"משהו בתוכי נהרס": הנערה שנאנסה על ידי תלמיד מבית ספרה מספרת על השנה הקשה שעברה

בקיץ אשתקד, נחשד תלמיד בבית ספר יוקרתי בתל אביב בתקיפה מינית של כמה תלמידות. כמעט שנה אחרי, שוחחו גולן יוכפז וענת דוידוב עם התלמידה ל', שהעידה כי נאנסה על ידי התלמיד, ועם אמה.

במשך שנה שלמה לא סיפרה ל' לאף אחד על התקיפה שעברה. לבסוף, אחרי זמן רב של הסתרה, סיפרה להוריה על המקרה והגישה תלונה למשטרה. "זה מרגיש לי כמו נושא שיש עליו טאבו, נושא שלא מדובר. רק שבועיים לפני התלונה סיפרתי להורים. להבין שמה שקרה היה אונס היה בכלל תהליך של שנה, עד שהצלחתי לתת לזה תווית בראש, זה לקח המון זמן. ככל שמה שקרה נהיה לי ברור יותר במוח שלי, היה לי ברור יותר שלא אוכל להחזיק את זה לבד יותר מדי זמן, זה היה צריך לצאת באיזשהי צורה".

ל' אמרה כי לפני שסיפרה להוריה, שיתפה זוג מורים מבית הספר שלה. "הם הגיבו בצורה הכי טובה שאפשר. הם הקשיבו לי והיו סבלניים, בכל כך הרבה מזל נפלתי על שני מורים שהייתה להם את הרגישות והסבלנות לקבל את הסיפור הזה". עוד סיפרה ל' כי שיתוף המורים במקרה, היה מה שעזר לה לחלוק את המידע עם הוריה. זאת, מפני שברגע שמורה מודע לתקיפה מינית שעבר תלמיד, עליו לספר להוריו על המקרה תוך 24 שעות.

שבוע לפני ששיתפה את מורתה, סיפרה ל', פנתה אליה נערה נוספת מבית הספר שנפגעה גם היא על ידי אותו התלמיד, סיפרה לה את סיפורה, ואמרה לי כי היא מגישה נגדו תלונה. "היא אמרה לי שהיא יודעת שגם אני הייתי איתו במערכת יחסים ורצתה לדעת אם יש לי משהו לומר לה", סיפרה ל'. בעקבות דבריה פנתה הנערה למוריה ותיארה את המקרה. ל' סיפרה כי תחילה חשבה שמדובר בפגיעה מינית , אך מורתה הייתה זו שסייעה לה להבין כי עברה אונס בידי אותו התלמיד.

ל' סיפרה כי זמן מה לפני מועד התלונה, החל הנער התוקף לנסות ליצור איתה קשר. "הוא התחיל לדבר אליי, לפנות אליי יותר, לשאול לשלומי. אני לא יודעת אם הוא הבין שמשהו קרה או שהוא חשב שעבר מספיק זמן והוא יכול לפנות אליי. פעם אחד הוא אפילו שם עליי יד, והתעצבנתי עליו. אמרתי לו שהוא בחיים לא יכול לגעת בי שוב".

עוד שיתפה ל' ברגעים המתוחים לפני שהחליטה כי עליה להתוודות בפני אמה על התקרית הקשה. היא סיפרה כי שיתפה את אימה במקרה בשיחת טלפון, " לא הצלחתי להתמודד עם זה. ברגע שידעתי שיש לי 24 שעות ושאני לא יכולה לראות אותה לפני שאספר לה, הייתי צריכה לעשות את זה כמה שיותר מהר. אני יודעת שלא נכנסתי לפרטים, אפילו לא סיפרתי הכל במדויק, הייתי צריכה להעביר לה את הרעיון הכללי".

בשלב הזה הצטרפה אמה של ל' לשיחה, וסיפרה כיצד הגיבה לבשורה ."אני זוכרת שהייתי בעיקר בשוק, וכל מה שרציתי הוא שהיא תחזור הביתה ולהבין איך היא מרגישה", סיפרה האם, "כל הזמן שאלתי 'איפה את?'. התגובה שלי היית קצת מנותקת". ל' ממשיכה ומספרת על החוויה מנקודת המבט שלה. "נכנסתי הביתה וחיבקתי אותה, חייכתי אליה. כל כך לא רציתי לראות אותה בוכה, אז אמרתי שהכל בסדר".

ל' מתארת כי עברה שנה קשה מאוד מאז המקרה. "אני מרגישה שמשהו נהרס בתוכי, שמשהו כל כך לא בסדר, כאילו אני לא מכירה את עצמי יותר", אמרה. היא שתפה כי בהתחלה לא הבינה שעברה ניצול מיני, ושכנעה את עצמה כי עברה חוויה נורמטיבית לזוגות במערכת יחסים. ל' סיפרה שהחלה להבין את משמעות המקרה במהלך סנדה בית ספריית על אלימות מינית. " הייתה שקופית על אלימות מינית בזוגיות, והבנתי כי אני מזדהה עם הרבה ממה שנכתב שם".

עוד שיתפה הנערה בתמיכה שקיבלה מבית סיפרה לאחר ששיתפה במקרה . "ברגע שיצאתי עם הסיפור ועוד לא הגשתי תלונה, העיפו את אותו ילד מבית הספר" אמרה. אולם, ל' זכתה גם לנאצות ממספר תלמידים שטענו כי היא משקרת בנוגע לתקיפתה, אך סיפרה כי הקיפה את עצמה בקרובים אליה, שחיזקו האמינו ותמכו בה.

בהמשך, סיפרה הנערה על הליך התלונה מול המשטרה, ותיארה אותו כאירוע חיובי ומחזק. ל' סיפרה כי נחקרה על ידי חוקרות רגישות, שהאמינו לדבריה, והראו סובלנו ורגישות. " אני יושבת מל החוקרת ומספרת לה שוב את אותו סיפור, אי אפשר לשנות את מה שקרה שם, כי זו אמת. והם באמת האמינו לי והקשיבו לי". ל' סיפרה כי לאחרונה חתם הנער התוקף על הסכם טיעון, וכיוצא מכך הודה בכתב האישום נגדו. "הייתי שם עם עוד חמש המתלוננות באחרות. אני לא יודעת אם הוא הבין את חומרת המעשים שלו, לא הצלחתי לקרוא את ההבעה שלו.

עוד סיפרה הנערה כי חשוב לה שיאפשרו לנער התוקף תהליך שיקום, ושלא ישוב לתקוף מינית. הנערה סיפרה כי היא מבינה כי בעקבות עסקת הטיעון הנער לא יאסר לזמן רב, אך כי הודעתו באונס, היא הדבר החשוב ביותר."בסופו של דבר הוא יישב בכלא אולי שנתיים במקרה הטוב, אבל אני לנצח עם הכלא הזה. למרות זאת, אני שלמה עם הסדר הטיעון, כי הוא הודה. אף אחד בחיים לא יוכל להגיד לי שזה לא קרה", אמרה.

אימה של ל' הצטרפה וסיפרה על תובנות אישיות שלה מהחוויה. "יש בי אובדן תמימות, בעבר סמכתי יותר על העולם, וכך גידלתי את הבנות, עם מחשבה שעולם טוב. גיליתי שהיו דברים שיכול להיות שהיה צריך לשים לב יותר. משהו בי כל הזמן אמר שמשהו לא בסדר". עוד שיתפה האם בביקורת העצמית ובתיסכול שהיא חווה. "זה קיים בגלל שאני אמא, זה חלק מהיותנו הורים. יש מקום לאשמה ולכעס מצדי, אבל גם לביקורת מאוד נוקבת על ההורים שלו".

ל' סיכמה את דבריה וביקשה להעביר מסר לבנות שעוברות דברים דומים. "אנחנו עושות כל דבר שאנו יכולות בשביל לשמור על עצמנו כל יום וזה לא קל", אמרה, "כמות הנערות שנפגעות מינית בתקופה האחרונה וכמות הנערים שפוגעים מינית כל כך גבוה, וזה לא נגמר, זה מרגיש כאילו הפגיעות האלה הן בסוג של שטח אפור. ולכן זה טוב שמדברים על זה. לשתף זה חשוב, אבל צריך גם לתת לנו את המקום לשתף, זה מרגיש כאילו אין לנו שום מקום בעולם לומר את מה שאנחנו חושבות כרגע". בסיום דבריה, הדגישה ל': "גם אם אני מסכימה מסכימה להיות במערכת יחסים עם אדם מסוים, אני לא מסכימה שיאנסו אותי".