קברו של הילד יוסף מלמד, שנחשד כאחד מילדי ילדי תימן, נפתח היום (רביעי) בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. במקום נמצאו עצמות - ככל הנראה שוק או ירך של שני הרגליים, שנלקחו למכון לרפואה משפטית לחקירה ושם תבדק התאמה למשפחה. מדובר בקבר השני שנפתח בפרשה, אחרי שמשפחת חורי ניסתה לפני כחודש לפתוח בבית הקברות סגולה את קבר בנם, שנעדר גם הוא משנות קום המדינה.
התינוק שקברו נפתח הוא מלמד, שהגיע לבית החולים הדסה בתל אביב עם אמו - ולמחרת נאמר לה כי הוא נפטר ונקבר על ידי צוות בית החולים. בחלוף השנים הגיע לבית משפחתו צו גיוס ולאחר בדיקה התברר שבמשרד הפנים תועד כי ב-1963 הוא עזב - ולא מת.
את פתיחת הקבר יזמה משפחתו של מלמד - שמקווה לפתור את התעלומה. למרות שבבית החולים טענו כי יוסף מת - אמו בת היותר מ-90 עדיין מאמינה כי הוא בחיים וכי הוא לא נקבר בבית העלמין נחלת יצחק - שם נמצאת המצבה ששמו מוטבע בה.
ורד דריהם, אחותו של מלמד, מסרה כי המשפחה חשה בלבול, כעס ואכזבה. "מאוד נופתע אם באמת יהיו שם עצמות שלו", אמרה. "לפני 25 שנה אמא הלכה לועדת חקירה, כולם הסתכלו עלינו בהתנשאות וכהזויים. הרגשנו שאף אחד לא רוצה באמת להגיע לאמת". עוד הוסיפה האחות כי כל תשובה שהמשפחה תקבל תיהיה לא מספקת. "אם לא יהיו שם עצמות אז איפה יוסי, ואם כן יהיו - איך הוא קיבל צו גיוס?", אמרה.
המכון לרפואה משפטית מסר כי רק בקיץ אפשר לפתוח קברים וכי רק אחרי שגופתו של מלמד תחקר, יוחלט אם להמשיך בפתיחת שמונת הקברים האחרים.
לפני כחודש, שני קברים נחשפו מתחת למצבת קברו של הקטין עוזיאל חורי שנחשד כאחד מילדי ילדי תימן. נוכח המצב, לא ברור מי מבין שתי הגופות שנמצאות מתחת למצבה היא של חורי - אם אחת מהן היא בכלל שלו. פתיחת הקבר אירעה בתום מאבק משפטי של חמש שנים, ולאחר דחייה של בית המשפט את טענות המדינה כי יש לדחות את פתיחת הקבר בחודש נוסף בשל רטיבות האדמה, והורה לפתוח את הקבר בתאריך שנקבע מראש.
עורכת הדין רחל דותן, שמייצגת את המשפחה, טענה לאחר הסרת המצבה כי הקבר נפתח כבר בעבר ללא ידיעתם. "יש לנו שאלות קשות ממה שראינו - היו שברי בטון לצד הקבר, מה שלא נמצא באף קבר אחר. יש פגיעות של מכות בצד המצבה, שגם הייתה מוגבהת לעומת האחרות", אמרה עורכת הדין. קרובת משפחה הוסיפה: "מקווים שהאמת תצא לאור".
שלוש ועדות הוקמו לבדיקת הפרשה
לאורך השנים הוקמו שלוש ועדות חקירה לבדיקת הפרשה. הוועדות מצאו כי מתוך 1,053 מקרים שבחנו 979 ילדים שמתו, 69 הוגדרו "עלומים" - מקרים שבהם לא נמצאה עדות למיקומם הנוכחי של הילדים, וחמישה אותרו כמאומצים. בסוף 2016 פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים העוסקים בפרשה, ובהם חומרי החקירה מהוועדות. האתר העלה תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים, שבהם ניתן לעיין ולראות מה עלה בגורלם של הילדים כמו סיבת המוות והיכן נקברו. לפי הממצאים, אין ראיות לחטיפה ממוסדת של ילדי תימן, המזרח והבלקן.
לפני כשנה אישרה הממשלה הקודמת, כחודש לפני הבחירות, הצעת החלטה למתן פיצויים למשפחות שנפגעו במסגרת הפרשה. המתווה שאושר הסדיר פיצוי כספי עבור המשפחות שנפגעו בסך 162 מיליון שקלים. 150 אלף שקלים יועברו לבני משפחה שלא נמסר להם דבר מותו של ילדם בזמן אמת, ובכלל זה נסיבות המוות, מקום קבורה שלא אותר, או שמקום קבורתו אותר באיחור ניכר. במקרה שמסקנת הוועדה האחרונה הייתה כי לא ידוע מה עלה בגורלו של הילד, בני משפחתו יזכו לפיצוי של 200 אלף שקלים.