שכר המורים המתחילים ב-2021 היה 5,510 שקלים לחודש - כך עולה הבוקר (שני) מדוח הממונה על השכר במשרד האוצר. הנתון הנמוך נובע בעיקר מאחוז המשרה החלקי של המורים בתחילת דרכם, כשהממוצע למשרה המלאה הוא 8,538 שקלים. הממוצע לכלל המורים הוא 12,423 שקלים לחודש ו-13,971 למשרה מלאה.
דוח האוצר, שמתפרסם במהלך השיחות על הסכם השכר החדש, מצביע על פערים גדולים בין המורים המתחילים לוותיקים, נושא שנמצא במוקד המשא ומתן עם משרד החינוך והסתדרות המורים. נכון לשנה שעברה, מורים לקראת סוף הקריירה מרוויחים פי 3.4 יותר ממורים מתחילים, ופי 2.3 יותר בחישוב למשרה מלאה. בממוצע, עובדי הוראה מועסקים ב-89% משרה, כשהיקף המשרה גבוה יותר ככל שעובד ההוראה ותיק ומשכיל יותר. מורים מתמחים, בשנתיים הראשונות לתפקיד, מועסקים בממוצע ב-73% משרה.
באוצר מתייחסים גם לפערים בתגמול עבור תפקידים נוספים, שמשתנים לפי שכר הבסיס. כך, מורה ותיק יקבל עד פי 2.68 ממורה צעיר על אותו תפקיד, למשל סגן מנהל שני, מדריך, רכז מקצוע, רכז שכבה. לטענת האוצר מנגנון זה פוגע ביכולת לקדם עובדי הוראה מצטיינים בתחילת דרכם.
לצד הממצאים שמופיעים בדוחות מדי שנה, באוצר הפיקו יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חדשים על הפסקת העבודה של המורים. בניגוד לנתוני הלמ"ס על עזיבת המקצוע, שנמדדים בפער של שלוש שנים, נתונים אלה כוללים גם את 2021, ולכן מצביעים גם על יציאה לשנת שבתון או חל"ת ולא בהכרח על נטישה סופית. כך או כך, המגמה שעולה מהם ברורה: בעוד ששיעור הפסקת העבודה הממוצע נשאר יציב בעשור האחרון, בוותק של 5-2 שנים הוא זינק מ-13% ב-2018 ל-21% ב-2021.
13 אלף לגננת, 25 אלף למנהל
136,984 עובדי הוראה מועסקים כיום על ידי משרד החינוך בעלות של 27.1 מיליארד שקלים בשנה, מה שהופך אותו למעסיק הגדול ביותר במדינה. באופן טבעי, המורים תפסו את מרבית תשומת הלב הציבורית בחודשים האחרונים, אך גם שכר הגננות והמנהלים נמצא בשיחות עם האוצר. לפי הדוח החדש, השכר הממוצע של גננות ב-2021 היה 13,954 למשרה מלאה, ובעשירון התחתון היה 8,264 שקלים. לעומתן, מנהלים הרוויחו 25,300 שקלים בממוצע.
למרות שמקצוע ההוראה מאופיין ברוב נשי, המסמך מראה שגם בו מופיעים פערים מגדריים. גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים. זאת, בזמן שכמעט 90% מהעוסקים בהוראה שמחזיקים בתואר ראשון ומעלה הן נשים. לפי האוצר, זהו גורם מרכזי לפער השכר המגדרי, שהולך ומצטמצם אך עדיין קיים.
"דוח זה מפורסם ערב הסכם חדש עם המורים", הזכיר הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן. "בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר משבר הקורונה, פחות צעירים פונים למקצוע ההוראה. כדי להכניס רוח חדשה למערכת על אף הקשיים, יש לבצע שינויים בשכר המורים. הדוח מראה כיצד מבנה השכר של המורים מבוסס על ותק ומייצר פער גדול מדי בין מורים צעירים לוותיקים, מהגבוהים בעולם. שכר המורים הצעירים בישראל נמוך מדי ופוגע באיכות החינוך שילדינו מקבלים. בדוח זה מוצג ניתוח המראה גידול בשיעור העזיבה של מורים צעירים, לעומת מגמה יציבה אצל הוותיקים. לאור זאת, יש להעניק תוספת שכר למורים, תוך מתן העדפה משמעותית למורים הצעירים והמתחילים. כמו כן, יש לשפר ולייעל את מערכת השכר באמצעות תגמול מורים עבור מצוינות והישגים. אני משוכנע שהצעדים שאנו מקדמים בהסכם הקרוב יביאו עמם בשורה חדשה".
מהסתדרות המורים נמסר כי "האוצר ממשיך עם המניפולציות שלו ומנסה לשטות בציבור. הדוח מלא במסקנות שגויות שמבוססות על נתונים חלקיים ולא מדויקים. לא סתם בחר האוצר שלא להתייחס ב'דוח המיוחד' למיקומה של ישראל ביחס למדינות ה OECD בנושא מספר התלמידים בכיתה, שכר עובדי ההוראה ושעות הוראה פרונטליות. אנו מציעים לאוצר להשקיע את האנרגיה שלו בקידום אמיתי וכנה של המשא ומתן, זאת במקום לעסוק כל הזמן בספינים ובדוחות מניפולטיביים. כבר חודשים שאנו מתריעים ששנת הלימודים הקרובה לא תוכל להיפתח ללא הסכם שכר מיטבי לכלל עובדי ההוראה בשירות המדינה ולמרות זאת, פקידי האוצר ממשיכים לנהוג בהתנשאות ובבריונות כלפי הנשים החרוצות שמחזיקות את מערכת החינוך בחיים. אנו קוראים שוב לראש הממשלה, יאיר לפיד, להראות מנהיגות ולהתערב באופן אישי במשבר מערכת החינוך".