המפתח למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מתחיל בשינוי השפה

האלימות בחברה הערבית גבתה 66 נרצחים מתחילת השנה. המשרד לביטחון פנים עשה ועושה מאמצים כבירים נגד התופעה - אך המאבק צריך להתחיל דווקא במשרד החינוך, ביצירת אלטרנטיבה חינוכית. רק כך נצליח להרחיק צעירים רבים מהרחובות ומהפשע. דעה

ד"ר שרבל שוקייר
03/08/2022

אנחנו סופרים 66 נרצחים ערבים מתחילת שנת 2022, ולצערי אנו מתקדמים בצעדי ענק לנתוני הרציחות בשנים האחרונות בחברה הערבית, שעומדים על כ-130 נרצחים בשנת 2021 ו-113 בשנת 2020. מדובר באתגר רציני עבור המשרד לביטחון ופנים ומשטרת ישראל, שהכריזו מלחמה נגד ארגוני הפשיעה בחברה הערבית והצהירו כי בכוונתם לצמצם את אירועי הפשיעה בחברה הערבית. אך האם האחריות על הפשיעה בחברה הערבית צריכה להיות מטופלת רק באמצעי אכיפה?

בכדי לפגוע בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, עלינו לפגוע בכוח האדם שלהם וביכולתם לגייס צעירים, שמגיעים אליהם בלית ברירה ובהיעדר אלטרנטיבה חינוכית או תעסוקתית. מכאן, עלינו לפעול ככל הניתן בכדי לשלב את כמה שיותר סטודנטים ערבים באקדמיה. אך איך אנחנו מצפים מהחברה הערבית להשתלב באקדמיה, כשהם חווים הלם תרבותי, קשיי שפה ובידוד חברתי כבר בשנה הראשונה שלהם במוסד אקדמי ישראלי?

משרד החינוך כושל בבניית מנגנונים לשילוב ערבי ישראל באקדמיה

המציאות, המספרים והסיפורים לימדו אותי שהסטודנטים הערבים, הכוללים את ערביי ישראל וערביי מזרח ירושלים, חווים הלם תרבות עקב הבדלים בסגנון החיים, באמונה הדתית, בהשקפה הפוליטית ובשפה בשנתם הראשונה הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות ישראליות.

שני מכשולים עיקריים עומדים בפני הסטודנט הערבי בתואר הראשון: השפה והרגלי הלמידה. את שני המכשולים הללו ניתן לזקוף לחובת משרד החינוך, שאינו עושה את עבודתו כראוי וכושל בבניית המנגנונים והתוכניות שיאפשרו הזדמנויות שוות.

ראשית, נכשל משרד החינוך בלימודי העברית בחברה הערבית. לתת לתלמיד ערבי כמה שעות עברית, לא יהפוך את התלמיד הערבי לכזה שיודע את השפה. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בילד שלומד בכפר או בעיר ערבית, ואין לו אינטראקציה יומיומית שגרתית עם ילדים דוברי עברית. לגבי תושבי מזרח ירושלים, הסיפור עוד יותר מורכב, היות וברוב בתי הספר לא מלמדים כלל את השפה העברית כי ניגשים לבחינה ירדנית/פלסטינית (תוגיהי) ולא לבגרות ישראלית.

כיתה ריקה. דוד כהן, פלאש 90
כיתה ריקה(צילום: פלאש 90, דוד כהן)

כך קורה שהילד בכפר לומד הכול בערבית, מדבר עם המשפחה בערבית, מתקשר עם החברים רק בערבית ואז זורקת אותו המערכת לים - לך תלמד בחברה ש-80% ממנה, לפחות, דוברי עברית בלבד. בעיה שנייה, היא הרגלי הלמידה שאיתם מגיעים הסטודנטים הערבים.

ברוב בתי הספר מלמדים את הילדים לשנן את החומר, ולא כיצד להבין, או את האוריינות כיצד ללמוד ואלה מציבים להם אתגרים קשים יותר מחבריהם היהודים לספסל הלימודים. זיהוי הצרכים הללו, האתגרים שמובילים להגדלת הפערים, הוביל אותנו להחלטה לפתוח מרכזי העצמה בצפון, במרכז ובדרום.

עוד בוואלה!

גם בחג הקורבן, האלימות בחברה הערבית לא עוצרת: 3 בני אדם נרצחו בסוף השבוע

לכתבה המלאה

המטרה הראשונית של המרכז היא קודם כל ללמד את השפה. הסטודנט יקבל העשרה של הרבה מאוד שעות בעברית, במטרה להכין אותו להשתלבות באקדמיה ולאחר מכן לשוק העבודה. בשלב השני, אנו מעניקים במרכז ההעצמה את המיומנות הנדרשות ללימודים באקדמיה - איך לא להתבייש, לעמוד מול קהל, לרכוש בעצמם מיומנויות למידה. כמובן, לא אטען חלילה שאין בחברה הערבית סטודנטים מצטיינים, שהיו בקלות יכולים להצטיין, אבל המרכז נועד לסטודנטים "רגילים", מן השורה, ואף לכאלה המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז.

בנוסף, הקמנו בקריה האקדמית אונו את קמפוס ירושלים, שמסייע בשילובם של ערביי מזרח ירושלים באקדמיה. מספרם עולה בהתמדה ובכל שנה משתלבים יותר מ-600 סטודנטים. לפני כחודש, כשערכנו את טקסי הסיום לסטודנטים ממזרח ירושלים, ניגש אליי סטודנט וציין שהצלחנו לייצר מאות שגרירים טובים במזרח ירושלים. סטודנט אחר אמר שתמיד הכרנו את ישראל דרך גדר ההפרדה, דרך הטנקים, דרך השוטרים ומערכת הביטחון, וזו פעם ראשונה שמכירים את מדינת ישראל בצד החיובי שלה. אל סטודנטים ערבים במזרח ירושלים ניתן לצרף עוד אלפי סטודנטים ערבים שאנו מסייעים להם להשתלב באמצעות מרכז ההעצמה לסטודנטים ערבים.

הפגיעה בארגוני הפשע אינו נמצא רק באחריות המשרד לביטחון פנים והורדת מקרי הרצח בחברה הערבית אינם ייפתרו רק באמצעות תפיסת אמל"ח. הפתרון מתחיל בחינוך ויצירת אלטרנטיבות לנוער הערבי, הטמעתו בחרה הישראלית וקידומו במרחב האקדמי. למשרד החינוך יש תפקיד לא פחות חשוב מהמשרד לביטחון פנים בכל הנוגע לצמצום הפשיעה ומקרי הרצח בחברה הערבית. עליו לפעול בכלל המשאבים ויפה שעה אחת קודם.

ד"ר שרבל שוקייר הוא מרצה בכיר בפקולטה למנהל עסקים ובפקולטה למדעי הרוח ומשמש כסגן נשיא לפיתוח מגזרי בקריה האקדמית אונו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully