החופש הגדול בעיצומו וחרב השביתה כבר לא מורגשת באופן יומיומי, אבל אם המשבר לא ייפתר - שנת הלימודים הבאה תהיה בתוך משבר מתמשך שישפיע קודם כל על התלמידים. בתקשורת קוראים לו "משבר שכר המורים", את העיצומים מכנים "מחאת המורים" ויש שמגדילים לומר שהמורים נאבקים "על גב הילדים", אבל ככל שממדי המשבר נחשפים, נראה שאת השם של המחאה נדרש כבר היום לשנות.
הורים, המשבר הזה הוא קודם כל שלכם. בשנת הלימודים הקרובה יהיו חסרים כל כך הרבה נשות ואנשי חינוך במערכת, והילדים שלכם, שלנו, הם הראשונים שישלמו את המחיר. לא רק המענה הלימודי ייפגע - אלא גם המענה הרגשי, היכולת של מורה לראות כל תלמיד ואת הצרכים שלו תיפגע בצורה אנושה, השחיקה על מי שיישאר במערכת רק תעלה והיכולת להוציא לפועל תוכניות חדשניות תהפוך לבלתי אפשרית.
במערכת חסרים לא רק מורות ומורים אלא גם מנהלות, גננות וכל המעטפת המקצועית. זה לא משבר של מורים, זה משבר עצום של מערכת החינוך כולה, והוא לא נקודתי אלא רב פנים ובעל השלכות ארוכות טווח שילכו ויתעצמו אם לא יטופל באופן כולל.
במציאות בישראל עם ממוצע של שלושה ילדים למשפחה מצד אחד, והדרישה המוצדקת להקטין את הצפיפות בכיתות, כי ילדים ישראלים שובבים ומלאי אנרגיה הם לא הולנדים וגם לא סינגפורים, הדרישה לנשות ואנשי חינוך רק תגדל. ישראל זקוקה כבר עכשיו, ותזדקק עוד יותר בעתיד להרבה מאד אנשי חינוך, להרבה אנשים יצירתיים, מסורים עם רעיונות חדשים ותשוקה.
התגובות הקשות שאנו חשופים אליהן ביחס למי שפונים להיות מורים בתקופת משבר זו שנמשכת כבר כמה שנים הן הרסניות. הידעתם כי 65% מהאקדמאים הפונים למכללת סמינר הקיבוצים ללמוד לתעודת הוראה הם בעלי תואר שני ואפילו שלישי? נכון, מדובר במקצוע שיש בו מגוון עצום של עובדים, וכישוריהם של מורים איכותיים הם מורכבים וקשים למדידה.
אין אף לא מחקר אחד שמעיד על כך שציון פסיכומטרי הוא מנבא תקף לאיכות הוראה, ויש הרבה מאד מועמדים איכותיים, חרוצים ובעלי תחושת שליחות ויכולת תקשורת ורגישות, אני פוגשת אותם יום יום, אך המפגש הראשוני עם תנאי העבודה, ובעיקר עם השכר ההתחלתי המבייש מבריח אותם מהמערכת.
לצערי, לא ניתן לפתור את כל תחלואי המערכת בהינף יד, נדרש כאן תהליך ארוך ומעמיק שהוא הרבה מעבר להעלאת שכר כזו או אחרת - אולם בראש ובראשונה נדרש כבר היום לעשות את הצעד המשמעותי שמתעכב כבר שלוש שנים - להעלות את שכר המורים, בעיקר המורים המתחילים. המורים המתחילים מפסידים פעמיים - ראשית, משכר בסיס נמוך מאד, ושנית - נוכח העובדה שכל התוספות לשכר, בגין חינוך כיתה, ריכוז מקצוע או תפקיד - נקבעות באחוזים הנגזרים משכר הבסיס. כך כשהשכר הבסיסי נמוך הן כמעט ולא מורגשות, בשעה שהעומס והאחריות הנגזרים מתפקידים אלה - זהים!
זאת ועוד, כפי שנאמר לעיל יש גם אקדמאים בעלי ניסיון שמעוניינים להיכנס למערכת. הם לאו דווקא צעירים - הם אנשים ראויים עם ניסיון חיים רב שרוצים להגשים את עצמם בתחום החינוכי. אנחנו זקוקים לאנרגיות שלהם, לרעיונות שלהם, לניסיון החיים שלהם. הם לא מסוגלים וגם לא צריכים להמתין שנים עד שיגיעו לשכר ראוי, ויותר מזה - הם לא רואים את עצמם בהכרח עושים קריירה של עשרות שנים במקצוע. יש להכיר באופן ייחודי בוותק שלהם.
כמו במקצועות אחרים - גם חינוך והוראה יכולים להיות פרק בקריירה של מספר שנים, שממנו לאחר מכן ממשיכים לתחומים אחרים. המיומנויות שרוכשים אנשי חינוך הן בלימודים והן במהלך העבודה המעשית בשטח, כמו: פתרון סכסוכים אמפטי, גישור, מתן משוב מקדם, הדרכה והנחיית קבוצות, הן נכס לכל ארגון אליהם יגיעו והן רק הולכות ומשתכללות עם השנים.
הורים יקרים אתם חייבים להתעורר ולהשמיע קול צעקה. המערכת במשבר עמוק - אל תתנו לחופש הגדול לבלבל אתכם - אתם ההורים חייבים לעמוד לצד המורים במאבק לחיזוק מעמד המורים ולשיפור השכר והתנאים שלהם. אם לא יהיה שינוי משמעותי - המפסידים הגדולים יהיו אתם והילדים שלכם, שלנו.
הכותבת היא נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים.