הפלות, נשק ודת - המושב האחרון של בית המשפט העליון בארצות הברית לא יכול היה להיות שנוי יותר במחלוקת. זה היה המושב הראשון המלא של תשעת השופטים המכהנים, כולל שלושת השופטים שמינה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ - מושב שבו הרוב של שישה שופטים שמרנים, מול שלושה שופטים ליברלים, ביסס את שליטתו וסלל את הדרך למגמה השיפוטית השלטת בעשורים הבאים (בהתחשב בכך שהשופטת בארט היא רק בת 51, וכהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד מותו, או הדחתו).
"זה היה מושב מהפכני מכל כך הרבה בחינות", אמרה טארה לי גרוב, פרופסורית למשפטים באוניברסיטת טקסס ל"ניו יורק טיימס". "בית המשפט שינה באופן משמעותי ביותר את המשפט החוקתי".
ביום חמישי סיים בית המשפט העליון את המושב ויצא לחופשת קיץ, רגע לפני חגיגות הארבעה ביולי - יום העצמאות ה-264 של האומה. אך חלק מהפסיקות האחרונות שלו הותירו השנה מיליוני אזרחים אמריקנים בלי סיבה מיוחדת לחגוג את היום שבו נוסדה המדינה שבה נולדו.
על פי סקר של מכון גאלופ מ-24 ביוני, רק 25% מהאמריקנים - שפל של כל הזמנים - אמרו כי יש להם ביטחון "מלא" או גדול" בבית המשפט העליון, לעומת 36% בתקופה המקבילה אשתקד, ולעומת השפל הקודם של 30% שנרשם ב-2014.
האמון והביטחון במוסד נפל בקרב הדמוקרטים - מ-30% ל-13%- והעצמאים - מ-40% ל-25% באותה תקופה. בקרב הרפובליקנים, עלה מעט הביטחון בבית המשפט - מ-37% ל-39% - כראיה לאג'נדה שתואמת את השקפותיהם.
לפניכם הפסיקות הגדולות של בית המשפט העליון במושב האחרון:
נשק - סכנה לציבור
בתיק איגוד הרובים והאקדחים של מדינת ניו יורק נגד ברון, פסק בית המשפט כי מדינות שמיישמות מגבלות נוקשות על נשיאת נשק בפומבי מפרות את התיקון השני לחוקה, המגן על הזכות של תושבי ארצות הברית לשאת נשק.
בפסיקה שהתקבלה ברוב של 6-3, והגיעה לאחר שני מסעות ירי קטלניים בבאפלו ובטקסס (שם נהרגו 19 תלמידי בית ספר יסודי), קבע בית המשפט כי לאמריקנים יש זכות לשאת נשק מוחבא בחללים ציבוריים לעומת לאחסן אותו בבית. בכך ביטל בית המשפט חוק של מדינת ניו יורק שהטיל מגבלות הדוקות על נשיאת נשק מחוץ לבית, והוביל לביטול מגבלות דומות במדינות אחרות.
התיקון השני, כתב השופט קלארנס תומאס בדעת הרוב, מגן על "הזכות של אדם לשאת נשק להגנה עצמית מחוץ לבית". המדינות יכולות לאסור על נשיאת נשק בבתי ספר או בנייני ממשלה.
הזכות להפלה - פילוג המדינה ופגיעה בזכויות אדם
בפסיקת דובס נגד ארגון בריאות הנשים של ג'קסון, בית המשפט הפך את התקדים שלו עצמו מ-1973, שקבע בתיק רו נגד וייד כי לנשים ברחבי ארצות הברית יש זכות להפלה בטוחה. הפסיקה החדשה קבעה כי החוק במדינת מיסיסיפי שלפיו הפלה אסורה אחרי השבוע ה-15 היא חוקתית.
הפסיקה, שעברה רוב של 6-3, עוררה אכיפת מגבלות חדשות על הפלות במדינות רבות בארצות הברית ובפועל פילגה את המדינה לשניים - מדינות שמגבילות ואולי אף יאסרו כליל, את האפשרות לקבל הפלה, ומדינות שיגנו על הזכות לגישה להפלה בטוחה.
שינוי אקלים - פגיעה בכדור הארץ
בתיק וירג'יניה המערבית נגד הסוכנות להגנת הסביבה (EPA ), פסיקת בית המשפט ריסנה את היכולת של הסוכנות לפקח על מגזר האנרגיה באופן נרחב וליישם מדיניות גורפת שהכרחית לצמצום פליטות גזי החממה. במקום זאת, היא מאפשרת רגולציה צרה מאוד שעשויה להוביל להפחתת פליטות בתחנות כוח אינדיבידואליות בלבד. ההחלטה תקשה עד מאוד על הנשיא ג'ו ביידן לעמוד ביעד שהציב של קיצוץ פליטות ב-50% עד 2030.
הפסיקה התקבלה ברוב של 6 מול 3, עם שלושת השופטים הליברלים בצד המתנגד, בטענה כי ההחלטה של הרוב שללה מהסוכנות את "הכוח להגיב למרבית האתגרים הסביבתיים הדחופים של זמננו".
הפסיקה מהווה גם ניצחון משמעותי של שמרנים שפועלים כבר שנים כדי לצמצם או לבטל לגמרי את הרגולציה הממשלתית על הכלכלה, הידועה כ"מדינה המינהלתית" - מערכת של סוכנויות שהקונגרס הקים כדי לפקח על הכלכלה במגוון נושאים, כמו שמירה על מים ואוויר נקיים ועל כך שהמזון, התרופות, המכוניות ומוצרי הצריכה בטוחים לשימוש.
"אם אין רגולציות, האנשים היחידים שייהנו מכך יהיו אלה שללא חוקים, מרוויחים יותר כסף", אמרה מרייטה רובינסון, הנציבה לשעבר של נציבות בטיחות מוצרי הצריכה, "על חשבון כל השאר".
הגירה - ניצחון יוצא דופן לביידן
בתיק ביידן נגד טקסס פסק בית המשפט כי ממשל ביידן יכול לבטל תוכנית הגירה מתקופת טראמפ שמחייבת מחפשי מקלט, שמגיעים לגבול הדרום מערבי, להמתין לאישור במקסיקו. הפסיקה עברה ברוב של 5-4. נשיא בית המשפט ג'ון רוברטס כתב בדעת הרוב כי חוק ההגירה מעניק לנשיא שיקול דעת להחזיר מהגרים שמגיעים דרך היבשת למדינה שממנה הגיעו.
ההחלטה היוותה ניצחון לממשל ביידן, שמאז כניסתו לתפקיד ניסה לשים קץ לתוכנית של טראמפ.
מאז שהתחילה התוכנית הידועה בכינוי העממי "הישארו במקסיקו" (Remain in Mexico ), עשרות אלפי אנשים המתינו במחנות של אוהלים, בתנאים לא סניטריים לשימועי ההגירה שלהם. דיווחים מהמחנות סיפרו על תקיפות מיניות, חטיפות ועינויים.
אינדיאנים אמריקנים - פגיעה במיעוטים
בתיק אוקלהומה נגד קסטרו-הוארטה, פסק בית המשפט העליון כי לרשויות של המדינה יש כעת סמכות לתבוע בתיקים מסוימים בשטח של השבטים, ובפועל חתר בכך תחת תקדים משפטי שהיה בתוקף מאות שנים שלפיו רק לממשלה הפדרלית ולשבטים יש סמכות שיפוטית בשמורות, על ידי הרחבה של סמכויות המדינה.
הפסיקה מהווה מהלומה קשה לריבונות של השבטים על האדמות שלהם ועל הממשל שלהם, אמרו מומחי חוק אינדיאני ומנהיגי שבטים. החשש הוא שהמדינות כעת יעשקו את הריבונות של השבטים לתבוע פשעים באדמות שלהם בדרך שמבוססת על מנהגי הקהילה שתואמת את צורכיהם וסגנון חייהם. ההתערבות של המדינות עלולה לסבך תביעות של אלימות במשפחה או תקיפות מיניות.
חשש נוסף הוא שבית המשפט הגבוה עלול לכרסם בעוד אזורים שבהם לממשלה הפדרלית ולשבטים היתה סמכות, כגון רגולציה סביבתית ורווחת ילדים בשמורות - ולהעניק בפועל יותר כוח למדינות הבודדות.
הפסיקה התקבלה ברוב של 5-4, כשקולה של בארט היה הקובע. התובע הכללי של אוקלהומה, ג'ון אוקונור, קיבל את ההחלטה בשמחה ואמר כי "היא מצדיקה את המאמצים הממושכים של המשרד שלי להגן על כל תושבי אוקלהומה - אינדיאנים ולא אינדיאנים באופן זהה".
צ'אק הוסקין ג'וניור, הצ'יף של אומת צ'רוקי אמר כי הפסיקה היא בגידה. "באמצעות ההחלטה, בית המשפט העליון פסק נגד תקדים משפטי והעקרון הבסיסי של סמכות הקונגרס והחוק האינדיאני".
