בג"ץ הפך היום (רביעי) את החלטתו משנת 2020, כששופטי העליון החליטו בדעת רוב כי הבתים בהתנחלות מצפה כרמים לא יפונו. ההחלטה התקבלה לפני כשנתיים, בניגוד לעמדת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, שסבר שניתן להכשירם.
בפסק הדין הקודם קבע בית המשפט כי במקרה הנוכחי חלק גדול מהאחריות לתוצאה הקשה והכואבת מבחינת תושבי מצפה כרמים מוטלת על המדינה. אז הורו השופטים כי פינוי המבנים יתבצע בתוך שלוש שנים, ורק לאחר שתוקצה לתושבים קרקע חלופית על אדמות מדינה וייבנו להם מבנים חלופיים, או שיועתקו אליה המבנים הקיימים.
עורכי הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון, שייצגו את מרבית התושבים במצפה כרמים, מסרו: "אנו שמחים מאוד שבית המשפט העליון קיבל את עמדת המתיישבים, והפך את התוצאה של פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון, לפיו המתיישבים היו צריכים לפנות את ביתם. אחרי מאבק ארוך, יוכלו המתיישבים להישאר בבתיהם, ואין שמחה גדולה מזו".
מצפה כרמים הוקם בתחילה כמאחז מדרום-מערב להתנחלות כוכב השחר. ב-1999 גובש "הסכם המאחזים" בין ראשי מועצת יש"ע ובין ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, שבו הוסכם על פינוי והקפאת מאחזים מסוימים ועל העתקתם של אחרים, ובשנת 2000 עבר מצפה כרמים למיקומו הנוכחי.
מיקומו הנוכחי של המאחז נקבע על בסיס תוכנית המתאר של היישוב כוכב השחר - אלא שאז התברר כי למרות שהוא נמצא בתוך תוכנית המתאר של היישוב, חלק מהמבנים שבו הוקמו על קרקע פלסטינית פרטית, ולא על אדמות מדינה כפי שחשבו בתחילה.