לוריא, "מאחר שהמעסיק יכול לטעון לקיזוז: שקיבלו יותר כסף ממה שהיו מקבלים אם היו שכירים".

שליח נוסף מאזור המרכז סיפר כי "בפועל אתה עובד אצלם וההבדל היחיד הוא שאתה מחליט מתי. אני עובד בלי פנסיה או ביטוח, הוצאתי עוסק פטור וזהו. יש ביטוח תאונות של וולט אבל זה חרטא, בקושי מכסה משהו. זה לא הגיוני שהם עובדים ככה. יש אנשים שעובדים בשליחויות עשר שעות כל יום וזאת הפרנסה שלהם". מנגד, הוא אומר, "לא הייתי רוצה שתהיה לי פחות גמישות בעבודה, ונשמע שגם אקבל פחות כסף".

ההחלטה של בית הדין מהיום חשובה שכן היא משליכה על מה שנקרא "כלכלת הפלטפורמה", המודל הכלכלי החדש בו עבודה מנוהלת מרחוק באמצעות אמצעים דיגיטליים ועל פי רוב בעזרת אפליקציה שפותחה לצורך מטרה זו.

על פי מודל זה, הפלטפורמה משמשת למעשה לחיבור בין הלקוחות המתחברים באמצעות האפליקציה ומזמינים דרכה שירותים שונים כמו הסעות, אוכל ומשלוחים, השירות ניתן באמצעות נותני השירותים הזמינים ליתן את השירות בעבור הלקוחות.

הבקשה לניהול התביעה הייצוגית הוגשה על ידי משרד עו"ד יעקב שפיגלמן שמייצגת בהליך את גולן חזנוביץ' אחד השליחים שעבד בחברה שטוען שבין החברה לשליחיה מתקיימים יחסי עובד מעביד.