תפילות בבית ספר - פגיעה בהפרדת דת ומדינה
בתיק קנדי נגד מחוז בתי הספר של ברמרטון, פסק בית המשפט כי למאמן פוטבול של בית ספר תיכון ציבורי יש את הזכות החוקתית להתפלל במגרש הפוטבול לאחר המשחקים של קבוצתו - הרחבה של תפקיד הדת בחיים הציבוריים.
הפסיקה התקבלה ברוב של 6-3, עם התנגדות של שלושת השופטים הליברלים. שבוע לפני כן פסק בית המשפט העליון בתיק קרסון נגד מיין, כי מדינת מיין אינה יכולה למנוע מבתי ספר דתיים לקבל תקציבים של המדינה שמיועדים לבתי ספר ציבוריים בלבד.
השופט גורסץ' כתב את דעת הרוב והסביר כי התפילות של המאמן, ג'וזף קנדי, מוגנות על ידי התיקון הראשון לחוקה שמבטיח את חופש הביטוי, וכי מחוז בתי הספר טעה כשהשעה אותו. "כבוד לביטויים דתיים הוא הכרחי לחיים ברפובליקה חופשית ומגוונת - בין אם זה קורה בבית תפילה או במגרש, ובין אם האמצעות תפילה או הרכנת ראש", הוא כתב.
בדעה המתנגדת, כתבה השופטת סוטומיור כי הרוב הלך לאיבוד על ידי תעדוף של זכויות דתיות של בכיר בבית הספר על פני התלמידים שלו, שעלולים כעת להרגיש כי מופעל עליהם לחץ להשתתף בפעילויות דתיות.
מוקדם יותר השנה, בית המשפט פסק בתיק שרטלף נגד בוסטון לטובת קבוצה דתית שביקשה להניף את הדגל שלה לפני בניין עיריית בוסטון, ולטובת אסיר בטקסס בתיק רמירז נגד קולייר, שביקש שהכומר שלו יניח את ידיו על ראשו בעת שהוא מתפלל בעבורו בעת ההוצאה להורג. פסיקה אחרת תמכה בכך שממשל טראמפ יאפשר לעובדים עם סיבות דתיות לא לספק כיסוי לאמצעי מניעה למניעת הריון כחלק מתוכניות הבריאות של עובדות.
סודות מדינה - פגיעה בזכויות אדם
בתיק ארצות הברית נגד זוביידה, בית המשפט העליון פסק כי הממשלה לא צריכה לחשוף את המיקום של אתר שחור של ה-CIA, שם הוחזק ועונה עציר. אבו זוביידה, עציר במתקן הכליאה גואנטנמו בקובה, ניסה להשיג מידע משני קבלנים לשעבר של ה-CIA, שהיו מעורבים בעינויים שלו, אך בית המשפט קבע כי חקירה מסוג זה תחשוף סודות מדינה ותאשר את המיקום של האתר השחור, שידוע ברבים כי הוא היה בפולין.
השופטים פסקו נגד זוביידה ברוב של 6-3. השופט גורסץ' הצטרף לסוטומיור וכתב בדעה המתנגדת כי הממשלה מנסה למנוע "מבוכה נוספת בשל טעויות העבר שלה". "העובדות קשות", הוא כתב. "אנחנו כבר יודעים שהממשלה שלנו התייחסה בברוטליות לזובדייה - יותר מ-80 עינויים בסגנון טביעה (waterboarding), מאות שעות של קבורה בחיים והזנה רקטלית. ראיות נוספות נמצאות בוודאי בכספות הממשלה. אך מביכות ככל שהעובדות יהיו, הן לא סוד מדינה. החובה של בית המשפט היא לשלטון החוק ולחיפוש אחר האמת", הוא אמר.
חסינות משפטית לנבחרי ציבור - הפסד יוצא דופן לטראמפ
בתיק טראמפ נגד תומפסון, פסק בית המשפט העליון כי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לא יכול לחסום את העברתם של מסמכים מהבית הלבן לוועדת בית הנבחרים שחוקרת את המתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021.
הפסיקה התקבלה ברוב של 8-1, ולפיה הצורך במידע המלא על המתקפה ועל הניסיון לשבש את תהליך אישור תוצאות הבחירות בנובמבר 2020 גובר על הרצון של טראמפ לשמור על החיסיון של תקשורת פנימית של הבית הלבן.