וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרשעה ראשונה בפרשת הצוללות: השר לשעבר זנדברג יודה בהפרת אמונים, סעיף השוחד נמחק

עודכן לאחרונה: 24.7.2022 / 14:26

הפרקליטות הודיעה כי הגיעה להסדר טיעון עם זנדברג, שהואשם בתיק 3000. הצדדים יבקשו לגזור עונש של שבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 50 אלף שקלים. לפי האישום, זנדברג קיבל 103 אלף שקלים בתמורה למידע על רכישת כלי השיט מהתאגיד הגרמני

הפרקליטות הגישה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בתל אביב הודעה על הגעה להסדר טיעון עם השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, הנאשם בתיק כלי השיט שמוכרת גם כ"פרשת הצוללות". סעיף השוחד נגד זנדברג יימחק, והוא יודה בעבירה של הפרת אמונים.

על פי ההסדר, זנדברג יודה בעבירה בעקבות יחסיו עם מיקי גנור, שהיה מתווך העסקה עם התאגיד הגרמני "טיסנקרופ". הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור על זנדברג עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 50 אלף שקל ומאסר על-תנאי.

מודי זנדברג, בישיבה דחופה בנושא התגייסות התפוצות לשיקום הכרמל. עומר מירון
יודה בהפרת אמונים. זנדברג/עומר מירון

זנדברג שימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד וקיים יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים. על פי כתב האישום המתוקן, גנור שילם לזנדברג 103 אלף שקלים בתמורה לקבלת מידע הנוגע למגעים בין ישראל לגרמניה על רכישת כלי השיט מטיסנקרופ ולקידום המגעים. זנדברג קבע למען גנור שלוש פגישות עם מנהל לשכת ראש הממשלה דאז אייל חיימובסקי, והשתתף בפגישות. בנוסף, שוחח זנדברג עם עובדי ציבור לקבלת מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את העסקה.

זנדברג מואשם כי פעל בניגוד עניינים בין הקשר העסקי המתמשך בינו לבין גנור וקבלת הכספים ממנו, ומודעותו לאינטרסים הכלכליים המשמעותיים בהם אחז גנור בקידום עסקאות כלי השיט, לבין תפקידו כיו"ר קרן היסוד. לכן נכתב בכתב האישום כי זנדברג פגע מהותית בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות פעולות המנהל.

עורכי הדין ירון קוסטליץ, שמחה אלבחרי ומיכל מן, שמייצגים את זנדברג מסרו: "אנו מברכים על כך שהפרקליטות השתכנעה מטענותינו וחזרה בה מכתב האישום המקורי החמור. כעת, משהעננה הוסרה מעל ראשו, יוכל מודי זנדברג להמשיך בחייו".

בינואר האחרון אישרה הממשלה הקמת ועדת החקירה ממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט. זאת, יותר מחמש שנים אחרי שנחשפו לראשונה החשדות לשחיתות ברכש הצוללות מגרמניה. שרת הפנים איילת שקד התנגדה להצבעה וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט נמנע. השרים יועז הנדל וזאב אלקין ששקלו להימנע או להתנגד תמכו בסופו של דבר.

מיקי גנור בדיון בבית המשפט העליון. רוני כנפו, אתר רשמי
המתווך בעסקה עם התאגיד הגרמני. גנור/אתר רשמי, רוני כנפו

בנט נימק בישיבה את החלטתו להימנע. "כמי שפיקד על מבצעים ולחם, חלילה לכל אדם לחשוב שהוא נושא בנשק הלא נכון בגלל שחיתות או דבר מהסוג הזה. להבנתי, ביארנו את זה. מה שחשוב הוא שהנושא לא ישמש לניגוח פוליטי וחלילה להגברת המחלוקות והשנאה".

שרת הפנים איילת שקד התנגדה להצעה והסבירה את החלטתה. "עד שנת 2020 ממשלות ישראל הקימו 14 ועדות חקירה, בדרך כלל לא הקימו ועדות חקירה למעשים של ממשלות קודמות. אנחנו מוצאים את עצמנו מקימים כבר שתי ועדות חקירה על דברים שקרו בממשלות קודמות. הצבעתי בעד ועדת החקירה של מירון כי חשבתי שבמקום שבו נהרגו כל כך הרבה אנשים בוודאי צריך לבדוק, וזה היה ממש בסמוך להקמת הממשלה. לכן חשבתי שזה דבר נכון. אני מרגישה שהממשלה הזו מתחילה לעשות 'אביוז' לכלי הזה, שצריך להשתמש בו במשורה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully