כמות המים שתזרום ממוצא הכנרת לנהר הירדן דרומה, בסכר דגניה, תגדל באופן משמעותי; כל מקורות הזיהום בין הסכר לנהריים יטופלו; והמים המליחים ומי הקולחין שהוזרמו לנהר הירדן לאורך השנים יטופלו במכון טיהור שפכים וישמשו לחקלאות - אלה עיקרי תכנית הליבה שאישרה היום (ראשון) ממשלת ישראל לשיקום ולפיתוח מורד נהר הירדן הדרומי.
כך, בעוד שכיום זורמים מהכנרת לירדן כ-11 מיליון מטר מעוקב (מ"ק) בשנה ממימי הכנרת, הרי שבקרוב, בעקבות התוכנית החדשה, הכמות תגדל לכ-40 מיליון מטר מעוקב לשנה.
את ההחלטה הגישו ראש הממשלה ושר החוץ, יאיר לפיד; השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג'; שרת האנרגיה קרין אלהרר; ורשות המים. הדיונים על התוכנית נמשכו שנים רבות, אך רק חלקים קטנים ממנה מומשו. כעת, נוכח ההחלטה להקצות מים לירדן ולהפסיק את הזרמת המים המליחים אליו, הדבר יתאפשר.
אורך קטע הירדן שנכלל בתוכנית השיקום, על פיתוליו, מסכר דגניה ועד נהריים, הוא 11 קילומטרים. לפני שבע שנים החלה רשות ניקוז כנרת בעבודות השיקום, שכללו הוצאת כמויות גדולות של משקעים וסחף שהצטברו על קרקעית הירדן. מומחים מטעם המשרד להגנת הסביבה קבעו אז שהזיהום בנהר איננו מכיל מתכות כבדות וניתן לשקם את הנהר באופן מלא.
כמו כן נעשו פעולות שיקום צמחיה על גדת הנחל: הוסר סבך קנים ואשלים שהשתלטו על גדות הירדן; קרקעית הערוץ נוקתה; זרימת המים הוסדרה; הנפתולים המיוחדים לקטע זה, שחותרים במצוקים צורות פרסה מרהיבות, שוקמו; ובמקום הצמחים הפולשים, הושבו הצמחים המקוריים שגדלו שם בעבר.
אחרי שנים שלא שוחררו כלל מים מהכנרת לירדן, ההקצאה של 11 מיליון קוב בשנה החלה בתהליך החייאת הנהר, אך עדיין לא הספיקה להשלמת תהליכי השיקום וגם לא איפשרה רחצה במי הירדן. עם מימוש תוכנית הממשלה, ניתן יהיה להתרחץ בנהר. כיום רק בשלושת הקילומטרים הראשונים שמסכר דגניה ודרומה זורמים מי כנרת חיים, ואחרי מקטע זה, יש סוללת עפר המכונה "סכר אלומות", ומשם דרומה נמהלו מי הכנרת במים מזוהמים.
לקטע שכבר ראוי לרחצה, בין סכר דגניה לסכר אלומות, מגיעים בשנים האחרונות נופשים רבים. כתוצאה מכך, גדות הירדן בקטע זה הפכו מזוהמות והנופשים משאירים אחריהם כמויות אשפה גדולות. החשש הוא שבעקבות המשך שיקום הנחל, בהתאם גם יגדלו כמויות הלכלוך שהנופשים על גדות הירדן מותירים אחריהם. על פי החלטת הממשלה יוקם גוף (מנהלת) שיטפל בכל הקשור למקטע של מורד הירדן והתקווה שהוא גם יתן מענה לבעיה הזאת.
בהחלטת הממשלה מצוין עוד כי מנהריים ודרומה יזרמו מים בכמות 30 מיליון מטר מעוקב ובמליחות של פחות מ-1000 מ"ג כלוריד לליטר, דבר שיהווה שיפור ניכר ברמת המליחות שיש היום.
מנהריים ודרומה הופך הירדן לגבול בין ישראל לממלכת ירדן. התוכנית תגרום לשיפור משמעותי באיכות המים שיזרמו בקטע מנהריים עד שפך נחל בזק לירדן, דבר שיאפשר פיתוח נופי ותיירותי לאורך מקטע זה, לתועלת הציבור והכלכלה האזורית.
מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כנרת, צביקה סלוצקי, אמר כי למימוש התוכנית יש צורך בתקציב נוסף לצורך המשך הצלתו ושיקומו של הנהר וכלל המסדרון האקולוגי המקשר בין הכינרת לירדן. "זהו שיקום קריטי לנהר החשוב בישראל", אמר.
יו"ר איגוד ערים כינרת וראש מועצה אזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, בירך על אישור התוכנית והסביר כי "במסגרת התוכנית תוקם תשתית טיילות להולכי רגל ולאופניים ומערכת שבילים חדשה שתייצר רצף טיולים מהכנרת ועד נחל בזק, פינות ישיבה ופיקניק ומקומות חניה ללא תשלום במקומות ייעודיים לאורך התוואי, הסדרת השבילים הקיימים, שיקום והקמת מצפורים והצבת מערכת שילוט והכוונה למטיילים".
ראש הממשלה ושר החוץ, יאיר לפיד, בירך על שיקום הירדן והגדיר אותו כ"הזדמנות מיוחדת להמחשה כיצד שיתוף פעולה אזורי יכול לקדם את נושאי התיירות, הבריאות, המים והסביבה הישראלית והירדנית". השרה לאיכות הסביבה, תמר זנדברג, הצטרפה לדברים ואף אמרה כי מדובר ב"החלטת ממשלה היסטורית". "בפעם הראשונה ממשלת ישראל מקבלת החלטה על שיקום הנהר המרכזי והחשוב ביותר בישראל, שמהווה גם מערכת אקולוגית עשירה, גם מוקד משיכה תיירותי, קהילתי וחברתי וגם מוקד לשיתוף פעולה אזורי ובין-לאומי", ציינה. "נהר הירדן חשוב לשלוש הדתות, ומתגוררות סביבו אוכלוסיות מגוונות. עשרות שנים הוא הוזנח, רוב מימיו נלקחו והוא הפך בפועל לתעלת ביוב. ההחלטה הזו מחזירה עטרה ליושנה, והיא תחילתו של תיקון".